פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
6960/21
לפני:
כבוד השופטת ר' רונן
המבקש:
אייל קצב
נ ג ד
המשיבים:
1. כונס הנכסים הרשמי
2. עו"ד שמואל מיכאל
3. פלונית
4. פלונית
בקשת רשות ערעור על
החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 17.8.2021 בפש"ר 19443-05-19,
שניתנה על ידי כב' השופט ע' עאסי
בשם המבקש:
עו"ד ארז אלקיים
בשם המשיב 1:
עו"ד רועי נירון
בשם המשיב 2:
בעצמו
בשם המשיבות 4-3:
עו"ד יאיר מק
החלטה
1.
המבקש הגיש ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט ע' עאסי ) מיום 17.8.2021 שניתנה במסגרת פש"ר
19443-05-19 (להלן: "ההחלטה "). ביום 9.5.2022 הורתה הרשמת של בית משפט זה ( ש' עבדיאן ) על שינוי סיווג הערעור לבקשה למתן רשות ערעור. בהתאם לכך, ניתנה על-ידי ביום 10.7.2022 החלטה הדוחה את בקשת רשות הערעור. ביום 18.7.2022 הגיש המבקש בקשה לביטול ההחלטה מיום 10.7.2022 וזאת בטענה כי ההליך הנכון לבירור טענותיו היה בערעור במותב תלתא.
2.
ראשית, כפי שנקבע זה מכבר בבית משפט זה, כאשר בקשת רשות לערער נדחית בדן יחיד, אין כל אפשרות לקיים הליך של עיון חוזר בהחלטה זו (רע"א 2203/04 חטאבי נ' הקדש שלמה מוסיוף (28.11.2004); רע"א 2153/12 ד"ר שטיגליץ נ' הנהלת בתי המשפט (25.4.2012)); או על כל פנים – אם קיים הליך כזה, הוא צריך להישמר למקרים חריגים שבחריגים בהם נפלה טעות עובדתית ברורה, גלויה ושאינה שנויה במחלוקת, או טעות פרוצדורלית של ממש באופן מתן פסק הדין (ראו: בש"א 5824/11 יחזקאלי נ' עיריית חולון (22.8.2011)).
3.
שנית, כפי שהובהר לעיל, החלטת הרשמת בעניין סיווג הערעור כבקשת רשות ערעור ניתנה ביום 9.5.2022. אילו סבור היה מבקש כי מדובר בהחלטה שגויה, הדרך לתקוף אותה היה בהגשת ערעור על החלטת הרשמת. יתרה מכך, לאחר שניתנה החלטת הרשמת הגיש המשיב 1, כונס הנכסים הרשמי, את תגובתו לבקשת רשות הערעור, בה הוא טען כי החלטת בית המשפט קמא ביחס להחרגת חובות המבקש כלפי במשיבות 3-4 היא החלטה סופית. לו היה סבור המבקש כי בהינתן עמדתו זו של המשיב 1 (שהובאה לפתחו של מותב זה במסגרת בקשת רשות הערעור) לא ניתן לדון בערעור בדן יחיד, היה עליו לטעון זאת כבר באותה עת ולא כיום - לאחר שבקשת רשות הערעור נדחתה לגופה.
כך, נקבע זה מכבר בבית משפט זה כי כאשר בעל דין משתהה בהעלאת טענה בדבר חוסר סמכות של המותב היושב בהליך, ובוודאי כאשר הוא מעלה טענה כאמור רק לאחר שניתנה החלטה שאיננו מסופק ממנה, יש בכך משום פעולה שלא בחוסר תום לב העשויה לחסום אותו, בדרך של מניעות, מלהעלות את הטענה (ראו למשל: רע"א 11183/02 כלפה נ' זהבי (1.2.2004); ע"א 1049/94 דור אנרגיה (1988) בע"מ נ' חמדן , פ"ד נ(5) 820 (1997); ע"א 4796/95 אלעוברה נ' אלעוברה , פ"ד נא(2) 669 (1997)).
4.
לאור האמור הבקשה נדחית.
המבקש יישא בהוצאות המשיבים 2-1 בסכום של 1,000 ₪ לכל אחד.
ניתנה
היום, כ"ז באב התשפ"ב (24.8.2022).
ש ו פ ט ת