רע"א 7057/12שחר הררי ,עו"ד נ. נצבא חברה להתנחלות בע"מ

1.

בפניי בקשה מטעם המבקשים 2 ו-3 (להלן: המבקשים ) לתיקון בקשת רשות הערעור.

לטענת המבקשים בקשה זו מוגשת בהמשך להחלטתי מיום 18.2.2013 בה נעתרתי לכך שהמבקשים ושניים נוספים, אשר סווגו תחילה כמשיבים בהליך, יסווגו כמבקשים. באותה החלטה נקבע עם זאת כי לא ניתן להיעתר לבקשתם של המבקשים להוסיף לבקשת רשות הערעור טענות על דרך ההפניה לטענות שהוגשו בבית המשפט קמא, וכי ככל שלטענתם בקשת רשות הערעור כפי שהוגשה אינה משקפת את מלוא טענותיהם רשאים הם להגיש בקשה מתאימה לתיקון בקשת רשות הערעור.

ואולם, המבקשים - והשניים הנוספים אשר סווגו כמבקשים, ובינתיים נמחקו מן ההליך (ראו החלטות כב' הרשם שני מיום 9.2.2014 ומיום 19.3.2014) - לא הגישו כל בקשה בעניין וההליך הועבר לטיפול. בהתאם להחלטות כב' השופטת ד' ברק-ארז הגישו המשיבות 1-2 תשובתן לבקשת רשות הערעור, המבקש 1 הגיש תגובה מטעמו, וההליך נקבע לדיון בפני הרכב (החלטה מיום 21.5.2013, דיון בבקשת רשות הערעור קבוע ליום 25.6.2014). והנה כעת, עותרים המבקשים להוספת נימוקים לבקשת רשות הערעור בציינם כי חלק מטענותיהם "לא קיבלו את מלוא ההתייחסות בבקשת הערעור של המבקש 1".

2.

המשיבות 1-2 מתנגדות לבקשה - אשר דומני כי בבחינתה ראוי להחיל שיקולים הדומים לאלו אותם יש לשקול במסגרת בקשה לתיקון הודעת ערעור (ראו: תקנה 417 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984; ע"א 2734/09 פיוטרקובסקי נ' ארנון , פסקה 12 (20.6.2010) והאסמכתאות המוזכרות שם)) - ולאחר שעיינתי בחומר שבפניי סבורני כי הצדק עימן וכי החלתם של השיקולים האמורים בנסיבות המקרה דנן מובילה למסקנה כי יש לדחות את הבקשה.

בהקשר זה לקחתי בחשבון כי בקשתם של המבקשים לשנות סיווגם בהליך התקבלה ביום 18.2.2013, דהיינו לפני למעלה משנה, וכבר באותה החלטה ציינתי כי אין מקום לכלול בבקשת רשות הערעור טענות נוספות על דרך ההפניה לטענות שהועלו בבית המשפט קמא, וכי המבקשים רשאים להגיש בקשה לתיקון בקשת רשות הערעור. ואולם בזמן הרב אשר חלף למן אותה החלטה לא הגישו המבקשים כל בקשה, כפי שהיה עליהם לעשות אם רצו לעמוד על בקשתם להוספת טענות. כפי שצוין בינתיים הגישו המשיבות 1-2 תשובה מטעמן לבקשת רשות הערעור והמבקש 1 אף הגיש תגובה לתשובה, וכל אותה עת לא טענו המבקשים דבר לעניין חסר בבקשת רשות הערעור כפי שהוגשה.

בבקשה אותה הגישו המבקשים כעת לא סיפקו הם כל הסבר לשיהוי בהתנהלותם ולשלב הדיוני בו הוגשה הבקשה - למעלה משנה לאחר שסווגו כמבקשים, לאחר הגשת תשובת המשיבות 1-2, וכחודש וחצי לפני מועד הדיון. יודגש כי בנסיבות אלו משמעות קבלת הבקשה בשלב זה תהא כי יהא צורך לאפשר למשיבות 1-2 לתקן תשובתן, צעד אשר עשוי לגרור גם דחיה של מועד הדיון. מכאן כי בהיעתרות לבקשה יהא משום הכבדה ניכרת ובלתי סבירה על ההליך.

לכך יש להוסיף כי המבקשים, המיוצגים בשלב זה, לא פירטו בבקשתם אילו נימוקים קונקרטיים מבקשים הם להוסיף על אלו שכלולים בבקשת רשות הערעור הקיימת אלא טענו בעניין בכלליות ובסתמיות, וממילא לא הוכיחו כי התיקון המבוקש הכרחי לצורך תחימת המחלוקת בין הצדדים.

אשר על כן הבקשה נדחית. המבקשים ישאו בהוצאות המשיבות 1-2 בסך של 1,500 ש"ח.

ההחלטה תתויק בתיקי השופטים.