רע"א 7104/20פלוני נ. בנק לאומי לישראל בע"מ

לאחר עיון בטענות הצדדים לא ראיתי מקום לפטור את המבקשים מהפקדת העירבון בהליך דנן, ואף לא ראיתי מקום להפחית את שיעור העירבון שנקבע על ידי המזכירה הראשית. זאת, בשים לב לטעמים המצטברים הבאים. ראשית , ספק רב בעיניי אם סיכויי ההליך הלכאוריים מצדיקים מתן פטור מעירבון בשים לב לקביעותיו של כבוד השופט נ' סולברג בבקשת רשות הערעור הקודמת שהגישו המבקשים (רע"א 397/20 פלונית נ' בנק לאומי לישראל (9.2.2020)).

שנית , איני סבור כי התשתית העובדתית שצורפה לבקשה אכן מלמדת כי אין ביכולתם של המבקשים לשאת בהפקדת העירבון בהליך. לבקשה צורפו אומנם תלושי שכר, אישורים של המוסד לביטוח לאומי ותדפיס "עובר ושב", ואולם לא צורפה תשתית עובדתית מפורטת ועדכנית באשר למכלול הוצאותיהם של המבקשים ונכסיהם. זאת ועוד, המבקשים לא נתנו הסבר ממשי באשר לאופן שבו ממומן ייצוגם המשפטי. הטענה שלפיה בא-כוח המבקשים "הסכים לקבל את עיקר שכרו בעתיד, כשהדבר יתאפשר" – מגלה טפח ומכסה טפחיים משלא הובהר כיצד עלה בידם של המבקשים לשאת בחלק משכר הטרחה (אשר היקפו לא הובהר). שלישית , על המבקשים הושתו הוצאות בסכומים לא מבוטלים בהליכים המתנהלים בינם למשיבים, בין היתר בהחלטתו הנזכרת לעיל של כבוד השופט נ' סולברג ולטענת המשיבים 1 ו-2 טרם שולמו להם הוצאות בסכומים משמעותיים. גם על רקע זה אין מקום לפטור את המבקשים מהפקדת העירבון בהליך דנן. רביעית , המבקשים הפקידו בשנה האחרונה ערבונות בהליכים שונים שהוגשו על ידם לבית משפט זה (בע"א 6027/19 הפקידו המבקשים עירבון בסך של 8,000 ש"ח; ברע"א 458/19 הופקד עירבון בסך של 7,000 ש"ח). גם נתון זה מלמד כי אין מקום למתן פטור מעירבון.

לבסוף, טענת המבקשים שלפיה המשיבים יוכלו להיפרע על הוצאותיהם מיתרת תמורת הנכס מושא המחלוקת, ככל שיימכר, אינה מצדיקה אף היא פטור מעירבון שכן הכלל הוא שמשיבים להליך הערעורי זכאים להיפרע על הוצאותיהם באופן מיידי (ככל שייפסקו לטובתם) וככלל - ללא תלות בהליכי מכר כאלה ואחרים אשר עשויים לארוך זמן (ראו והשוו, ע"א 4745/20 עראר נ' מרדכי (5.10.2020)).

הבקשה נדחית. העירבון יופקד עד ליום 17.12.2020 שאם לא כן יירשם ההליך לדחייה ללא צורך במתן החלטה נוספת. בנסיבות העניין ומבלי שנעלמה מעיניי בקשת המשיב 1, לא ראיתי להטיל על המבקשים הוצאות בגין הגשת בקשה זו.