פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א 7125/19
לפני:
כבוד השופט מ' מזוז
המבקש:
אשר מדר
נ ג ד
המשיבה:
הקסטודיה די טרה סנטה
בקשת רשות ערעור על
פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (הנשיא
א' פרקש
והשופטים
ע' שחם
ו-
א' רובין
) בע"א
8964-05-19 מיום 22.9.2019.
בשם
המבקש
ת:
עו"ד תומר שניאור
החלטה
1.
בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים ( הנשיא א' פרקש
והשופטים
ע' שחם ו- א' רובין ) מיום 22.9.2019 בע"א 8964-05-19, בו נדחה ערעור המבקש על פסק דינו של בית המשפט השלום בירושלים (השופטת א' ס'-איתן ) בתא"ק 52523-08-18 מיום 2.4.2019, אשר החליט לסלק על הסף תביעה שהגיש המבקש לסעד כספי שעניינו דמי שכירות שלא שולמו לו בגין נכס אותו החזיק בשכירות מוגנת, ולטענתו נמנעה ממנו האפשרות להשכירו לדייר משנה.
בהחלטה מיום 22.9.2019 דחה כאמור בית המשפט המחוזי את ערעור המבקש וזאת על יסוד תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984. בית המשפט המחוזי קיבל את קביעותיו של בית משפט השלום בדבר קיומו של מעשה בית דין, וזאת נוכח פסק הדין שניתן בבית משפט השלום בירושלים בת"א 4316-10-10, ובו הצדדים הסכימו למתן פסק דין על דרך הפשרה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984, שיכריע בכל המחלוקות הקיימות בין הצדדים בקשר לנכס נושא התביעה. לפיכך, לאחר שהסתיימו הליכי הערעור לגביו בכל הערכאות, קבע בית המשפט המחוזי כי פסק הדין האמור חלוט.
2.
לאחר עיון
בבקשה
ובנספחיה החלטתי, בתוקף סמכותי לפי תקנה 407א
לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, כי יש לדחות את הבקשה לרשות ערעור, וזאת לאחר שמצאתי
כי
הקביעות
בפסק דינו של בית המשפט המחוזי
אינן
מעוררות
שאלה משפטית
עקרונית
החורגת
מעניינם
של
הצדדים וכי מתן רשות
ערעור
אינו
דרוש
כדי
למנוע עיוות
דין. בנוסף, עניינו של המבקש נידון בשלוש הערכאות הקודמות, כולל בית משפט זה ( רע"א 3700/18), ולא נראה כי קיימת טענה ממשית שטרם נבחנה על-ידיהן בסוגיות הרלוונטיות.
הדברים אמורים ביתר שאת כאשר ענייננו בפסק דין שניתן על דרך הפשרה שככלל מדיניות ההתערבות בו היא צרה (ראו: ע"א 8497/11 חב' בן יחזקאל אמנון (1991) בע"מ נ' ברגר , פסקה 5 (29.5.2014)).
3.
סוף דבר: הבקשה נדחית. לפנים משורת הדין לא אעשה צו להוצאות.
ניתנה
היום, י"ט בכסלו התש"ף (18.12.2019).
ש ו פ ט