רע"א 7108/06 ישראל שאולי נ. עו"ד ירון רבינוביץ כנאמן הקדש שלמה יעקב מוסאי

לפני בקשה לפטור מהפקדת ערבון בהליך שבכותרת.

1.ההליך נסוב על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (מיום 13.6.2006), אשר דחה את ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים, בו התקבלה תביעת המשיב 1, עו"ד ירון רבינוביץ כנאמן הקדש שלמה מוסאיוף ( להלן: נאמן ההקדש ) לפינוי המבקש מחנות בה החזיק כדייר מוגן. להליך בבית משפט השלום צורפו המשיבים 7-2, בהיותם הבעלים הרשומים של החנות המושכרת ( להלן: המושכר ). משיב פורמלי 5, אחד הבעלים הרשומים, הוכרז כפושט רגל ואת ענינו באותו הליך ייצוג עו"ד מולכו, שמונה כנאמן בפשיטת הרגל שלו ( להלן: נאמן בפשיטת הרגל ). בית משפט השלום קבע כי הוכח שהמבקש העביר את המושכר לצד שלישי בדרך של שכירות משנה, ללא הסכמת הבעלים. בכך הופר הסכם השכירות וקמה עילת פינוי. בית המשפט לא מצא מקום להעניק למבקש סעד מן הצדק, והוא חויב לפנות את המושכר. בית המשפט המחוזי מצא כי קביעת בית משפט השלום לעניין השכרת המשנה מעוגנת היטב בחומר הראיות. כן נדחו טענות הערעור בעניין כושרו של נאמן ההקדש לתבוע את פינוי המושכר. נפסק כי מאחר שכל הבעלים הרשומים צורפו להליך, הטענות בעניין מעדו של נאמן ההקדש הפכו לעניין תיאורטי גרידא. לבסוף, נדחו גם הטענות לעניין מתן סעד מן הצדק, בהתחשב בנסיבות שפורטו בפסק הדין. על פסק הדין הוגשה בקשה לרשות ערעור, ובמסגרתה גם בקשה לפטור מהפקדת עירבון.

2.

ביני לביני ניתן בבית המשפט המחוזי בירושלים פסק דין בהליך המרצת פתיחה, בו הוכרז – לבקשת הנאמן בפשיטת רגל - על בטלות ההקדש שלמה מוסאיוף. על פסק דין זה הוגשו ערעורים בזכות התלויים ועומדים בפני בית שמפט זה (ע"א 8644/06; ע"א 8665/06; ע"א 8697/06). בעקבות זאת צורף הנאמן בפשיטת רגל, לבקשתו, כמשיב בבקשת רשות הערעור (משיב מס' 8).

3.

בבקשה לפטור מערבון טוען המבקש כי הוא אדם קשה יום ודל אמצעים, המוציא לחמו בדוחק. זה מספר שנים הוא סועד את אשתו החולה ואת ילדיו הרבים. המבקש צירף לבקשתו מכתב מאת עובדת סוציאלית של אגף הרווחה בעירית ירולים, המפרט את מצבו הסוציו-אקונומי של המבקש. לדבריו, אין לו כל אפשרות לגייס את סכום העירבון. הוא מוסיף כי בא כוחו מייצג אותו ללא תמורה, מתוך אמונה כנה בצידקתו.

לטענת המבקש, סיכויי ההליך טובים, בפרט לנוכח שגיאותיהם העובדתיות והמשפטיות של בתי המשפט קמא, כמו גם בהתייחס לפסק הדין החדש של בית המשפט המחוזי בירושלים בדבר בטלות ההקדש. הנאמן בפשיטת רגל הודיע, לאחר צירופו להליך, כי הוא מתנגד לבקשה לפטור מערבון, בשל העדר פירוט מספיק בדבר המצב הכלכלי של המבקש ובשל סיכויו הנמוכים של ההליך.

4.

על המבקש פטור מהפקדת ערבון מוטל הנטל לפרוש לפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה בדבר מצבו הכלכלי הנטען. המבקש טוען כי הוא מצוי בחובות רבים ושכרו אינו מכסה אפילו את התשלומים הקבועים לחינוך וטיפול בילדיו והוא נזקק לתרומות ולסיוע מקורות שונים. אולם הבקשה נעדרת פירוט כלשהו של חובות המבקש, הוצאותיו והיקפי הסיוע הכספי שניתן לו. לבקשה לא צורפו מלוא האסמכתאות הנדרשות על מנת לאשש את טענותיו בדבר מצבו הכלכלי הנטען. פרט לתלוש שכר אחד ולמכתב אגף הרווחה, לא צורפו לבקשה דפי חשבון בנק, אסמכתא על חובותיו הנטענים וכן חשבונות שוטפים מהתקופה האחרונה. מעבר לנדרש אוסיף כי על פני הדברים, אין ההליך מגלה עילה לדיון ערעורי בגלגול שלישי במידה המצדיקה מתן פטור כמבוקש. על פני הדברים נראה, כי לאור העובדה שכל הבעלים הרשומים של המושכר צורפו להליך בבית משפט השלום, אין בקביעה בדבר בטלות ההקדש כדי להצדיק התערבות בפסקי הדין שניתנו בערכאות הקודמות. במצב דברים זה, אין הצדקה להיעתרות לבקשת המבקש לפטור מערבון. יחד עם זאת, בשים לב לאסמכתאות שהובאו לגבי מצבו הכלכלי הנטען של המבקש ולמצבה הרפואי של רעייתו, וכן בשים לב לטיב ההליך ולגובה ההוצאות בהן חויב המבקש בבית המשפט המחוזי, יועמד הערבון על סך של 10,000 ₪ בלבד. הערבון יופקד תוך 14 יום מעת המצאת החלטתי זו, ולא- יירשם ההליך לדחייה וזאת ללא צורך במתן הודעה נוספת.