רע"א 6996/19 פלוני נ. המרכז הרפואי שערי צדק

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט א' דראל ) בת"א 30635-07-14 מיום 27.9.2019.

1.

המבקשים מנהלים נגד המשיבים תביעה בעילה של הולדה בעוולה, בגין לידתה של המבקשת 1 (להלן: המבקשת ), בתם של המבקשים 3-2, עם תסמונת Joubert . המבקשים הגישו לבית המשפט מספר חוות דעת, ביניהן חוות דעת של מרפאה בעיסוק בעניין עלויות השיקום של המבקשת. בנוסף, בית המשפט נעתר לבקשת המבקשים לתקן את כתב התביעה בדרך של הוספת חוות דעת, ובהתאם, התיר למשיבים להגיש חוות דעת נגדית (החלטה מיום 4.6.2019).

2.

ביום 6.8.2019 הוגשה בקשה מטעם המשיבים להורות למבקשים להעמיד עצמם לבדיקה בפני מומחי המשיבים, ד"ר לנגר ועו"ס האס (להלן יחדיו: מומחי ההגנה ), לצורך הכנת חוות דעת בתחום עלויות השיקום. זאת, לאחר שהמבקשים הבהירו למשיבים שהם מסכימים שמומחי ההגנה יערכו ביקור בדירתם אך כי אין בכוונתם להיות נוכחים בו. מאחר שהבקשה הוגשה בסמיכות זמנים למועד הביקור המתוכנן, בית המשפט קבע כי יש לקיים את הביקור גם בהיעדר המבקשים, וככל שיתברר כי הסיור בדירה אינו מספיק לצורך גיבוש חוות הדעת של מומחי ההגנה, יוכלו המשיבים להגיש בקשה נוספת (החלטה מיום 6.8.2019).

3.

הביקור בדירה אכן התקיים ללא נוכחות המבקשים, ובעקבותיו הגישו המשיבים בקשה חדשה. בית המשפט קיבל את הבקשה וחייב את המבקשים להתייצב לבדיקה אצל ד"ר לנגר בנוכחותו ובהשתתפותו של עו"ס האס. זאת, לאחר ששני המומחים ציינו כי אינם יכולים להסתפק במידע שנתקבל מהביקור בדירה, וכי לצורך השלמת חוות דעתם הם נדרשים לבדוק את המבקשת ולשוחח עם הוריה. בהחלטת בית המשפט מיום 27.9.2019 הובהר כי הרשות שניתנה למשיבים להגיש חוות דעת נגדית לא הוגבלה לתחום מומחיות מסוים, ולכן הם רשאים להגיש את חוות הדעת המבוקשת. בנוסף, נקבע כי המשיבים זכאים לבדוק ולתשאל את המבקשים כשם שעשתה המומחית לריפוי בעיסוק מטעם התביעה. בית המשפט לא שעה לבקשות להגביל את מומחי ההגנה לשאלות טכניות בלבד (בין היתר משום שמדובר במושג עמום) או לאפשר לבאי כוח המבקשים לפקח על הנעשה בבדיקה. עוד נקבע כי אין מקום להעלות טענות נגד מהימנותו של עו"ס האס בשלב זה, וכי המועד להשמעתן הוא לאחר חקירתו הנגדית.

4.

על כך נסבה בקשת רשות הערעור שלפניי.

בבקשה נטען כי אין מקום לחייב את המבקשים להיבדק על ידי עו"ס האס, משום שאינו מומחה רפואי ומשום שחוות דעתו אינה נכנסת בגדרה של תקנה 128 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי ). נטען כי כפיית הבדיקה היא פוגענית במיוחד משום שמדובר בעובד סוציאלי שלגישת המבקשים אינו אמין. עוד נטען כי העובדה שהמבקשים נבדקו על ידי מומחית מטעמם אינה מקנה למשיבים זכות דומה. למצער, נטען כי יש לאפשר לבאי כוח המבקשים לפקח על הבדיקה. בהקשר זה, הוזכרה שורה של החלטות של בתי המשפט המחוזיים שהטילו מגבלות על בדיקה מטעם מומחה בתחום העלויות, כגון התניית הבדיקה באישור מראש של השאלות, הקלטתה, או תחימתה לשאלות טכניות. לבסוף, המבקשים טענו כי אין לדחות את הביקורת השיפוטית על ההחלטה לסוף ההליך, משום שמדובר בהחלטה שהשפעתה על ההליך היא מכרעת ובלתי הדירה.

