רע"א 8482/21 עמוס גבעון נ. עמוס ון-אמדן

1.

בשנת 2013 נתבע המבקש על ידי אמג'ד ג'אבר (להלן: ג'אבר ). ביום 12.10.2018 הורה בית המשפט למבקש לשלם לג'אבר 1,030,029 ש"ח (ת"א (שלום י-ם) 39730-01-13 ג'אבר נ' גבעון ; וראו פסיקתא שנחתמה ביום 6.11.2018 בעקבות פסק הדין; ערעור על פסק הדין נדחה, וכך גם בקשת רשות לערער, ראו: רע"א 4075/19 גבעון נ' ג'אבר (2.7.2019) ). ג'אבר המחה חלק מסכום הזכייה למשיבים, אשר פנו למבקש לצורך מימוש הזכות שהמחה להם ג'אבר, ומשזה סירב, הגישו ביום 5.9.2019 תביעה בעניין לבית משפט השלום בהרצליה (להלן: התביעה המקורית ). בחלוף כחצי שנה, ביום 4.3.2020, הגיש ג'אבר תביעה נוספת נגד המבקש לבית המשפט המחוזי בירושלים בטענה לקיומו של חוב נוסף כלפיו (להלן: התביעה הנוספת ). ביום 7.12.2020 דחה בית המשפט המחוזי בירושלים את התביעה הנוספת על הסף מחמת התיישנות.

2.

שלושה חודשים לאחר מתן פסק הדין האמור בתביעה הנוספת, הגיש המבקש בקשה לסילוק התביעה המקורית על הסף מחמת מעשה בית דין. לטענתו, קביעות פסק הדין בתביעה הנוספת מקימות מעשה בית דין ביחס לתביעה המקורית. בקשה זו היא שניצבת במוקד ההליך דנן. ביום 8.6.2021 דחה בית משפט השלום בהרצליה (כב' השופט ג' הס ) את הבקשה, וזאת תוך שקבע כי פסק הדין בתביעה הנוספת ניתן בתביעה שהוגשה לאחר שהוגשה התביעה המקורית, ומשכך לא יכול ליצור מעשה בית דין לגביה. זאת ועוד, בית המשפט עמד על כך שפסק הדין בתביעה הנוספת לא התייחס לפסק הדין החלוט שמכוחו הוגשה התביעה המקורית, ואין הוא יכול לייצר לגביה מעשה בית דין. הגם שכך, בית המשפט ציין כי ייתכן שלפסק הדין בתביעה הנוספת יש השלכות לגבי טענות הצדדים בשאלת קיומו או העדרו של חוב של המבקש כלפי המשיבים, אך הוא לא יוצר מעשה בית דין ביחס לשאלה זו. בית המשפט הדגיש כי מורכבות הטיעונים העובדתיים שהעלה המבקש בבקשתו מלמדת כשלעצמה שלא ניתן לסלק את התביעה על הסף וכי מדובר בטענות שמצריכות בירור עובדתי.

3.

על החלטה זו הגיש המבקש בקשה לרשות לערער לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. ביום 13.10.2021 דחה בית המשפט (כב' סגנית הנשיא א' כהן ) את הבקשה. בית המשפט קבע כי המקרה דנן לא מצדיק התערבות של ערכאת הערעור בהחלטת ביניים. בית המשפט ציין כי בית משפט השלום מכיר את התיק לפני ולפנים, בשל הבקשות הרבות שהוגשו בו, וממילא לא נקבע כי לפסק הדין בתביעה הנוספת אין השלכה על התביעה המקורית. צוין כי בית משפט השלום מצא שיש לערוך בירור עובדתי ואין ביחס לטענות העובדתיות האמורות מעשה בית דין – מאחר שלא הועלו בתביעה הנוספת. בית המשפט הוסיף שבירור התיק לא יצריך "השקעת משאבים יוצאי דופן" וכי יש לקדם את ההליך לגופו.

4.

מכאן הבקשה שלפניי, שבמסגרתה נטען, בעיקרם של דברים, כי יש ליתן רשות לערער נוכח השלכות הרוחב שיש להחלטה זו על ציבור המתדיינים בכל הנוגע למועד ההכרעה בדבר קיומו של מעשה בית דין. עוד נטען, כי יש לקבל את הבקשה גם כדי למנוע עיוות דין, שכן הקביעה שהתיק אינו מצריך השקעת משאבים מיוחדים עומדת בסתירה להחלטות קודמות שניתנו בתיק, ואף סותרת את לשון ההחלטה עצמה. לשיטת המבקש, מדובר בתביעה שגוזלת משאבים אדירים. ביום 15.2.2022 הגיש המבקש בקשה להוספת ראיה – שעניינה בפניית מס הכנסה לבית משפט השלום בהרצליה במסגרת התביעה המקורית. לטענת המבקש, לראיה יש רלוונטיות להליך.

5.

לאחר שעיינתי בבקשה ובצרופותיה, מצאתי כי דינה להידחות. כידוע, רשות לערער ב"גלגול שלישי" תינתן במשורה, במקרים שבהם מתעוררת שאלה עקרונית אשר חורגת מעניינם של הצדדים הישירים להליך, או כאשר הימנעות ממתן רשות כאמור תגרום לעיוות דין חמור (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128 (1982); רע"א 698/22 שלמה חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני , פסקה 5 (2.2.2022)). אמת מידה זו חלה גם לגבי בקשות רשות לערער שעניינן החלטות ביניים שדוחות בקשה לסילוק התביעה על הסף (רע"א 6297/11 הרמטיק נאמנות בע"מ נ' גלובוס מקס בע"מ , פסקה 7 (6.10.2011); ראו והשוו: בע"ם 1192/20 פלונית נ' פלונית , פסקה 5 (1.4.2020) ). חרף ניסיונו של המבקש לשוות לבקשה נופך עקרוני – לא אלה הם פני הדברים. בית משפט השלום קבע כי לצורך הכרעה בטענותיו של העותר, נדרש לערוך בירור עובדתי וכי בנסיבות אלה אין מקום להיעתר לבקשה לסילוק התביעה על הסף. קביעה זו נטועה בדל"ת אמותיו של המקרה ואינה מקימה עילה למתן רשות לערער (רע"א 696/22 פלטינום קפיטל 51 בע"מ נ' מירבו פרויקטים בע"מ , פסקה 5 (1.2.2022) ). אף לא מצאתי כי מתן רשות כאמור דרושה על מנת למנוע עיוות דין, וזאת בפרט כאשר טענותיו של המבקש צפויות להתברר ולהישמע במסגרת בירור התביעה. לבסוף אציין כי לאחר שעיינתי בבקשה להוספת ראיה שהגיש המבקש, לא מצאתי שיש בנטען בה כדי לשנות מן התוצאה שאליה הגעתי ולכן לא ראיתי לקבלה.

הבקשה למתן רשות לערער נדחית אפוא. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.