פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א 703/04
בפני:
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
המבקשת:
הדר חברה לביטוח בע"מ
נ ג ד
המשיבה:
1. ט.ל.ר.צ (ג.א.מ.א) בע"מ
משיבים פורמליים:
2. סימפוניה בע"מ
3. קריסטל מוצרי צריכה בע"מ
4. המגן חברה לביטוח בע"מ
5. ניסים שדה
6. אברהם פרסבורגר
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר-שבע בבר"ע 659/03
מיום 15.12.03 שניתנה על ידי כבוד השופט ניל הנדל
בשם המבקשת: עו"ד א' גנץ
בשם המשיבה 1: עו"ד א. כהן
החלטה
1.בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט נ. הנדל) בבר"ע 659/03, בה נדחתה בקשה לערער על החלטת בית משפט השלום בבאר שבע (כב' סגן הנשיא א. יעקב) בבש"א 4319/02 שבת.א. 5403/99, לפיה נדחתה טענת ההתיישנות שהעלתה המבקשת כלפי הודעת צד ג' ששלחה אליה המשיבה.
2.ביום 12/5/93 חדרו מי גשם ובוץ לחנותה של המשיבה הפורמלית 1 – סימפוניה בע"מ. סימפוניה בע"מ תבעה את המשיבות הפורמליות 2 ו-3, אשר הגישו, ביום 20/10/99 הודעה לצד ג' נגד המשיבה דנן, ט.ל.ר.צ. (ג.א.מ.א.) בע"מ (להלן: "ט.ל.ר.צ."). לאחר שנוספה ט.ל.ר.צ. כנתבעת, היא הגישה מצידה, ביום 21/9/00, הודעה לצד ג' למשיב הפורמלי 4, אשר לפי הטענה ביצע את העבודות במקום. ביום 5/3/02 תיקנה המשיבה את ההודעה לצד ג', והוסיפה את המבקשת – שהייתה המבטחת של המשיב הפורמלי 4 באותה עת – כצד ג' נוסף.
3.ביום 12/9/02 הגישה המבקשת לבית משפט השלום בבאר-שבע בקשה לדחייה על הסף של ההודעה לצד ג' שנשלחה לה, בטענה כי העילה התיישנה. לטענתה, משמקרה הביטוח אירע בשנת 93, התיישנה עילת התביעה כלפיה כבר בשנת 2000. בית המשפט דחה את הבקשה, בטענה כי הודעת צד ג', במהותה, היא תביעת שיפוי, כך שעילתה מתחילה רק לאחר שנקבעת אחריות הנתבע כלפי התובע, זאת בשים לב, בין השאר, לכך שלא המבוטח – המשיב הפורמלי 4 – הוא שתבע את המבקשת, כי אם המשיבה אשר לא הייתה מבוטחת על ידו.
4.על החלטה זו, הגישה המבקשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע. בקשתה נדחתה. בית המשפט קבע בהחלטתו, כי בין אם נולדת עילת תביעת המבוטח שצורף כצד ג' נגד מבטחו בעת מתן פסק דין בתיק העיקרי, ובין אם מתחיל מרוץ ההתיישנות כבר בתאריך בו הוגש כתב התביעה בתיק העיקרי, כעולה לדעתו מהלכת דנ"א 5916/02 משמר נ' המגן , טרם התיישנה התביעה בעניינה של בקשה זו.
5.המבקשת שבה והגישה לבית משפט זה בקשה להתיר לה לערער על החלטה זו. בבקשתה, טוענת המבקשת כי טעה בית משפט השלום בהחלטתו. לדבריה, נוכח הוראות סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 (להלן: "החוק"), הקובע כי "טענה שהמבטח יכול לטעון כלפי המבוטח תעמוד לו גם כלפי הצד השלישי", הרי שטענת התיישנות העומדת לה מול המבוטח על-ידה, יפה כטענת הגנה גם כנגד הצד השלישי התובע אותה – הוא המשיבה בענייננו. אם כך, עומדת למבקשת טענת התיישנות כלפי כל תביעה המוגשת כלפיה בגין אחריותה כמבטחת, מייד בחלוף 7 שנים ממקרה הביטוח האמור, קרי: בשנת 2000. זאת לנוכח סעיפים 65 ו-70 לחוק, ולאור הלכת ע"א 6945/98 משמר נ' המגן, הקובעת כי עילת התביעה של מבוטח נגד מבטחו בביטוח אחריות, מתיישנת כחלוף 7 שנים ממקרה הביטוח שבו נולדת עילת החבות של המבוטח כנגד הניזוק. משכך, טעה בית משפט השלום בהחלטתו, וממילא טעה גם בית המשפט קמא בדחותו את בקשתה לערער על החלטה זו. לטענת המבקשת, לשאלה העומדת בבסיס בקשה זו יש השלכה על כלל הציבור, והכרעה נכונה בה תביא לייעול ההליכים ולחסכון בזמנו של בית-המשפט והצדדים.
6.אין מקום להיענות לבקשה זו. בית משפט השלום דחה מטעמיו את בקשת המבקשת לדחות על הסף את הודעת צד ג' שנשלחה לה על ידי המשיבה. בית המשפט המחוזי סירב להתיר למבקשת לערער על החלטה זו מטעמיו שלו. אין נושא הבקשה שבפני מצדיק מתן רשות ערעור בערכאה שלישית משאין הוא עונה לתנאים הנדרשים לצורך כך על פי ההלכה הנוהגת. עם זאת, מאחר שבקשת רשות הערעור לבית המשפט המחוזי נדחתה, תהא המבקשת רשאית להעלות את טענותיה בענין התיישנות פעם נוספת במסגרת ערעור על פסק דינה של הערכאה הראשונה, אם ובמידה שהדבר יידרש (רע"א 5834/03 אריה, חב' לביטוח נ' חאדר ורדן (טרם פורסם).
הבקשה נדחית.
ניתנה היום, כ"ד באדר תשס"ד
(17.3.04).
ש ו פ ט ת