פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א 3231/21
לפני:
כבוד השופטת י' וילנר
המבקשים:
1. פלוני
2. כלל חברה לביטוח בע"מ
נ ג ד
המשיבה:
פלונית
בקשת רשות ערעור על
החלטתו בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 8.3.2021 בת"א 20492-07-20,
שניתנה על ידי כב' השופט א' בכר
בשם המבקשים:
עו"ד משה עבדי
בשם המשיב:
עו"ד גליה פרויליך;
עו"ד אריאל פרויליך
החלטה
1.
בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט א' בכר ) בת"א 20492-07-20 ובת"א 56596-12-15 מיום 8.3.2021, בגדרה נדחתה בקשת המבקשים לפסילת מומחה מטעם בית המשפט.
רקע
2.
בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מתנהלת תביעת המשיבה לפיצויים בגין נזקים שנגרמו לה כתוצאה מפגיעתה בתאונת דרכים שאירעה ביום 13.9.2014 (להלן: התאונה ). במסגרת ההליך, מינה בית המשפט המחוזי מומחים מטעמו בתחומים שונים, וביניהם מומחים בתחום הראומטולוגיה והפסיכיאטריה.
3.
המומחה בתחום הראומטולוגיה, פרופ' מרדכי פרס (להלן: פרופ' פרס ), התייחס בשולי חוות דעתו לנכותה של המשיבה עקב שימוש בקנאביס, וקבע כלהלן:
"אין אפוא סיבה אחרת להתדרדרות מצבה הכללי של [המשיבה, י.ו.] פרט לעובדה שהיא מעשנת קנאביס. אני מעריך את נכותה של [המשיבה, י.ו.] עקב השימוש בקנאביס 30 גרם לחודש כמתאים לסעיף 34ה בתקנות הביטוח הלאומי המעודכן משנת 2000...
אציין שלא ידעתי שקיים טיפול בקנאביס ל- PTSD , להפרעות שינה, למצב רוח ירוד ולחרדה, בגללם קיבלה את הבקשה לשימוש בקנאביס על-ידי מומחה לפסיכיאטריה, ואת האישור של משרד הבריאות לשימוש ב-30 גרם קנאביס בחודש בעישון. היועץ הפסיכיאטרי מטעם בית המשפט יקבע אם הבקשה לשימוש בקנאביס רפואי קשורה לתאונה שקרתה ב-13.9.2014".
4.
בעקבות דברים אלה, הגישו המבקשים בקשה לבית המשפט המחוזי לפסול את החלק בחוות דעתו של פרופ' פרס הנוגע לשימוש בקנאביס, וכן למנות מומחה בתחום הפסיכיאטריה בעל מומחיות מיוחדת בהתמכרויות, על מנת שיחווה את דעתו בנוגע להתמכרותה של המשיבה לשימוש בקנאביס. כן נטען, כי אין לחשוף בפני המומחה שימונה את הפרק בחוות דעתו של פרופ' פרס אשר עוסק בנכותה של המשיבה כתוצאה משימוש בקנאביס.
5.
המשיבה לא התנגדה למינוי מומחה נוסף בתחום ההתמכרויות, אך התנגדה לפסילת חוות דעתו של פרופ' פרס על כל חלקיה, וטענה כי הלה לא חרג מסמכותו, וכי מדובר בנושא המצוי בתחומי מומחיותו.
6.
בהחלטתו מיום 24.1.2021 מינה בית המשפט המחוזי את ד"ר יששכר הרמן (להלן: ד"ר
הרמן ) שהינו בעל התמחות בהתמכרויות לקנאביס, כמומחה נוסף בתחום הפסיכיאטריה, על מנת שיבחן הן את הצורך בשימוש בקנאביס על ידי המשיבה בעקבות התאונה, והן את השפעות השימוש על תפקודה, אפשרותה להיגמל ואחוזי נכותה (להלן: החלטת המינוי ).
7.
בית המשפט המחוזי הוסיף והורה לצדדים בהחלטתו להעביר לד"ר הרמן את מלוא החומר הרפואי שברשותם, לרבות חוות דעת מומחי בית המשפט, כאשר מחוות דעתו של פרופ' פרס "ייגרע אותו חלק הנוגע לשיעור הנכות שקבע בשל השימוש בקנביס כמו גם נושא הקשר הסיבתי שבין הטיפול בקנביס לתאונה". לצד זאת, הובהר כי ככל שמי מהצדדים יבקש להפנות לד"ר הרמן שאלות הבהרה בעניין זה, לאחר שתתקבל חוות הדעת מטעמו, לא תמנע הצגת קביעותיו של פרופ' פרס בנושא.
