פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
רע"א
6968/12 - ב'
לפני:
כבוד הרשם גיא שני
המבקשים:
עזבון המנוחה
rachel aliene
ואח'
נ ג ד
המשיבים:
1. פרופסור יהודה היס
2. מדינת ישראל
3. בית משפט שלום ראשל"צ
בקשה למחיקת קטעים מהבר"ע
החלטה
לפניי בקשה מטעם המשיבים למחיקת קטעים מתוך בקשת רשות הערעור שהוגשה בתיק זה.
להלן הרקע הרלוונטי: המבקשים הגישו תביעת נזיקין בבית משפט השלום. המשיבים ביקשו לסלק את התביעה על-הסף. בית משפט השלום דחה את הבקשה ביום 16.2.2012. המשיבים הגישו בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, וזו נתקבלה ביום 24.7.2012 (על-ידי כבוד השופט א' אברהם ). משמעות הדבר היא שבית המשפט המחוזי הורה על מחיקת התביעה בבית משפט השלום – על-הסף.
על פסק-הדין של בית המשפט המחוזי הגישו המבקשים ערעור ביום 24.9.2012. דא עקא, שלמבקשים לא עמדה זכות ערעור על פסק-הדין (שכן מדובר ב"גל גול שלישי") – וכך קבעתי בהחלטתי מיום 6.12.2012. עם זאת, מצאתי לנכון להאריך למבקשים את המועד להגשת בקשת רשות ערעור (תוך חיוב בהוצאות), ובפועל – הוריתי על שינוי סיווגו של ההליך מערעור בזכות לבקשת רשות ערעור.
לאחר הדברים האלה, בא התיק לפני כבוד השופט ע' פוגלמן , אשר הורה למבקשים להגיש בקשת רשות ערעור במקום כתב הערעור. ביום 16.12.2012 אכן הגישו המבקשים בקשת רשות ערעור, וכבוד השופט פוגלמן הורה למשיבים ליתן תשובתם לבקשה. או-אז הגישו המשיבים את הבקשה למחיקת קטעים מתוך בקשת רשות הערעור – קטעים המתייחסים להחלטה נוספת , מאוחרת, של בית המשפט המחוזי (בתיק נפרד). בקשת המחיקה הועברה לטיפולי.
לאחר עיון בטענות הצדדים מצאתי כי בקשת המחיקה מוצדקת.
כאמור לעיל, בעקבות החלטת כבוד השופט פוגלמן מיום 10.12.2012 הגישו המבקשים בקשת רשות ערעור (במקום כתב הערעור שהוגש שלא כדין). אולם, את בקשת רשות הערעור הפנו לא רק נגד פסק-דינו של כבוד השופט אברהם ברע"א 42765-03-12 – הוא פסק-הדין שעליה נסב הערעור שהוגש מלכתחילה; אלא גם נגד החלטה מיום 20.11.2012, שניתנה על-ידי כבוד הרשם י' בן-חמו בגדרי ע"א 22130-04-12 (יצוין כי בהחלטה זו האחרונה מחק כבוד הרשם בן-חמו , על-הסף, ערעור שהגישו המבקשים על החלטת בית משפט השלום מיום 16.2.2012). יוצא אפוא, כי המבקשים כללו בכתב הטענות המתוקן שהוגש ביום 16.12.2012 "בקשת רשות ערעור נוספת" – כלשונם.
את זאת לא היו המבקשים רשאים לעשות. בעל-דין אינו רשאי לתקן כתב טענות – וברור כי הוספת השגות נגד החלטה מאוחרת ונפרדת של בית המשפט קמא היא בגדר תיקון – ללא רשות של בית המשפט. בענייננו, המבקשים נדרשו להגיש כתב טענות מתוקן המשקף את המעבר מהליך של ערעור בזכות להליך של בקשת רשות ערעור, אך הם בחרו להכניס לבקשת רשות הערעור תיקון מהותי נוסף: הוספת השגות נגד החלטה נוספת של בית המשפט המחוזי (שניתנה בתיק אחֵר על-ידי מותב אחֵר). את התיקון הזה עשו המבקשים על דעת עצמם, ללא קבלת רשות מבית המשפט.
זאת ועוד, בבחירתם להכליל בבקשת רשות הערעור על פסק-הדין של כבוד השופט אברהם גם בקשת רשות ערעור על החלטת כבוד הרשם בן-חמו , עקפו המבקשים לא רק את הכלל בדבר בקשת רשות לתיקון כתב טענות, אלא גם את הכלל בדבר הגשת הליכי ערעור נפרדים על החלטות נפרדות (תוך תשלום אגרה וכד'). המבקשים אמנם טוענים כי ישנה זיקה עניינית בין ההליכים וכי יהיה זה "נוח ויעיל" לדון בשתי הבקשות בצוותא חדא, אולם בטענה זו לא סגי כדי להצדיק את המהלך הדיוני של "איחוד הליכים" על דעת עצמם. כפי שציינתי במקום אחר:
בעל-דין החפץ להשיג על החלטות של בתי משפט שונים בהליכים שונים נדרש להגיש ערעורים נפרדים – כל ערעור לפי כלליו ומועדיו – ולשלם אגרה בכל הליך. לאחר מכן יש בידו לבקש, אם מתקיימים התנאים לכך, לאחד את הדיון בתיקים השונים או לשמעו באותו מועד ולפני אותו הרכב. אולם בעל-דין אינו רשאי "לדלג" על כל השלבים האלה ולכלול בהליך אחד ערעורים על החלטות שונות. המערערים ניסו להצדיק את "כינוס ההליכים" בטענות הנוגעות לזיקה בין ההליכים, אך טענות אלה טוב היה לוּ באו במסגרת בקשה מתאימה לאיחוד הדיון, ולא כהסבר בדיעבד לערעור כפי שהוגש (ע"א 3059/09 שעיה נ' אקסטל בע"מ (12.6.2011)).
יודגש כי המבקשים עצמם מאשרים בתגובתם מיום 21.2.2013 כי יכולים היו להגיש בקשת רשות ערעור נפרדת (על החלטת כבוד הרשם בן-חמו ) וכן בקשה לאיחוד הדיון, אך הם בחרו שלא לעשות זאת לשם קיצור הליכים – זה הסברם. אולם כאמור, אין בעל-דין רשאי לילך בדרך קיצור זו על דעת עצמו; אין הוא רשאי להתיר לעצמו לשלם אגרה אחת (ולהפקיד עירבון אחד) עבור שני הליכים, ואין הוא רשאי לאשר לעצמו לתקן כתב טענות או לאחד הליכים.
סוף דבר: הבקשה שלפניי – למחיקת קטעים מתוך בקשת רשות הערעור – מתקבלת. כפועל יוצא מכך אני מורה בזאת כדלקמן:
א.
המבקשים יגישו בקשת רשות ערעור מתוקנת – בהתאם לאמור לעיל – תוך 5 ימים ממועד המצאת החלטה זו. עותק מבקשת רשות הערעור המתוקנת יומצא במקביל למשיבים.
ב.
תשובת המשיבים לבקשת רשות הערעור המתוקנת תוגש תוך 14 ימים ממועד הגשתה לבית המשפט. לאחר הגשת התשובה יועבר התיק לכבוד השופט פוגלמן .
ג.
המבקשים ישלמו למשיבים הוצאות בגין הבקשה שלפניי בסך של 2,500 ₪.
ד.
החלטה זו תתויק בתיק השופט.
ניתנה היום, ט"ז באדר
תשע"ג (26.2.2013).
גיא שני
ר ש ם