החלטה4 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 7031/20 עילם רוני נ. עיריית ראשון לציון

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · עיכוב הליכים בשל הליך תלוי ועומדבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לעכב הליכים בשל הליך תלוי ועומד

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לעכב את תביעת חוכרים לזכות לרכוש מקרקעין, עד להכרעה בתביעת העירייה להפרת הסכם החכירה. נקבע כי החלטה בבקשה לעיכוב הליכים היא דיונית ולא תיטה להתערבות ערכאת הערעור. השיקולים לעיכוב, כגון זהות השאלות, יעילות ומאזן הנוחות, מצדיקים את ההחלטה.

העובדות

המבקשים חוכרים מקרקעין מהעירייה והגישו תביעה הצהרתית לזכות לרכוש את הבעלות בהם. העירייה הגישה תביעה נגדם לבית משפט השלום בטענת הפרת הסכם החכירה, ובקשה לעיכוב ההליך שהתקבלה. בקשת רשות הערעור נדחתה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי לעכב את ההליך בשל הליך תלוי ועומד בבית משפט השלום?
  2. 2.האם נכון לעכב את בירור תביעת חוכרים לזכות לרכוש מקרקעין עד להכרעה בתביעת העירייה להפרת הסכם החכירה?

הלכות

  1. 1

    החלטה בבקשה לעיכוב הליכים היא החלטה דיונית שערכאת הערעור ככלל לא תתערב בה, אלא במקרים חריגים.

    ״החלטה בבקשה לעיכוב הליכים היא החלטה בעלת אופי דיוני מובהק הנוגעת לאופן ניהול ההליך.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    לבית המשפט סמכות לעכב הליך בגין הליך תלוי ועומד העוסק בשאלות דומות, על מנת להימנע מהכרעות סותרות ומניהול הליכי סרק.

    ״לבית המשפט סמכות לעכב הליכים בתובענה הנדונה לפניו בגין קיומו של הליך תלוי ועומד העוסק בשאלות דומות״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • עיכוב הליכים
  • הליך תלוי ועומד
  • רשות ערעור
  • הכרעות סותרות
  • יעילות הדיון
  • מאזן הנוחות
  • הסכם חכירה
  • הפרת הסכם
  • סעד הצהרתי

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"א 7031/20

לפני:

כבוד השופט ד' מינץ

המבקשים:

1. עילם רוני

2. חברת רון בע"מ

נ ג ד

המשיבים:

1. עיריית ראשון לציון

2. אמנון כהן

3. שרות קירור בע"מ

4. כסיף- קוסיוב עמוס

5. צנטרה משאבות בע"מ

6. צבי נאמן

7. מאיר שטיל

8. יהודה רביב

9. טיובקס תעשיות בע"מ

10. ישראל בן בסט

11. מעוז (מכטינגר) יוסף

12. בני נועם

13. דוד בבאי

בקשת רשות ערעור על

החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופט א' שוורץ) בת"א 50651-03-20

מיום 9.9.2020

בשם המבקשים:

עו"ד ד"ר אמיר קמינצקי

בשם משיב 1:

עו"ד מאור לוי

בשם משיבים 13-2:

עו"ד ד"ר אמיר קמינצקי

החלטה

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופט א' שוורץ ) בת"א 50651-03-20 מיום 9.9.2020, במסגרתה קיבל את בקשת המשיבה לעכב את ההליך בעניינם של המבקשים נוכח קיומו של הליך תלוי ועומד.

1.

המבקשים חוכרים ממשיבה 1, עיריית ראשון לציון (להלן:

העירייה ), את המגרש הידוע כגוש 5033, חלקה 40, תת חלקה 6 וכן מגרש נוסף באותו גוש/חלקה באזור התעשייה החדש בראשון לציון (להלן:

המקרקעין ).

2.

ביום 27.3.2020 הגישו המבקשים, יחד עם חוכרים נוספים באזור התעשייה, תביעה לבית המשפט המחוזי במסגרתה התבקש, בין היתר, סעד הצהרתי המעגן את זכויותיהם כחוכרים לדורות, ואת זכותם המהותית לרכוש את הבעלות במקרקעין שהם חוכרים.

3.

ביום 21.7.2020 הגישה העירייה בקשה לעיכוב הליכים בשל הליך תלוי ועומד בעניינם של המבקשים ותובע נוסף. נטען כי סוגיית זכויותיהם של המבקשים במקרקעין עתידה להתברר אגב תביעה שהגישה העירייה נגדם לבית משפט השלום בראשון לציון (ת"א 12642-05-19) בטענה כי המבקשים הפרו את הסכם החכירה עם העירייה. במסגרת אותה תביעה, העירייה דרשה גם את סילוק ידם של המבקשים מהמקרקעין תוך תשלום חובותיהם כלפיה. באותו הליך, המבקשים הגישו כתב הגנה אליו צירפו כתב תביעה שכנגד.

4.

בתשובת המבקשים לבקשה לעיכוב ההליכים נטען כי אין מקום לעיכוב ההליכים בשל ההליך המתנהל בבית משפט השלום. שכן, התביעה שהגישו לבית המשפט המחוזי היא "תביעה קבוצתית" למתן סעד הצהרתי המורה ליתן להם זכות לרכוש את המקרקעין ואילו התביעה שהגישה המשיבה נגדם לבית משפט השלום עניינה סעדים כספיים. על כן, לא מדובר בסוגיה מהותית זהה.

