רע"א 7133/19 אברהם סימון נ. מדינת ישראל

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופט עודד שחם ) בה"פ 31706-06-19 מיום 29.10.2019 בגדרה דחה בית המשפט קמא "בקשה חוזרת ומעודכנת דחופה לאיחוד דיון" מטעם המבקשים.

1.

ענייננו בבקשה שלישית שהגישו המבקשים לבית המשפט קמא לאיחוד דיון בין ההליכים ה"פ 31706-06-19 (הליך אותו הגישה המשיבה נגד המבקשים) וה"פ 37975-09-19 (הליך אותו הגישו המבקשים נגד המשיבה).

2.

מעיון בנט-המשפט עולה כי בהחלטת בית המשפט קמא מיום 16.9.2019 (החלטה שלא צורפה על ידי המבקשים לבקשה דנן) נדחתה הבקשה הראשונה לאיחוד דיון מן הטעם כי התשתית העובדתית ביסוד שני ההליכים היא שונה ולכן לא צפויה לצמוח תועלת משמעותית מהאיחוד המבוקש העשויה להצדיקו (להלן: "החלטה באיחוד הדיון" ).

3.

השוני עליו מצביעים המבקשים בבקשתם הנוכחית, המצדיק לשיטתם עיון מחדש בהחלטה באיחוד הדיון, הוא אמירתה של המשיבה במסגרת הליך אחר מול צדדים נוספים, ת"א 29741-07-19, שעניינו תביעת המבקשים שם לביטול פסק דין, לפיה:

טענות [המבקשים] בדבר הגשת בקשה לצו חוסם על ידם תומכת אף היא בקבלת הבקשה לעיכוב ההליך שכן יהיה זה אך יעיל שקודם יתברר אם דרכו של מי מהצדדים להיחסם בין אם בהגשת תביעות טרדניות ובין בהתגוננות מאותן התביעות בטרם ינוהלו התביעות הטרדניות של התובעים [ההדגשה הוספה].

מאמירה זו, שנאמרה במסגרת תשובה המשיבה לבקשה לעיכוב ההליכים שם, מסיקים המבקשים כי המשיבה מסכימה לבקשתם בהליך דנן לאיחוד הדיון.

4.

בהחלטתו מיום 29.10.2019 קבע בית המשפט קמא כי אין בעמדתה של המשיבה בהליך ת"א 29741-07-19 כדי לשנות מהחלטותיו הקודמות בעניין. מדובר בהחלטה המצויה בליבת הפררוגטיבה המסורה לערכאה הדיונית, ולא מצאתי כי מדובר במקרה חריג המצדיק התערבות בה (רע"א 9612/16 עזבון המנוח אלדר נ' עזבון המנוח יאסין , פסקה 7 (22.1.2017)).

5.

הבקשה נדחית איפוא, וממילא נדחית בקשתם הנוספת להארכת מועד עד למתן החלטה בהליך זה שהונחה זה עתה על שולחני. מאחר שמדובר בבקשה שלא היה מקום להגישה, המבקשים יישאו בהוצאות בסך 3,500 ש"ח לטובת אוצר המדינה.