רע"א 7069/16 רע"א 7069/16

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטת ב' בר-זיו) מיום 8.9.2016 בה דחה את בקשת המבקשים למתן צו מניעה זמני האוסר על המשיב לשדר כתבת תחקיר המייחסת להם ביצוע מעשי הונאה.

1.על פי הנטען בבקשה, ערך מר גלעד שלמור, כתב הפלילים של המשיבה (להלן: שלמור

ו- חדשות 2

בהתאמה), כתבת תחקיר בעניינם של המבקשים בה מיוחסים להם מעשי הונאה. ביום 27.7.2016 פנה שלמור אל המבקש 1 והודיע לו כי בכוונת חדשות 2 לפרסם את התחקיר ויום לאחר מכן הגישו המבקשים לבית המשפט המחוזי בחיפה בקשה למתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד האוסר על שידור הכתבה עד להכרעה בתביעה העיקרית אשר תוגש, כך נטען, תוך 7 ימים "ממועד הגשת בקשה זו". בית המשפט נעתר לבקשה עוד באותו יום וקבע מועד לדיון בה. במהלך הדיון שהתקיים ביום 6.9.2016 הסכימה חדשות 2 להצעת בית המשפט והעניקה למבקשים 48 שעות נוספות על שלושת השבועות שחלפו מאז ניתן צו המניעה במעמד צד אחד, על מנת שיעבירו לידיה חומרים המבססים את טענותיהם נגד המיוחס להם. בהחלטתו מאותו יום קבע בית המשפט כי דיון נוסף ייקבע ליום 8.9.2016 וכי עד למועד זה לא תשודר כתבת התחקיר. בית המשפט הבהיר למבקשים כי ככל שלא יגיעו להבנה עם חדשות 2 עליהם להגיש כתב תביעה עד למועד זה. לאחר שהחליפו את בא כוחם (בפעם השלישית) הודיעו המבקשים כי לא הגיעו להסכמות עם חדשות 2 ובנוסף לא הגישו כתב תביעה, אך עמדו על בקשתם למתן צו מניעה זמני.

2.בהחלטתו מיום 8.9.2016, דחה בית המשפט את בקשת המבקשים למתן צו מניעה זמני בקובעו כי אין בסיס משפטי למתן הצו וכי אין למנוע את פרסום הכתבה "על בסיס דברים שאולי יתבררו בעתיד". בית המשפט הוסיף וקבע כי עד עתה לא הביאו המבקשים כל ראיה לביסוס טענותיהם נגד האמור בתחקיר וממילא, כך צוין, ככל שתפורסם הכתבה ראוי שיצוין כי הם מכחישים את המיוחס להם בה. בית המשפט ציין בהקשר זה, כי רשם לפניו את דבריו של שלמור כי ככל שהמבקשים ימציאו לידיו חומרים טרם פרסום הכתבה, הוא יבחן אותם בנפש חפצה ויתן להם את המשקל הראוי. בית המשפט דחה, אפוא, את הבקשה וביטל את הצו הזמני שנתן בהחלטתו מיום 28.7.2016, אך לפנים משורת הדין לא עשה צו להוצאות.

3.מכאן הבקשה שלפניי בה טוענים המבקשים כי פרסום הכתבה יביא לפגיעה בשמם הטוב ולפגיעה בפרטיותם. לגישתם חדשות 2 מסתמכת על "אמירות פלונים" הטוענים כי "נעקצו" על ידי המבקשים, אך לטענתם אותם פלונים רומו על ידי אדם בשם משה, אשר "עקץ" גם את המבקשים. לגישת המבקשים שלמור מעל בתפקידו ולא בחן בזהירות יתרה את העובדות שבבסיס הכתבה שערך והם מציינים כי פרסום הכתבה יקים להם עילת תביעה שספק רב אם לחדשות 2 תהא היכולת להתגונן מפניה. עוד טוענים המבקשים כי בשל העובדה שהבקשה למתן צו מניעה זמני הוגשה במהלך פגרת בתי המשפט, יש למנות את הימים להגשת התביעה העיקרית יום לאחר סיום הפגרה. בד בבד עם הגשת הבקשה עתרו המבקשים לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי.

4.דין הבקשה להידחות.

כפי שנפסק לא אחת, ככלל אין להיעתר לבקשות למניעת פרסום בשלב מקדמי אלא במקרים חריגים בהם משתכנע בית המשפט כי הגנת המפרסם היא הגנת סרק או שאין עניין לציבור (רע"א 10771/04 רשת תקשורת והפקות (1992) בע"מ נ' אטינגר , פ"ד נט(3) 308, 315 (2005) (להלן: עניין רשת ); רע"א 1978/12 של פרוייקטים שיקומיים בע"מ ואח' נ' עיתון ידיעות אחרונות בע"מ

(7.3.2012); ע"א 214/89 אבנרי נ' שפירא , פ"ד מג(3) 840 (1989)). עוד נפסק כי על המבקש צו למניעת פרסום מוטל נטל ממשי להוכחת סיכויי תביעתו ועליו להוכיח "לא רק שהוא בעל סיכוים טובים לזכות בתביעת לשון הרע שיגיש נגד המפרסם, אלא גם שהמפרסם לא יוכל להעלות בתשובה כל טענת הגנה של ממש" (עניין רשת , בעמ' 318).

בית המשפט המחוזי פעל על פי אמות המידה שנסקרו לעיל, קיים שני דיונים במעמד הצדדים, בחן את התשתית העובדתית שהונחה לפניו ומצא כי אין עילה להורות על איסור הפרסום. במסקנה זו לא ראיתי מקום להתערב. ראשית, המבקשים אינם חולקים על העניין הציבורי הקיים לכאורה בפרסום הכתבה. שנית, שלמור הצהיר בבית המשפט המחוזי (מב/ה) כי במסגרת עריכת הכתבה הקפיד להסתמך על מקורות מהימנים ותיעוד מזמן אמת. כמו כן ניתן למבקשים פרק זמן של למעלה מחודש ימים על מנת להעביר לחדשות 2 חומרים המבססים את טענותיהם נגד האמור בכתבה והמבקש 1 אף הוזמן לאולפן על מנת שיוכל להגיב בשידור לטענות נגדו. בנסיבות אלו, קשה להלום את טענת המבקשים כי אין בידי חדשות 2 אלא הגנת סרק מפני תביעת לשון הרע. לכך יש להוסיף את הקושי בהתנהלות המבקשים שאף שהצהירו שבכוונתם להגיש את התביעה העיקרית בתוך 7 ימים מיום הגשת הבקשה למתן צו מניעה זמני וזאת בלא שהתייחסו בהקשר זה לימי הפגרה, הם לא עשו כן עד עתה.

מטעמים אלו כולם, הבקשה נדחית ועמה הבקשה לעיכוב ביצוע.

משלא נתבקשה תגובה אין צו להוצאות.