רע"א 7/13 רע"א 7/13

1.

ההליך דנא הוגש ביום 1.1.2013. בהחלטתי מיום 7.1.2013 הוריתי למבקשת לנמק מדוע לא תחויב בהוצאות לאוצר המדינה. זאת, נוכח התבטאויות מסוימות בבקשת רשות הערעור ובהתחשב ביחס הלא סביר בין אורכה של הבקשה לבין הפרוטוקול, החלטתו של בית המשפט המחוזי והסוגיות שראוי להעלות בבקשה. אזכיר, בהקשר זה, כי אורכה של בקשת רשות הערעור המקורית היה 96 עמודים ; החלטתו של בית המשפט המחוזי נושאת 34 עמודים, ופרוטוקול הדיון בבקשה מחזיק 137 עמודים. בהתחשב באורכה הלא סביר של הבקשה, הוספתי והוריתי למבקשת להגיש בקשת רשות ערעור מתוקנת. בהמשך להחלטתי הנזכרת, הגישה המבקשת בקשת רשות ערעור מתוקנת. כמו כן הוגשה מטעמה תגובה לעניין חיוב בהוצאות לאוצר המדינה.

2.

לאחר ששקלתי את טענות באי כוח המבקשת, ובשים לב לנתונים שהובאו בפיסקה 1 לעיל, הנני מחייב את המבקשת לשאת בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 7,500 ש"ח.

3.

לגופו של עניין, ולאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור המתוקנת (שהוגשה ביום 15.1.2013), הנני מחליט כי בקשת רשות הערעור המתוקנת מצריכה תשובה. התשובה תשתרע על 35 עמודים לכל היותר. התשובה תוגש עד ליום 14.2.2013.

4.על נוסח התשובה יחולו הוראות תקנה 406(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן – תקנות סדר הדין ). לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. התשובה תוגש במקביל, הן לבית משפט זה והן במישרין למבקשת. בתשובה תיכלל התייחסות לאפשרות שבית המשפט יבקש לפעול על פי סמכותו לפי תקנה 410 לתקנות סדר הדין. מתבקשת התייחסות לשאלה אם במקרה כזה ניתן לראות בדברי התשובה סיכומים בכתב.

העדר התייחסות כמוהו כהסכמה. היעדר תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך .