רע"א 7156-22 רע"א 7156-22

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופט ר' חיימוביץ) בת"א 31029-11-19 מיום 5.7.2022, שבגדרה הורה בית המשפט על מינוי מומחה נוסף מטעם בית המשפט, ועל אי העברת חוות דעתו של המומחה הראשון לעיונו של המומחה הנוסף.

1.המבקש נפגע בשתי תאונות דרכים. התאונה הראשונה אירעה בשנת 2005, ובגינה הוגשה תביעה לבית משפט השלום בראשון לציון בשנת 2012 (ת"א 51604-06-12). בסמוך לאחר הגשת התביעה, נפגע המבקש בתאונה נוספת. בהמשך לכך תוקן כתב התביעה ונכללה בו גם התאונה השניה. בשנת 2018 הועברה התביעה לבית המשפט המחוזי על מנת לאפשר למבקש להוכיח את מלוא נזקיו (החלטת כב' השופטת צ' גרדשטיין פפקין מיום 22.3.2018).

בשנת 2019 נמחקה התביעה מחמת חוסר מעש בעקבות התנהלותו הדיונית של המבקש. בהחלטה נקבע כי ככל שתוגש תביעה חדשה בגין התאונה, אזי כל שכבר נעשה במסגרת ההליכים, לרבות חוות דעתם של המומחים מטעם בית המשפט, יוסיף ויחייב את הצדדים במסגרת התביעה החדשה, והדיון ימשיך מאותו שלב שבו הסתיים הדיון בתביעה שנמחקה (החלטת כב' השופטת ב' טולקובסקי מיום 10.11.2019).

2.בסמוך לאחר מכן הגיש המבקש את תביעתו מחדש. במסגרת ההליך התברר כי המומחה מטעם בית המשפט בתחום הנוירופסיכולוגיה, ד"ר דוד, שהגיש חוות דעת במסגרת ההליך בגלגולו הראשון, לא שמר את הבדיקות שערך למבקש בשנת 2013, שעל בסיסן ניתנה חוות דעתו. בעקבות כך הגישה המשיבה בקשה למנות מומחה חדש תחת המומחה הראשון.

3.בית המשפט המחוזי קיים דיון במעמד הצדדים, ובסופו קבע כי אין להורות על פסילת חוות דעתו של ד"ר דוד. עם זאת, נקבע כי בנסיבות שנוצרו יש להורות על מינוי מומחה נוסף שיחווה דעתו בנוגע לפגיעותיו הנוירולוגיות של המבקש, וזאת בשל מספר טעמים: קושי לחקור את המומחה הראשון ולבקר את חוות דעתו, והצורך להימנע מפגיעה בזכות המשיבה לבצע חקירה ראויה, בפרט בהינתן שמדובר בנכות בשיעור משמעותי של 30%; קושי בחוות הדעת עצמה, שבין היתר מסתמכת על סעיף בתקנות המל"ל שכבר אינו קיים (ואף לא היה קיים בשנת 2013 אלא בקובץ תקנות קודם); פרק הזמן המשמעותי (כתשע שנים) שחלף מאז שנערכו הבדיקות; וקושי לחקור את המומחה הראשון, שיכול להיחקר רק בהיוועדות חזותית, וגם זאת במגבלות מסוימות לנוכח מצבו הרפואי.

בנוסף, בית המשפט ציין כי המומחה המתאים הוא מומחה נוירולוגי ולאו דווקא נוירופסיכולוג. בית המשפט הבהיר כי אינו יושב כערכאת ערעור על החלטת המותב הקודם, אך בהינתן הקשיים בחוות הדעת, טיב הנכות וחלוף הזמן, יש מקום למינוי נוירולוג שיוכל לחוות דעתו במקביל לחוות הדעת הנוירופסיכולוגית, וכי מומחה זה יוכל להיעזר במידת הצורך בנוירופסיכולוג מטעמו.

4.בית המשפט המחוזי הורה אפוא על מינוי מומחה נוסף בתחום הנוירולוגיה, פרופ' ירניצקי, וזאת מבלי לפסול את חוות הדעת הנוירופסיכולוגית של ד"ר דוד. בית המשפט הוסיף כי קיים סיכוי גבוה שהנכויות בשתי חוות הדעת יחפפו, ולכשתתקבל חוות הדעת החדשה, הצדדים יוכלו לכלכל צעדיהם ולהחליט מי מבין שני המומחים ברצונם לחקור. בסוף החלטתו קבע בית המשפט כדלקמן (ההדגשה במקור):

"על מנת שלא יעלו טענות לגבי שיקול דעתו של המומחה שימונה אין להעביר לו בשלב הראשונה [כך במקור – י"ע] את חוות דעתו של ד"ר דוד, אך מותר, כמובן, להעביר חוות דעת של מומחים אחרים שמינה בית המשפט. העברת חוות דעתו של ד"ר דוד למומחה תיעשה רק לאחר קבלת חוות הדעת הנוירולוגית, ובהסכמת הצדדים או באישור בית המשפט".

