רע"א 7011/10 אריה חבני נ. יהודית שלג

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופטת ע' צ'רניאק ) ברת"ק 3220-12-09 מיום 1.6.2010, בה נדחתה בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט לתביעות קטנות בתל-אביב-יפו (השופט א' דפדי ) בת.ק. 5344-08-07 מיום 24.11.2009, בה נדחתה בקשתו של המבקש לבטל פסק דין שניתן לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן:

חוק בתי המשפט ), לאחר שהמבקש לא התייצב לדיון שנקבע לשמיעת טענות הצדדים, לטענתו מפאת מחלה.

רקע עובדתי והליכים קודמים

1.

כפי שעולה מנספחי הבקשה, המשיבה שכרה את שירותיו של המבקש לטיפול בבעיית רטיבות בדירה שבבעלותה. עוד עולה כי המשיבה טענה שחרף הבטחותיו של המבקש והעבודה שביצע, שבה והופיעה רטיבות בדירה. כפי שעולה מהנספחים לבקשה, המשיבה ניהלה תביעה גם נגד שכניה בקשר לבעיית הרטיבות.

2.

בדיון שנערך ביום 23.9.2009 בבית המשפט לתביעות קטנות הגיעו הצדדים להסכמה, לפיה בית המשפט יכריע בסכסוך על דרך הפשרה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט ללא הנמקה, אולם בטרם יינתן פסק הדין המשיבה תמציא למבקש עד ליום 29.9.2009 את חוות הדעת של המומחה שמונה על ידי בית המשפט בתביעה שבינה לבין שכניה. כן נקבע כי לאחר שהמבקש יעיין בחוות הדעת האמורה, ייקבע מועד לדיון לפני יום 29.10.2009 ובו כל צד יטען את טענותיו ולאחר מכן בית המשפט ייתן את פסק דינו.

3.

כפי שעולה מהבקשה שלפניי, בסופו של יום, לאחר דחיות ועיכובים בקיום הדיון, שלטענת המבקש נבעו מהתנהלות המשיבה שלא המציאה לו מסמכים ואת חוות הדעת במועד, נקבע דיון בבית המשפט לתביעות קטנות. מהחלטתו של בית המשפט המחוזי עולה כי הדיון נקבע ליום 21.10.2009. עוד עולה מהחלטתו של בית המשפט המחוזי כי המבקש לא הגיע לדיון זה, לטענתו מפאת מחלה. כמו כן עולה מהחלטתו של בית המשפט המחוזי כי המבקש הגיש כתב הגנה, ועל בסיס המסמכים שהיו בתיק בית המשפט וטענות הצדדים שנשמעו בדיון קודם בו נכח המבקש, ועל אף אי התייצבותו של המבקש לדיון שנקבע ליום 21.10.2009, נתן השופט דפדי

את פסק הדין, שלא צורף כנספח לבקשה שלפניי. כפי שעולה מהחלטתו של בית המשפט המחוזי, בפסק הדין שניתן על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט התקבלה באופן חלקי תביעתה של המשיבה כנגד המבקש באופן שהמבקש חויב בתשלום של 12,000 ש"ח.

4.

בהמשך, הגיש המבקש בקשה לביטול פסק הדין בטענה כי ביום הדיון היה חולה ולא התאפשר לו לטעון טענותיו, זכות שהיוותה תנאי להסכמתו למתן פסק דין על דרך הפשרה. משכך, לטענת המבקש לא הייתה כל הצדקה ליתן את פסק הדין. בקשתו של המבקש לביטול פסק הדין נדחתה על ידי בית המשפט לתביעות קטנות. בהחלטתו מיום 24.11.2009 ציין השופט דפדי

כי ניתנה למבקש הזדמנות לטעון טענותיו ולשם כך נקבע מועד לדיון, זאת במהלך דיון קודם בו נכח המבקש, אלא שהמבקש לא התייצב לדיון זה ולא הגיש בקשה מתאימה לדחיית מועד הדיון. מעבר לכך הדגיש בית המשפט לתביעות קטנות כי האישור הרפואי שהומצא על ידי המבקש ניתן רק ביום 25.10.2009, דהיינו בדיעבד למועד הדיון אליו לא התייצב. עוד הוסיף בית המשפט לתביעות קטנות כי ממילא לפני שניתן פסק הדין הוא שקל את טענותיו של המבקש כפי שהועלו בכתב ההגנה שהוגש על ידו ובדיון קודם בו נכח. מכל הטעמים דלעיל סבר בית המשפט לתביעות קטנות כי אין מקום לבטל את פסק הדין שניתן על ידו. כנגד החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי.

פסק דינו של בית המשפט המחוזי

5.

