רע"א 710/09 עיריית רחובות נ. יצחק מיטשניק

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 22.12.2008 (כבוד השופטת ע' סלומון-צ'רניאק ) בע"א 2854/07 אשר דן בבקשת רשות ערעור על החלטתו של בית משפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד הרשם ש' ברוך ) בבש"א 13966/06 (ת"א 2371/05) מיום 12.4.2007. עניינם של הליכים אלו בבקשת המבקשות לסלק על הסף תובענה, שהגישו כנגדם המשיבים, הנוגעת להליכי תכנון תוכנית מתאר.

רקע עובדתי והליכים קודמים

1.המשיבים (בעלי חלקות מקרקעין בתחום העיר רחובות) הגישו לבית משפט המחוזי בתל-אביב-יפו תביעה כספית על סך של כ-4,500,000 ₪ הקשורה לפגיעה שנגרמה להם לטענתם בגין הליכי תכנון של תוכנית שינוי מתאר מספר רח/2110 במקרקעין הכלולים בתחומי המבקשות (עיריית רחובות והוועדה המקומית לתכנון ובניה). התביעה נסמכת, רובה ככולה, על הוראות סעיף 122(3) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה – 1965 (להלן - "החוק").

2.

המבקשות פנו לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בבקשה לסילוק התביעה על הסף. בבקשתם טענו המבקשות כי הפרוצדורה לדון בתובענות לפיצוי בגין נזקי התוכנית היא מכח סעיף 197 לחוק ולא מכח סעיף 122(3) לחוק; כי הדרך לתקוף החלטות של ועדה מחוזית שדחו התנגדויות לתוכנית ואישרו אותה היא במסגרת עתירה מינהלית; כי מתקיים מעשה בית דין בין הצדדים וכי לתובענה לא צורפו כל הצדדים הרלוונטיים העלולים להיפגע. בהחלטה מפורטת ומקיפה דחה כבוד הרשם ברוך את הבקשה לסלק על הסף את התובענה וקבע כי טענות המבקשות הן גם במישור העובדתי ולכן יש לברר תחילה את העובדות, במסגרת ההליך העיקרי.

3.

המבקשות לא השלימו עם החלטה זו וערערו עליה לבית המשפט המחוזי. כבוד השופטת סלומון-צ'רניאק דחתה את הערעור וקבעה, בהתייחס לשאלת הסמכות העניינית ובהתייחס לשאלת קיומו של מעשה בית דין בין הצדדים ומניעות, כי צדק הרשם בקביעותיו וכי המחלוקות בין הצדדים הן גם במישור העובדתי ולא רק במישור המשפטי. מכאן, שרק לאחר בחינה וקביעה של ממצאים עובדתיים לגופו של עניין, ובכלל זה שמיעת ראיות, ניתן יהיה לבחון את השאלות המשפטיות השנויות במחלוקת. משכך, למבקשות שמורה הזכות לעלות את טענות הסף במסגרת הדיון בתובענה עצמה. באשר לשאלה אם היה מקום לצרף לתובענה את כל הצדדים הרלוונטיים העלולים להיפגע מקבלת התביעה הרי שבניגוד להחלטת כבוד הרשם ברוך , סברה כבוד השופטת סלומון-צ'רניאק כי היה מקום לצרפם, אולם מאחר ולמבקשות עומדת הזכות לבקש לצרפם בכל עת, הרי שאין מקום לסלק את התביעה על הסף בגין טענה זו. לפיכך נדחה הערעור.

4.על החלטה זו הגישו המבקשות את בקשת רשות הערעור שלפניי. בבקשה חוזרות המבקשות על טענותיהן לפיהן יש למחוק את תובענת המשיבים על סף מאחר והתובענה נעדרת עילה מכח סעיף 122(3) לחוק; לבית המשפט המחוזי אין סמכות עניינית לדון בתובענה שצריכה להיות מוגשת לבית המשפט לעניינים מינהליים; אי מיצוי הליכים וקיומו של מעשה בית דין בין הצדדים להליך זה.

דיון והכרעה

5.

דין הבקשה להידחות. כידוע, רשות ערעור בגלגול שלישי תינתן במשורה ורק כאשר השאלה הנדונה הינה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינם של הצדדים הישירים למחלוקת [ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)]. איני סבור כי כזה הוא המקרה שלפניי. לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה לא מצאתי כי המקרה מעורר שאלה משפטית או ציבורית חשובה וסבורני כי לא נפל פגם בהחלטת בית המשפט המחוזי אשר דחה את ערעור המבקשות על ההחלטה שלא לסלק על הסף את תובענת המשיבים.

6.

אוסיף כי ככלל, לא תיטה ערכאת הערעור להעניק רשות ערעור על "החלטה אחרת" של בית המשפט, כגון החלטה לדחות בקשה למחיקת תביעה על הסף. אולם, הנטייה להעניק רשות ערעור תגבר ככל שהחלטת הביניים היא בעלת אופי בלתי הדיר [ע"א 3977/07 מדינת ישראל נ' גרנות, אגודה שיתופית חקלאית מרכזית

(לא פורסם, 18.5.08), פסקה 12]. בהקשר זה, מסכים אני עם כבוד השופטת סלומון-צ'רניאק אשר קבעה, בכל הנוגע להימנעות כבוד הרשם ברוך ממחיקת תביעת המשיבים, כי למרות דחיית טענת המחיקה על הסף בשלב המוקדם של ההליך נשמרת למבקשות הזכות להעלות את טענותיהן במסגרת ההליך העיקרי, מה גם שאם טענותיהן תתקבלנה ניתן יהיה לפצותן במסגרת פסיקת הוצאות מתאימה. עמדה זו אף משתלבת במגמה הכללית להימנע ככל הניתן מנעילת שערי בית המשפט בפני בעלי דין מבלי שניתנה להם הזדמנות להשמיע את טענותיהם לגופו של עניין [ראו למשל:

ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין תל-אביב-יפו , פ"ד מ(2) 668, 671-672 (1986)]. יתרה מכך, ההחלטה נשוא הבקשה היא החלטה המעדיפה את המשך בירור ההליך על פני דחייה על הסף. בהחלטות מסוג זה התערבות ערכאת הערעור מצומצמת יותר, קל וחומר בגלגול שלישי ( רע"א 6552/07 ש. דורפברגר בע"מ נ' עיריית טירת הכרמל (לא פורסם, 25.9.2007), פסקה ה') .

7.

זאת ועוד, שתי החלטותיו של בית המשפט המחוזי, נשוא בקשה זאת, קבעו כי יש מקום לבירור עובדתי של השאלות שבמחלוקת וכי אין מדובר בשאלות משפטיות "טהורות". בנסיבות האמורות, ברוב המקרים, לא ימנע בית משפט שלערעור מערכאה דיונית בירור שהיא סבורה - על פני הדברים - כי הוא נחוץ לה כדי להכריע בשאלה שלפניה ( בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' משה גרוס (לא פורסם, 5.5.2009), פסקה ה').

לפיכך, סבורני כי יש לקבל את כל קביעותיה של כבוד השופטת סלומון-צ'רניאק ולאפשר לערכאה הדיונית אשר דנה בתביעת המשיבים למצות את הבירור בעניין.

סוף דבר, הבקשה אינה מעלה נימוק ראוי למתן רשות ערעור והיא נדחית. המבקשות ישאו בהוצאות בסך 5,000 ש"ח לטובת אוצר המדינה.