פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א 7010/18
לפני:
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
המבקשת:
נחמה חן
נ ג ד
המשיב:
הבנק הבינלאומי הראשון לישראל
בע"מ
בקשת רשות ערעור על
פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 22.7.2018 בע"א 11483-12-17 שניתן
על-ידי
כבוד השופטת ד' סלע
בשם המבקשת:
עו"ד אהרן מרגלית
החלטה
1.
בפני בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 22.7.2018 (ע"א 11483-12-17, השופטת ד' סלע ). בית המשפט המחוזי דחה ערעור שהגישה המבקשת על פסק-דינו של בית משפט השלום בעכו מיום 22.10.2017 (ת"א 12547-10-11, השופטת ש' פיינסוד-כהן ).
רקע והליכים קודמים
2.
מקורה של הבקשה שבפני בתביעה בסדר דין מקוצר שהגיש הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, הוא המשיב (להלן: הבנק ), נגד המבקשת, שהיא בעלת עסק. בתביעה נטען בין השאר כי המבקשת לא פרעה את ההלוואות שנטלה מהבנק, וכן שביצעה משיכות יתר מחשבונה המנוהל על-ידי הבנק. התביעה הוגשה תחילה ביום 6.10.2011 על סך 123,669 שקלים, אך ביום 18.5.2014, ומשניתנה הרשות לכך, הוגש כתב תביעה מתוקן על סך 181,666 שקלים.
3.
המבקשת הגישה בקשת רשות להתגונן, וזו ניתנה לה. בתמצית, המבקשת טענה כי לא נטלה שתיים מההלוואות הנטענות וכי לא ביצעה את הפעולות בכרטיסי האשראי שבגינן חויבה. המבקשת הוסיפה וטענה כי חתימותיה זויפו, וכי הבנק ביצע בחשבונה פעולות ללא רשותה, לא פעל להמציא לה את כל המסמכים הקשורים לחיובים הנטענים ואף ביער מסמכים אלו.
4.
בית משפט השלום דחה את כל טענותיה של המבקשת, וחייב אותה לשלם את מלוא סכום התביעה. בין השאר, התייחס בית משפט השלום לכך שהמבקשת לא העלתה אף אחת מטענותיה בפני הבנק ולא התלוננה במשטרה לפני הגשת התביעה או לאחריה. בית משפט השלום התייחס לכך שביעור חלק מהמסמכים שהתבקשו אינו יכול לסייע למשיב. אולם, בית משפט השלום הוסיף וקבע כי המבקשת לא הבהירה אילו מסמכים שלא הומצאו לה דרושים להגנתה, וציין כי טענותיה בעניין היו כלליות ביותר והתעלמו מראיות אחרות באשר למודעותה לפעולות שבוצעו בחשבונה.
5.
המבקשת הגישה ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום, ובו חזרה על טענותיה. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור בקבעו כי אין מדובר במקרה המצדיק התערבות בממצאים העובדתיים של הערכאה הדיונית. בית המשפט המחוזי הוסיף כי טענותיה של המבקשת היו "סתמיות" ו"כוללניות", ואף נסתרו במסמכי הבנק ובהודאותיה. כן נקבע כי הטענות לא נתמכו בחוות דעת או בראיות נוספות, שהמבקשת נמנעה מלהביא ללא הסבר מניח את הדעת לכך. גם בית משפט המחוזי העיר על כך שהבנק היה צריך להימנע מביעור חלק מהמסמכים שהתבקשו על-ידי המבקשת לאחר שהוגשה התביעה, אולם קבע כי בהעדר טענה עניינית בנוגע למסמכים אלו ביעורם לא פגע בהגנתה.
בקשת רשות הערעור
6.
בבקשה שבפני חוזרת המבקשת על טענותיה שנדונו בערכאות הקודמות. באופן ממוקד יותר, טוענת המבקשת כי בשל ביעור חלק מהמסמכים כנטען, דין התביעה נגדה להידחות בהיעדר ראיות מספיקות, וכן כי טעה בית המשפט המחוזי בקבעו כי הנטל להוכיח שזויפו חתימותיה רובץ לפתחה. נוסף על כך, טוענת המבקשת כי בית המשפט המחוזי שגה כשהתעלם, כך על-פי הנטען, מן ההלכה הפסוקה המטילה על הבנק חובת נאמנות רחבה ביחס ללקוחותיו.
דיון והכרעה
7.
לאחר שבחנתי את טענותיה של המבקשת, ואף מבלי להידרש לתגובת הבנק, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
8.
איני סבורה כי הבקשה מעלה שאלה ציבורית או משפטית כללית בעלת חשיבות (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). המבקשת אף אינה טוענת לכך בדבריה ועיקר בקשתה, כאמור לעיל, בהעלאה חוזרת של הטענות שנידונו בפני הערכאות הקודמות ונדחו על ידן. טענות אלו, הנוגעות לנסיבות מערכת היחסים בין הצדדים, הן יישומיות באופיין. לא קיימת הצדקה לדיון בהן ב"גלגול שלישי". בנוסף, לא השתכנעתי כי הותרת פסק דינו של בית המשפט המחוזי תגרום למבקשת עיוות דין. למעשה, זהו אחד מאותם מקרים שבהם לא היה מקום להגשתה של בקשת רשות ערעור, עד כי הימנעות מהטלת הוצאות לטובת אוצר המדינה היא לפנים משורת הדין (רע"א 7443/12 שרבט נ' שרבט , פסקה 13 (14.3.2013); רע"א 6286/15 ד"ר משה וינברג ושות' נ' אומגה טיפולי טקסטיל תעשייתים (1978) בע"מ , פסקאות 18-17 (8.12.2015)).
9.
סוף דבר: הבקשה נדחית. משלא התבקשה תגובה אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, י' בכסלו התשע"ט (18.11.2018).
ש ו פ ט ת