רע"א 7059/14 דחס מנוף ושירותים אשקלון בע"מ נ. הבנק הבינלאומי הראשון לישרא

1.

המבקשים הגישו תביעה כנגד המשיב. במסגרת ההליכים המקדמיים ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי בשלושה עניינים: ראשית , נדחתה בשלב זה בקשת המבקשים לגילוי ועיון במסמכים ובקשה לגילוי על ידי שאלון. נקבע כי תחילה יוגשו תצהירי עדות ראשית וראיות הצדדים, וכי אם בהמשך יסברו המבקשים שיש צורך בגילוי מסמכים או פרטים נוספים – "יגישו בקשה ספציפית לגביהם, והבקשה תידון לגופה". שנית , נקבע כי המבקשים מנועים מלחרוג מהנזקים שפורטו על ידם בכתב התביעה, ואשר מתייחסים לחשבון בנק מסוים אותו ניהלו אצל המשיב. שלישית , נקבע כי מאחר והמבקשים לא הגישו בקשה מפורשת בעניין טענת הודאה והדחה של המשיב – אין מקום לדון בסוגיה בשלב זה (ת"א 58322-07-13, כב' השופט י' אטדגי ).

מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי. באשר להליכי הגילוי המוקדם , נטען כי היה מקום להורות למשיב כבר עתה להשיב לשאלון המפורט שהעבירו המבקשים ולגלות את כל המסמכים הרלבנטיים שברשותו. באשר לפירוט הנזקים , נטען כי לא היה מקום להגביל את טיעוני המבקשים בשלב זה עוד בטרם גוּלוּ כל המסמכים והפרטים. באשר להודאה והדחה , נטען כי אין על המבקשים חובה להגיש בקשה מפורשת בעניין.

2.

דין הבקשה להידחות, על כל חלקיה.

באשר להליכי הגילוי המוקדם , בסעיף 1(10) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009, נקבע כי לא תינתן רשות ערעור על "החלטה לפי פרק ט' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, למעט החלטה בעניין גילוי מסמך פלוני, עיון במסמכים ובעניין טענת חיסיון". הנה כי כן, אין להעניק רשות ערעור אודות החלטות ביניים שעניינן למשל גילוי על ידי שאלון או גילוי מסמכים כללי. באשר לאחרון, יושם אל לב כי המחוקק הבחין בין שני אפיקים של בקשה לגילוי מסמכים: על החלטה בעניין גילוי מסמך ספציפי ניתן להגיש בקשת רשות ערעור, אולם לא תינתן רשות ערעור על החלטה בעניין גילוי מסמכים כללי . כפי שציינתי ב רע"א 9162/12 ח'ורי נ' הקסטודיה די טרה סנטה (3.6.2013) , ההבחנה בין גילוי מסמך כללי וספציפי "צריכה להיעשות על פי תוכנה ומהותה של הבקשה ורשימת המסמכים הכלולים בה, ולא על בסיס מלבושה החיצוני והכותרת אותו היא נושאת בלבד".

ומן הכלל אל הפרט. בכל הקשור להחלטה בעניין השאלון – אין מקום לתן רשות ערעור בעניין, על פי הקבוע בסעיף 1(10) לצו. בכל הקשור להחלטה בעניין גילוי ועיון ב מסמכים – מדובר במסמכים רבים מאד, המתייחסים לתקופה לא קצרה בה ניהלו המבקשים חשבונות אצל המשיב. כך, למשל, התבקש המשיב למסור העתקים של כל "הסכמי הפשרה", "הפרוטוקולים", "פסקי הדין", "דפי החשבון", "החוזים החתומים" ו"ההתראות" שבידיו. בנסיבות אלו, מסופקני אם נכון יהיה לסווג את ההליך כבקשה לגילוי מסמך ספציפי , שאודותיה ניתן לשקול מתן רשות ערעור. כך או כך, אף לגופו של עניין אין להעניק רשות ערעור. כאמור, בית המשפט המחוזי הותיר פתח להיענות לבקשה בשלב מתקדם יותר של ההליך. אף עולה מהחומר כי המשיב נכון במידת מה לשקול את הבקשה לגילוי ולעיון, ככל שזו תתייחס באופן ספציפי למסמכים מסוימים. יש להוסיף כי כתב התביעה שהוגש התבסס על בדיקה מקצועית שהזמינו המבקשים; מכאן נראה לכאורה שבידי המבקשים מצויים כבר בשלב זה מסמכים ופרטים רבים, שהיו דרושים לשם עריכת הבדיקה וניסוח כתב התביעה המפורט.

אף באשר ליתר הרכיבים לא מצאתי לנכון לתן רשות ערעור. בית המשפט המחוזי סבר כי בשלב זה לא ניתן לחרוג מן הנזקים שפורטו בכתב התביעה. ככל שבהמשך ההליך יתגלו פרטים עובדתיים נוספים, שיהיה בהם אולי כדי להצביע על נזקים אחרים – ניתן יהיה להגיש בקשה מתאימה לבית המשפט המחוזי לתיקון כתבי הטענות. הוא הדין באשר לטענת ההודאה וההדחה שבפי המבקשים, אשר אף לפי שיטתם לא נטענה במפורש אלא אך עולה (לדבריהם) מכתבי הטענות. חזקה על בית המשפט המחוזי כי ישקול כל בקשה מתאימה שתוגש בעניינים אלו בהמשך ההליכים, אם תוגש, והכל בהתאם לדין ובמסגרת שיקול דעתה של הערכאה המבררת.

3.

לנוכח האמור, בקשת רשות הערעור נדחית. משהגעתי לתוצאה זו, דין הבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה יחד עם בקשת רשות הערעור - להימחק. אין צו להוצאות.