רע"א 7021-22 רע"א 7021-22

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בחיפה מהימים 17.8.2022 ו-23.8.2022 בת"א 24244-04-22. בצדה של בקשת רשות הערעור, הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע.

1.המבקשת, שאיננה מיוצגת, הגישה תביעה למתן צו מניעה ומתן סעד כספי נגד המשיבים 2-1, אשר מונו במסגרת הליך המתנהל בבית המשפט לענייני משפחה ככונסי נכסים למכירת דירת המגורים של המבקשת ובעלה לשעבר (להלן: הדירה המשותפת), ונגד המשיבה 3 המשמשת כאפוטרופוס לדין שמונתה למבקשת במסגרת אותו הליך בבית המשפט לענייני משפחה (תלה"מ 27203-04-20). עניינה של התביעה, ככל שניתן להבין מהכתוב בה, הוא במניעת ביצוע הסכם למכירת הדירה המשותפת, והחזרת המצב לקדמותו, וכן בדרישה לתשלום פיצויים על ידי המשיבים 3-1 בגין התנהלותם הלא תקינה לכאורה במסגרת ההליך שמתנהל בבית המשפט לענייני משפחה.

2.בצד תביעתה, עתרה המבקשת לפטור מתשלום אגרת בית משפט. ביום 19.5.2022 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה, הן לנוכח סיכויי התביעה שהוערכו על ידו כנמוכים, הן בשל התרשמותו כי סכום התביעה "נופח" יתר על המידה, והן מפני שהמבקשת לא הניחה תשתית ראייתית מספקת בדבר יכולתה הכלכלית. לאור זאת, נקבע, כי על המבקשת לבצע את תשלום האגרה תוך 21 יום ממתן ההחלטה, שאחרת תימחק התביעה. המבקשת, אשר לא השלימה עם החלטה זו, המשיכה להגיש לבית המשפט המחוזי בקשות לפטור מתשלום אגרה (שעניינן, הלכה למעשה, כבקשות לעיון מחדש בהחלטה מיום 19.5.2022). בקשות אלו נדחו, כאשר ביום 8.6.2022 ניתנה למבקשת ארכה לתשלום האגרה, וביום 19.6.2022, לאחר שחלף המועד לתשלום האגרה והמבקשת לא עמדה בחובת התשלום, הורה בית המשפט המחוזי על מחיקת התביעה.

3.בחלוף כחודש וחצי, חרף החלטת בית המשפט המחוזי מיום 19.6.2022, הגישה המבקשת בקשות שונות לבית המשפט שעניינן במכירת הדירה המשותפת. בקשות אלו נדחו בהחלטות מהימים 8.8.2022, 17.8.2022 ו-23.8.2022 – וזאת, מן הטעם שהתביעה נמחקה והטיפול בתיק הסתיים.

מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי.

4.דין בקשת רשות הערעור להידחות אף מבלי להיזקק לתגובות המשיבים. תקנה 2(א) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: התקנות) קובעת את חובת תשלום האגרה, בזו הלשון: "המביא הליך לבית משפט ישלם עם הבאתו לראשונה, את האגרה הקבועה בתוספת, והוא כשאין הוראה אחרת בכל דין". תקנה 2(ג) לתקנות מוסיפה וקובעת כי "לא ייזקק בית משפט לכל הליך, אלא אם כן שולמה האגרה החלה או שמביא ההליך פטור מתשלום האגרה". בהמשך לכך, מורה תקנה 2(ד) לתקנות כי "הליך שלא שולמה בו האגרה, כאמור בתקנת משנה (א), כולה או חלקה, לא יקובל לרישום, אלא אם כן מביא ההליך פטור מתשלום אגרה או הוגשה בקשה לפטור מאגרה". ההוראה המשלימה את ההסדר קבועה בתקנה 2(ו) שזו לשונה: "נזקק בית המשפט להליך, והתברר כי לא שולמה האגרה, כולה או חלקה, תינתן דרישת תשלום לחייב בתשלום האגרה; לא שולמה האגרה בתוך עשרים ימים מיום המצאת הדרישה או פרק זמן ארוך יותר שנקבע בה, ולא ניתנה החלטה המסיימת את ההליך, רשאי בית המשפט למחוק את ההליך, ולא יוחזר כל סכום אגרה ששולם בהליך".

5.הנה כי כן, בהיעדר הוראה אחרת בדין, על המגיש הליך לבית המשפט לשלם אגרה בהתאם לקבוע בתקנות, כאשר רק לאחר ביצוע התשלום (ובכפוף לכך שלא הוגשה בקשה לפטור מתשלום), ידון בית המשפט בהליך שהוגש. אם לא שולמה האגרה, עלול ההליך להימחק, אף אם החל בית המשפט לדון בו (על התכליות שבבסיס חובת תשלום האגרה, ראו למשל רע"א 4014/10 מונדז נ' בירן, פסקה 9 (21.9.2010); רע"א 551/21 סרטא פיננסים בע"מ נ' צ'רטוק שרת, פסקה 4 (21.2.2021)).

6.בענייננו, המבקשת הגישה כאמור בקשה לפטור מאגרה, אך זו נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי ביום 19.5.2022. משלא הפקידה המבקשת את האגרה במועד שנקבע, למרות הארכה שניתנה לה, נמחקה תביעתה והתיק נסגר. המבקשת לא הגישה ערעור על החלטת המחיקה (ואף לא על ההחלטה הדוחה את בקשתה למתן פטור מתשלום אגרה), אלא הגישה בתיק בקשות שונות לגופו של ההליך תוך התעלמות ממחיקתו. בשתי ההחלטות מושא בקשת רשות הערעור דחה בית המשפט המחוזי בקשות אלה, ובצדק דחה אותן, לאור ההחלטה בדבר סגירת ההליך. מכאן שאין במסגרת בקשת רשות הערעור שלפניי כל טעם מבורר המצדיק התערבות בהחלטות שהותקפו על ידי המבקשת.

7.אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית, וממילא נדחית הבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה בצידה. משלא נתבקשו תגובות, אין צו להוצאות.

8.לסיום אעיר כי מבלי להביע עמדה לגופו של עניין, טוב תעשה המבקשת אם תשקול לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין או לסיוע משפטי מתאים (פרטי הקשר של לשכות הסיוע המשפטי מצויים באתר משרד המשפטים).