בית המשפט המחוזי דחה את בקשת הרשות לערער שהגיש המבקש. בית המשפט המחוזי הדגיש את ההלכה לפיה אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בפסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות אלא במקרים חריגים, לא כל שכן כאשר מדובר בפסק דין שניתן על דרך הפשרה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט. בית המשפט המחוזי הדגיש כי מקרה זה אינו עומד במבחנים האמורים, ולפיכך אין מקום ליתן בנסיבות העניין רשות ערעור. עוד הפנה בית המשפט המחוזי לתקנה 11 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976 (להלן: תקנה 11 ), לפיה רשאי בית המשפט לתביעות קטנות לקיים דיון וליתן פסק דין אף בהיעדרו של הנתבע אם נמסרה לו הודעה על הדיון כראוי. עוד הטעים בית המשפט המחוזי כי לפי ההלכה, לערכאה הדיונית מסור שיקול הדעת להחליט מתי יינתן פסק דין על פי צד אחד בשל אי התייצבות, ובמקרה דנן לא נפלה טעות בשיקול דעתו של בית המשפט המחוזי, שכן אין די באישור הרפואי אותו הציג המבקש מהטעמים המפורטים בהחלטתו של השופט דפדי . עוד ציין בית המשפט המחוזי את העובדה כי פסק הדין ניתן לאחר שהשופט דפדי

שמע את טענותיו של המבקש במסגרת הדיון הקודם בו נכח וכן עיין בכתב הגנתו. בית המשפט המחוזי הוסיף כי לאחר שעיין בטענותיו של המבקש לעניין טענות ההגנה שיכול היה לטעון בדיון שאליו לא התייצב, אשר צויינו באופן לקוני וללא פירוט, מצא כי אין עילה להתערב בפסק דין.

כנגד החלטה זו מכוונת בקשת רשות הערעור שלפניי.

נימוקי הבקשה

6.

לטענת המבקש נשללה ממנו זכות הטיעון בכך שניתן פסק דין מבלי לאפשר לו לטעון טענותיו לגוף התביעה. עוד טוען המבקש כי תנאי להסכמתו למתן פסק דין לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט היה כי יתאפשר לו לטעון לגופו של עניין לאחר עיון בחוות הדעת מטעם המשיבה, ומשתנאי זה לא התקיים לא היה מקום ליתן פסק דין על דרך הפשרה. המבקש אף מוסיף כי בשל מחלתו ביום הדיון ובסמוך לפני כן לא יכול היה להגיש בקשה מתאימה. לטענתו הוא סבל מחום גבוה שגרם לו ל"ערפול חושים אפטיה וחולשה טוטאלית" ומיד לאחר שמצבו הרפואי איפשר לו להגיע לרופא המטפל שלו, עשה כן. המבקש אף טוען לגופו של עניין כנגד תביעתה של המשיבה אולם לאור התוצאה אליה הגעתי לא מצאתי מקום לפרט טענות אלה.

דיון והכרעה

7.

לאחר שעיינתי בבקשה ובכל נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להיזקק לתגובת המשיבה.

8.

כידוע, הרשות לערער ב"גלגול שלישי" תינתן רק במקרים המעוררים שאלה עקרונית או משפטית החורגת מגדר עניינם הפרטי של הצדדים לסכסוך [ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982); משה קשת הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי כרך ב 1273-1271 (מהדורה חמש עשרה, 2007)]. קל וחומר כך בבקשות רשות ערעור על פסקי דין והחלטות של בית משפט לתביעות קטנות, שאז על רשות ערעור "בגלגול שלישי" להינתן "במשורה שבמשורה", ביתר קפדנות מאשר בבקשות רשות ערעור 'רגילות', זאת אם מתעוררת שאלה משפטית בדרגת חשיבות גבוהה ביותר [ראו למשל: החלטתו של השופט א' רובינשטיין ברע"א 990/07 סלע נ' בית מעצר ניצן רמלה (לא פורסם, 18.6.2007), סעיף ח'(3) והאסמכתאות הנזכרות שם], ואף ביתר שאת כאשר עסקינן בפסק דין שניתן על דרך הפשרה בבית המשפט לתביעות קטנות [ראו והשוו: החלטתו של השופט א' רובינשטיין ברע"א 10258/04 בוגומולוניי נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם, 13.7.2005), סעיף ד'(2)].

9.

בקשתו של המבקש אינה עומדת במבחנים אלו שכן כל כולה מתמקדת בנסיבות הספציפיות של המקרה, וביתר דיוק בטעמים הקונקרטיים למתן פסק דין בהיעדר התייצבות של המבקש והטעמים שעמדו בבסיס ההחלטה שלא לבטל את פסק הדין מחמת התנהלותו של המבקש בנסיבות העניין. מעבר לכך, וכפי שציין בית המשפט המחוזי, סוגיית מתן פסק דין בבית המשפט לתביעות קטנות בהיעדר התייצבות הנתבע אינה עולה כדי שאלה משפטית המצדיקה רשות ערעור ב"גלגול שלישי", שכן עסקינן בסוגיה המוסדרת מפורשות בתקנה 11, אשר לפיה היה מוסמך בית המשפט לתביעות קטנות לנהוג כפי שנהג בנסיבות העניין וליתן את פסק הדין. השאלה האם בנסיבות העניין הספציפי היה ראוי ליתן את פסק הדין אם לאו הינה שאלה של יישום הכלל המשפטי על נסיבות המקרה הקונקרטי וככזו מובן כי היא מסורה לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית ואינה מצדיקה מתן רשות ערעור לפני בית משפט זה.

10.

בשולי הדברים אציין כי איני סבור כי נגרמה פגיעה ממשית בזכות הטיעון של המבקש כיוון שכפי שעולה מהחלטתו של בית המשפט המחוזי, המבקש טען טענותיו בדיון הקודם בבית המשפט לתביעות קטנות בו היה נוכח ואף במסגרת כתב ההגנה בו עיין בית המשפט לתביעות קטנות עובר למתן פסק הדין.

11.

אשר על כן הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובת המשיבה איני עושה צו להוצאות.