5.

ביום 9.9.2020 קיבל בית המשפט המחוזי את בקשת העירייה והורה על עיכוב ההליכים. בהחלטתו ציין בית המשפט כי על פני הדברים בירור התביעה בבית משפט השלום יחייב הכרעה בשאלת תוקפו של הסכם החכירה והפרתו. להכרעה בשאלות אלו עשויה להיות משמעות בקשר לסעד שהתבקש על ידי המבקשים, קרי סעד הצהרתי לפיו יש להם זכות לרכוש את המקרקעין. בנסיבות אלה, על מנת להימנע מהכרעות סותרות בין שתי הערכאות, מצא בית המשפט לנכון להורות על עיכוב ההליכים בתביעתם של המבקשים (וזאת בניגוד לשאר החוכרים).

6.

מכאן הבקשה שלפנַי. המבקשים טוענים כי בית המשפט המחוזי שגה בהחלטתו לעכב את בירור תביעתם בשל זהות ההליכים והשאלות העולות מהם. זאת שעה שההליך בבית משפט השלום כלל לא נסוב על שאלת תוקפו של הסכם החכירה, אלא רק על סוגיית הפרתו. בית המשפט גם לא לקח בחשבון את מכלול השיקולים הרלוונטיים לעניין. בכלל זה יעילות הדיון ומאזן הנוחות, אשר מטים את הכף בבירור לטובת המבקשים. כך למשל, עיכוב ההליכים עשוי לגרום להתארכות ההליכים. הלכה למעשה העירייה מבקשת לשלול מהם את זכות הגישה לערכאות ולגרום להם נזק כבד, דבר שלא ניתן להשלים עמו.

7.

דין הבקשה להידחות. החלטה בבקשה לעיכוב הליכים היא החלטה בעלת אופי דיוני מובהק הנוגעת לאופן ניהול ההליך. משכך, ככלל, תימנע ערכאת הערעור מלהתערב בה (ראו למשל: רע"א 538/19 אילוז נ' חברת א.ד.ר בנין ופיתוח (2010) בע"מ , פסקה 9 (11.3.2019); רע"א 5394/09 סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ נ'

KIA MOTORS CORPORATIONS , פסקה 16 (27.6.2012)). לא מצאתי כי ענייננו נמנה עם אותם מקרים חריגים המצדיקים את התערבות ערכאת הערעור.

8.

לבית המשפט סמכות לעכב הליכים בתובענה הנדונה לפניו בגין קיומו של "הליך תלוי ועומד" העוסק בשאלות דומות, על מנת להימנע מהכרעות סותרות ומניהול הליכי סרק, וכן מטעמי יעילות הדיון וחיסכון במשאביהם של בית המשפט ושל בעלי הדין (ראו: ע"א 4525/08 בתי זיקוק לנפט בע"מ נ' New Hampshire Insurance Co , פסקה י"ד לפסק דינו של השופט רובינשטיין (15.12.10); רע"א 346/06 חזאן נ' קלאב אין אילת אחזקות בע"מ , פסקה 4 (14.5.2006)). בפסיקת בית משפט זה הוגדרו השיקולים שעל בית המשפט לשקול בבואו להורות על עיכוב הליכים בשל הליך תלוי ועומד, וביניהם: זהות השאלות שבמחלוקת; זהות בעלי הדין; יעילות הדיון; חיסכון בזמן שיפוטי; הימנעות מכפל התדיינות; ומאזן הנוחות (ראו: רע"א 2812/13 קולומביה ציוד וצרכי צילום בע"מ נ' דלתה דיגיטל בע"מ , פסקה 10 (11.7.2013)). בענייננו נראה כי כל השיקולים דלעיל מצביעים על כך שלא נפלה טעות בידי בית המשפט. בית המשפט סבר כי להכרעה במסגרת ההליך בבית משפט השלום, אשר עוסק בטענת העירייה להפרת הסכם החכירה במקרקעין מצד המבקשים, צפויה להיות השלכה על סוגיית זכותם לרכוש את המקרקעין, וכי עיכוב ההליך בעניינם גם אינו צפוי להשפיע על יתר התובעים. בכתב ההגנה שהגישה העירייה אף קיימת התייחסות פרטנית לכל אחד מהתובעים ועל כן במסגרת התביעה יידרש בית המשפט המחוזי לערוך בירור עובדתי לגבי זכויותיהם של כל אחד מהתובעים ואין הצדקה כי הדבר ייעשה בשלב זה לגבי המבקשים עובר לבירור התובענה בבית משפט השלום. דומה אפוא, כי יש טעם רב בקביעה זו. מכל מקום היא בוודאי אינה מקימה כל עילה להתערבות.

הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

ניתנה

היום, י"א בחשון התשפ"א (29.10.2020).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

הלכות

  1. 1החלטה בבקשה לעיכוב הליכים היא החלטה דיונית שערכאת הערעור ככלל לא תתערב בה, אלא במקרים חריגים.
  2. 2לבית המשפט סמכות לעכב הליך בגין הליך תלוי ועומד העוסק בשאלות דומות, על מנת להימנע מהכרעות סותרות ומניהול הליכי סרק.