פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
7151/18
לפני:
כבוד השופט מ' מזוז
המבקש:
עלי אבו טאלב
נ ג ד
המשיבים:
1. עיריית
תל אביב
2. קלמונטין מלכי זווילי
3. אלי פלד
4. מזל פלד (מלכי)
5. מנתהא עביד
6. שריף בולאד
בקשה לרשות ערעור
על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטים
י' שבח
סג"נ,
ש' שוחט
סג"נ,
וְ-
י' אטדגי
) בע"א
15654-03-17 מיום 27.8.2018
בשם המבקש:
עו"ד אלטוחי וסים
החלטה
1.
בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטים
י' שבח סג"נ, ש' שוחט סג"נ,
וְ- י' אטדגי ) בע"א 15654-03-17 מיום 27.8.2018, בו נדחה ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו (השופטת כ' האפט ) מיום 25.1.2017 בת"א 832-01-15 כנגד תביעת פינוי שהגישה המשיבה.
2.
ענייננו בתביעת פינוי שהגישה המשיבה כנגד המבקש וכנגד נתבעים נוספים (להלן: הנתבעים ) בגין פלישה ארוכת שנים לארבע חלקות מקרקעין בשטח כולל של כ- 3,665 מ"ר (להלן: המקרקעין ). הנתבעים השתמשו במקרקעין למטרות שונות. על המקרקעין, שבבעלות כמעט מלאה של המדינה, רשומת הערת הפקעה לטובת המשיבה בעקבות הליכי הפקעה שננקטו לפי פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943,
(להלן: הפקודה ) מכח תכנית מתאר שייעדה את המקרקעין להפקעה.
3.
ביום 20.8.2012 שלחה המשיבה מכתב לאחד מן הנתבעים ובו הביעה דרישתה לסילוק ידו מן המקרקעין. משדרישתה לא נענתה הגישה המשיבה לבית משפט השלום תביעה לסילוק ידם של הנתבעים מהמקרקעין.
4.
בפסק הדין בבית משפט השלום תל אביב-יפו (השופטת כ' האפט ) נקבע כי למשיבה עומדת זכות להגיש תביעה לסילוק יד מכוח סעיף 16 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 (להלן: חוק המקרקעין ) מכיוון שזכויותיה מכוח ההפקעה נרשמו בלשכת רישום המקרקעין ומאחר ועסקינן במקרקעין מוסדרים הרישום מהווה ראיה חותכת לתכנו כקבוע בסעיף 125 לחוק המקרקעין. על כן, המשיבה זכאית להחזיק במקרקעין וממילא זכאית להגיש תביעה לסילוק ידם של המחזיקים בהם שלא כדין.
5.
חלק מן הנתבעים וביניהם המבקש (המערער 1 בבית משפט קמא; להלן ביחד: המערערים ) הגישו ערעור לבית המשפט המחוזי ובו, בין יתר טענותיהם, טענו כי לבית משפט השלום כלל לא הייתה סמכות עניינית לדון בתביעה. לטענתם, מאחר שהמשיבה אינה הבעלים הרשומים של המקרקעין והיריבות בינה לבין המערערים נוצרה אך ורק מכוח ההפקעה הדרך היחידה לתבוע את פינויים היא לפי סעיף 8 לפקודה אשר תביעה מכוחו מסורה לסמכות בית המשפט המחוזי כקבוע בסעיף 2 לפקודה. מנגד, טענה המשיבה כי לצד מסלול התביעה לפינוי הנתבעים אשר עומד לרשותה לפי סעיף 8 לפקודה, שמורה לה הדרך לתבוע סילוק יד גם לפי סעיף 16 לחוק המקרקעין אשר מקנה זכות תביעה גם למי שזכאי להחזיק במקרקעין ולא רק לבעלים הרשומים. לטענתה, זכאותה להחזיק במקרקעין נוצרה מכוח ההפקעה ולפיכך משהגישה תביעה לסילוק יד לפי סעיף 16 לחוק המקרקעין הסמכות לדון בתביעה היא של בית משפט השלום כקבוע בסעיף 51(א)(3) לחוק בתי המשפט, התשמ"ד-1984.