5.ביום 2.8.2022, הגיש המבקש לבית המשפט המחוזי "בקשה לעיון חוזר", שבה נתבקש בית המשפט להורות על החלפת פרופ' ירניצקי במומחה אחר, וכן להתיר לצדדים להעביר לעיונו של המומחה החדש את חוות דעתם של כלל המומחים שמונו בתיק, ובכללן חוות דעתו של ד"ר דוד. בקשה זו נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי בו ביום, תוך שבית המשפט מבהיר, בין היתר, כי החלטתו נסמכה על נסיבותיו הייחודיות של המקרה דנן, וכי אין בהחלטה משום סתירה להלכה שנקבעה בנושא זה.

6.ביום 27.10.2022, בסמוך לפני תום המועד להשיג על החלטת בית המשפט המחוזי, הגיש המבקש את הבקשה למתן רשות ערעור שלפניי (הבקשה הועברה לטיפולי אך כעת, בשל הליך שהתנהל אצל כב' הרשמת ל' משאלי-שלומאי לגבי בקשתו של המבקש למתן פטור מהפקדת ערובה).

הבקשה למתן רשות ערעור נסבה על רכיב אחד בהחלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 5.7.2022, שעניינו בקביעה כי אין להעביר לעיונו של המומחה הנוסף את חוות דעתו של ד"ר דוד. בתמצית, המבקש טוען כי משמעות החלטתו של בית המשפט המחוזי היא פסילה דה-פקטו של חוות דעתו של ד"ר דוד, וזאת בניגוד לפסיקה ולדין. כתימוכין לבקשתו הפנה המבקש לאסמכתאות המלמדות כי יש להעביר למומחים מטעם בית המשפט חוות דעת של מומחים אחרים; וכי יש חשיבות לכך שמומחים בתחומים קרובים שמונו על ידי בית המשפט יוכלו להניח, כתשתית לחוות דעתם, את ממצאיהם של המומחים בתחום האחר.

7.דין הבקשה להידחות אף ללא צורך בתגובה.

נזכיר תחילה כי תקנות 8(א) ו-9(ב) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז-1986 אוסרות על הצגת חוות דעת רפואיות למומחה שמונה מטעם בית המשפט לפי חוק הפיצויים לנפגעי דרכים, התשל"ה-1975. עם זאת, בתקנות אלו כשלעצמן אין כדי להכריע את גורלה של הבקשה דנן לשבט, שכן כפי שהוסבר בהלכה הפסוקה, יש לפרש את האיסור המעוגן בהן כך שלא יחול על הצגת חוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט בפני מומחה אחר שמונה מטעם בית המשפט (רע"א 271/20 שומרה חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני, פסקאות 17-15 (12.3.2020); רע"א 3231/21 פלוני נ' פלונית, פסקה 14 והאסמכתאות שם (29.6.2021)). מכאן טענת המבקש כי היה מקום לאפשר את הגשת חוות דעתו של ד"ר דוד לעיונו של פרופ' ירניצקי, באשר שניהם מומחים שמונו מטעם בית המשפט.

8.אילו עצרנו הילוכנו כאן, ייתכן כי היה מקום להיעתר לבקשה. דא עקא, שעיון בהחלטתו המנומקת של בית המשפט המחוזי מעלה כי זו אינה עומדת בסתירה להלכה האמורה, אלא נבעה מנסיבותיו הייחודיות של המקרה דנן. זאת, בפרט בשים לב להעדרם של החומרים שעמדו בבסיס חוות דעתו של המומחה הראשון, ולפרק הזמן בן תשע השנים שחלף מאז שנערכו הבדיקות על ידי המומחה הראשון. נסיבות אלו הן אכן בעלות משמעות, שכן יש בהן כדי להקשות על יכולתו של המומחה הנוסף לבחון באופן ביקורתי את חוות דעתו של המומחה הראשון, כמו גם על יכולתו לערוך השוואה בין מצבו של המבקש דאז לבין מצבו דהיום.

בנוסף לכך, עיון בהחלטת בית המשפט המחוזי מעלה כי העברת חוות הדעת של ד"ר דוד לעיונו של פרופ' ירניצקי לא נאסרה לחלוטין, כי אם רק בשלב ראשוני זה, תוך הבהרה כי העיון יתאפשר לכשתוגש חוות דעתו של פרופ' ירניצקי. מכאן, שככל שהמבקש יהא מעוניין בכך, תינתן לו ההזדמנות לעמת את פרופ' ירניצקי עם מסקנותיו של ד"ר דוד. בנסיבותיו של המקרה דנן, מדובר באיזון ראוי שאינו מצדיק התערבות של ערכאת הערעור.

9.לבסוף, אין לי אלא להצטרף להערתו של בית המשפט המחוזי בשולי החלטתו מיום 2.8.2022, שהזכיר כי מדובר בתביעה שנסבה על תאונות שהתרחשו לפני זמן רב (האחת לפני כ-16 שנה והשניה לפני כ-10 שנים); כי התביעה הקודמת נמחקה מחמת חוסר מעש; וכי גם התביעה הנוכחית היתה על הסף מחיקה מטעמים דומים. כפי שציין בית המשפט המחוזי, דומה כי טוב יעשה המבקש אם יפעל כנדרש להשלמת ההליך.

10.אי לכך, הבקשה נדחית.

משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.