5.

דין הבקשה להידחות אף ללא תגובה, מטעמיו ומנימוקיו של בית המשפט קמא, ויש להצר על כך שהמבקשים מערימים קשיים על יכולתם של המומחים מטעם ההגנה לעשות את מלאכתם.

אכן, ניתן להבין לליבם של תובעים בתביעות נזיקין, שנדרשים לעבור בדיקות רפואיות ובדיקות אחרות על ידי מומחים רפואיים ומומחים אחרים לצורך הגשת חוות דעת. כך בכלל, וכך בפרט כאשר המומחים הם מטעמו של הצד שכנגד. כל בדיקה כרוכה באי נוחות ובאי נעימות, ובתחושה של פלישה לפרטיות. בכל בדיקה יש כדי להעיב על הניזוקים, שההליך המשפטי, על כך הכרוך בו, מן הסתם אינו בגדר חוויה נעימה מבחינתם.

6.

מר האס הוא עובד סוציאלי במקצועו. הוא דמות מוכרת לכל מי שעוסק בתיקי נזיקין, כמוהו כמו שחקנים חוזרים אחרים בתיקי נזיקין, שנותנים חוות דעת מטעם תובעים ונתבעים בתחומים שונים, כמעט כמעין להקה נודדת מתיק לתיק (מבלי לנקוב בשמות, המדובר בשמאים להערכת צרכי דיור, ריפוי בעיסוק, עלות אביזרים, עלות העסקת עובדים ישראלים, הערכת עלות ניידות ורכב). כעובד סוציאלי, וכמי שאינו רופא, מר האס אינו יכול לבצע בדיקה רפואית, ודומה כי אינו מתיימר לעשות כן. לכן, נראה כי המבקשים מתפרצים לדלת פתוחה בכך שהם מפנים לחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996 ולתקנות סדר הדין האזרחי. מי שקובע את הצרכים של התובע-הניזוק הוא הרופא השיקומי כאשר חוות דעתו של עו"ס האס נסבה על עלויות, ועל כן איני רואה מדוע נזעקו המבקשים. מכל מקום, השוויון הדיוני בין הצדדים מחייב כי לא ייגרע חלקם של המומחים מטעם המשיבים לעומת המומחים מטעם המבקשת, וכפי שהמומחית מטעמה ביצעה בדיקות שונות, שאינן רפואיות, כך זכאי המומחה מטעם הנתבעים לעשות.

7.

החשש ל"בדיקה לעומתית" או החשש ל"חקירה נגדית" של מומחי הנתבעים את המבקשת או החשש שמא המומחה מטעם בעל הדין שכנגד ישמש כמעין חוקר פרטי הוא חשש שקיים בכל בדיקה של מומחה מטעם הצד שכנגד. העובדה שבדיקות אלה נעשות כדבר שבשגרה במאות ובאלפי תיקים מבלי שהדבר מעורר בעיות מיוחדות, מלמדת כי הבעיות קיימות בתיאוריה אך לאו דווקא בחיי המעשה. מכל מקום, מובן כי כל המומחים מטעם הצד שכנגד, בוודאי מומחים רפואיים ומומחים אחרים בתחום הנזיקין, חייבים לנהוג בכבוד ובעדינות מירבית כלפי הנבדק, תוך שמירה על כבודו ועל פרטיותו כמידת האפשר. ככל שלא ינהגו כך, הרי שחזקה על בית המשפט שדן בתיק כי יפעל כחוכמתו וימצא את הסנקציה או התרופה הראויה לכך.

8.

לפני סיום אדגיש את המובן מאליו. מומחים מטעם הצד שכנגד אינם רשאים ליצור קשר ישירות עם בעל הדין, אלא בתיאום בין עורכי הדין. מצאתי לנכון להעיר זאת, נוכח הטענה שהועלתה על ידי המבקשים באחת הבקשות שהוגשה לבית המשפט קמא, ולפיה עו"ס האס יצר קשר עם המבקש 2 וביקש לבקר בביתם. מאחר שלא נתבקשה תגובה של עו"ס האס לטענה זו, ומאחר שבית המשפט קמא הבהיר בהחלטתו מיום 4.8.2019 כי אין מקום לקשר ישיר בין עו"ס האס לבין המבקשים, אין בהערה זו משום קביעה עובדתית כי אכן כך היה.

9.

סוף דבר שהבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.