רע"א 7042/01 חלבי רואן נ. קופת חולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י

בפניי בקשה למתן פטור מחובת עירבון בבקשת הרשות לערער שבכותרת.

מן הבקשה עולה כי הונחה תשתית מספקת לביסוס קושי כלכלי ממשי בהפקדת הערובה. עולה מן הבקשה כי המבקשים מטופלים בחמישה ילדים, ובהם ילד החולה במחלה קשה. בהתחשב בעובדה זו, בכך שהמבקשת 1 אינה עובדת, ובהתשכרותו של המבקש 2, נראה לי כי המבקשים עמדו בנטל הרובץ עליהם לעניין זה. המשיבים אינם חולקים על תיאור המצב הכלכלי הקשה של המבקש. הם אף טוענים, על רקע זה, כי יקשה עליהם לגבות ממנו הוצאות, אם ייפסקו לטובתם בהליך זה.

יוצא, כי במוקד ההליך מצויה שאלת סיכויי בקשת הרשות לערער. עיינתי בבקשת הרשות לערער ובהחלטת בית משפט קמא. נשוא הדיון הוא הגשתם של מסמכים רפואיים ושל חוות דעת מומחה מטעם המבקשים, הם התובעים בבית משפט קמא, לקראת סוף פרשת התביעה. מהחלטת בית משפט קמא, אשר דחתה גם בקשה דומה מצד המשיבים, עולה כי במרכז החלטתו עומדת שאלת עיתוי הגשתן של הבקשות, וכי בית המשפט היה עשוי להעתר לבקשות מטעם המבקשים והמשיבים גם יחד אילו כל צד היה מסכים לבקשת הצד שכנגד. מכך עולה, לכאורה, כי הבקשות, לפחות לגופם של דברים, לא היו נטולות כל יסוד. זאת ועוד, בבקשת הרשות לערער ניתן לכאורה הסבר לאיחור בהגשת אחת הבקשות (סעיף 8), וכן עולה כי לפחות מקצת המשיבים (משיבים 3 ו-6) הסכימו לבקשותיהם, חרף עיתוי הגשתן. עוד אעיר, כי בניגוד לנטען מטעם המשיבים 3 ו-6 כאן, על פי הדין הסטייה מן המועדים הקבועים בתקנות סדרי הדין (עדות מומחים) התשט"ו-1954 אינה טעונה 'טעם מיוחד', ולעניין זה ניתן לבית המשפט שיקול דעת "אם הוא סבור שהדבר יועיל לעשיית משפט צדק" (תקנה 4 לתקנות האמורות; ראו, לתקנה זו, ע"א 4200/92 מעלוף נ' מעלוף פ"ד מז(3) 780).

במסגרת הליך זה שבפניי, איני יכול לבחון לעומק את טענות הצדדים ואת נסיבות המקרה. בחינת סיכויי ההליך היא התרשמותית, ונעשית מתוך קריאת כתבי בי הדין שבפניי על פניהם. על יסוד קריאה זו של החומר שבפניי ונוכח התיאור לעיל, הגעתי למסקנה כי למבקשים טענות הראויות להתברר, וכי גם מבחינה זו, ניתן להעתר לבקשה שבפניי.

התוצאה היא, כי ניתן פטור מהפקדת ערבון כמבוקש.