6.
בית המשפט המחוזי דחה את הערעור ברוב דעות. סג"נ י' שבח וסג"נ ש' שוחט
קיבלו את טענת המשיבה לפיה לבית משפט השלום הייתה הסמכות לדון בתביעה. נקבע כי סעיף 8 לפקודה מסדיר הליך של תפיסת חזקה דחופה אשר לא נצרך בענייננו ועל כן לא היה מקום לנקוט בהליך זה. כן נקבע כי סעיף 8 לפקודה אינו יוצר הסדר שלילי וניתן להגיש במקביל תביעה "רגילה" לסילוק יד מכוח סעיף 16 לחוק המקרקעין. לפיכך, נקבע כי לא נפל פגם בתביעה לסילוק יד אשר הגישה המשיבה לבית משפט השלום.
7.
לפי עמדת המיעוט בהליך, שניתנה על ידי השופט י' אטדגי , פסק דינו של בית משפט השלום ניתן בחוסר סמכות עניינית, ולכן דינו להתבטל. לדידו, אפשרות הפעולה לפי סעיף 8 לפקודת הקרקעות (כל עוד לא בוצעה הקניית בעלות לפי סעיף 19 לפקודת הקרקעות) שוללת את האפשרות לפעול לפי סעיף 16 לחוק המקרקעין ולכן היה על המשיבה להגיש את תביעתה לבית המשפט המחוזי.
8.
ביום 14.10.2018 הוגשה על ידי המבקש בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי.
9.
דין הבקשה להידחות. הלכה היא שרשות ערעור ב" גלגול שלישי " תינתן במשורה ורק כאשר הבקשה מעלה שאלה עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים או במקרים בהם נדרשת התערבות בית משפט זה לשם מניעת עיוות דין חמור (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). על אף הניסיון לשוות לבקשה נופך עקרוני, השאלות שעולות מן הבקשה נטועות בנסיבות הפרטניות של הסכסוך בין הצדדים ועל כן היא אינה מגלה הצדקה למתן רשות ערעור.
10.
בד בבד להגשת הבקשה שבענייננו, ביום 14.10.2018 הוגשה לבית משפט זה בקשת רשות ערעור ובצירוף לה בקשת עיכוב ביצוע מצד בתם של המערערים 2 בהליך בבית משפט קמא (רע"א 7215/18 קלומנטין נ' עיריית תל אביב
(20.11.2018); להלן: עניין קלומנטין ) הנסמכת על טיעונים משפטיים דומים לבקשה שבענייננו, אשר מתמקדים בטענת העדר סמכות עניינית של בית משפט השלום ומבוססים על דעת המיעוט של השופט י' אטדגי בפסק הדין בבית המשפט המחוזי.
11.
הבקשה בעניין קלומנטין נדחתה על ידי בהחלטתי האמורה מיום 20.11.2018, בה נקבע בין היתר כי לא נפלה שגגה בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. נקבע כי סעיף 8 לפקודה יוצר דרך מהירה וקצרה לקבלת החזקה במקרקעין שהופקעו (רע"א 3092/01 קיסר נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה, תל אביב יפו , פ"ד נז(1) 313, 322 (2002)) ועל כן נקבעו בפסיקה תנאים אשר רק בהתקיימם רשאית הרשות המפקיעה להשתמש ב"קיצור דרך" זה ( שם, בעמ' 324 ). לעומת זאת, עניינו של סעיף 16 לחוק המקרקעין הוא תביעה לסילוק יד שרשאי להגיש הבעלים או מי שזכאי להחזיק במקרקעין. מאחר שההפקעה הקנתה למשיבה זכאות להחזיק במקרקעין רשאית היא לתבוע סילוק יד מכוח סעיף 16 לחוק המקרקעין. לפיכך, משבחרה המשיבה לתבוע סילוק יד מכוח סעיף 16 לחוק המקרקעין קנה בית משפט השלום סמכות לדון בתביעה.
12.
אשר על כן הבקשה נדחית. המבקש יישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך
3,000 ₪.
ניתנה
היום, י"ב באדר ב התשע"ט (19.3.2019).
ש ו פ ט