8.
בהמשך לאמור, ביום 28.2.2021, ועוד בטרם המציא ד"ר הרמן את חוות דעתו, הגישו המבקשים בקשה לפסול את מינויו ולמנות מומחה אחר תחתיו, וזאת מאחר שלטענתם, בניגוד להחלטתו של בית המשפט המחוזי, ד"ר הרמן נחשף לחלק מקביעותיו של פרופ' פרס בעניין התמכרותה של המשיבה לקנאביס. בבקשה נטען כי החלטת המינוי הומצאה לד"ר הרמן על ידי מזכירות בית המשפט, וכי בגוף ההחלטה צוינה העובדה שפרופ' פרס העריך את נכות המשיבה הנובעת מקנאביס ב-50%. עוד ציינו המבקשים כי ד"ר הרמן קיבל לידיו את חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט בתחום הפסיכיאטריה, בה נכללה תמצית חוות דעתו של פרופ' פרס, בזו הלשון: "בעקבות השימוש בקנאביס היא [המשיבה, י.ו.] נעשית מנותקת מהסביבה ומבלה בבית אמה ללא תוכן וללא תכלית. נכותה עקב שימוש בקנאביס מתאים לסעיף 34 ה' מתקנות הביטוי הלאומי שנת 2000". לטענת המבקשים, חשיפתו של ד"ר הרמן לאמור בחוות דעתו של פרופ' פרס בעניין התמכרותה של המשיבה לקנאביס עלולה לפגוע ביכולתו להפעיל שיקול דעת עצמאי, ועל כן ראוי להיעתר לבקשה למנות מומחה אחר תחתיו.
9.
המשיבה התנגדה לבקשה וטענה, בין היתר, כי ככלל, נקבע לא אחת כי אין למנוע ממומחה רפואי לעיין בחוות דעת של מומחים אחרים מטעם בית המשפט. לפיכך, נטען כי מלכתחילה ההחלטה למנוע מד"ר הרמן לעיין בחוות דעתו המלאה של פרופ' פרס הייתה החלטה חריגה, ואין להוסיף ולקבוע כי בשל חשיפתו למידע האמור יש להחליפו במומחה אחר. בנוסף, נטען כי כלל לא ברור אם ד"ר הרמן נחשף למידע שהומצא לו, ומכל מקום, ניתן להורות לו להתעלם מהחומר האמור.
10.
ביום 8.3.2021
דחה בית המשפט המחוזי את בקשת המבקשים לבטל את מינויו של ד"ר הרמן ולמנות מומחה אחר תחתיו. בהחלטתו, עמד בית המשפט המחוזי על הכלל שלפיו אין מניעה להציג חוות דעת של מומחה אחד מטעם בית המשפט בפני מומחה אחר שמונה באותו תיק. בית המשפט המחוזי ציין עוד כי אמנם בנסיבות המקרה הנדון הוא סבר בתחילה כי נכון יהיה שלא לאפשר לד"ר הרמן לעיין באותו חלק בחוות הדעת בו מתייחס פרופ' פרס לנכות הנובעת מהתמכרות לקנאביס. ואולם, לצד זאת, הובהר כי "לא סברתי כי ידיעה אודות שיעור הנכות עצמו עשויה לגרום נזק לגישתו האובייקטיבית של מומחה בית המשפט [ד"ר הרמן, י.ו.] שברי שככזה מצופה ממנו להיות מעל לכל מחלוקת ואובייקטיבי לחלוטין ואין חשש שכזה בנסיבות העניין".
על החלטה זו נסבה הבקשה שבפניי.
הבקשה דנן
11.
המבקשים טוענים כי החלטת בית המשפט המחוזי שלא לבטל את מינויו של
ד"ר הרמן עומדת בסתירה להחלטת המינוי. לטענתם, החלטת המינוי קובעת מפורשות שאין להעביר לד"ר הרמן מידע בעניין נכותה של המשיבה הנובעת מהשימוש בקנאביס. עוד נטען כי יש במידע שהועבר לידי ד"ר הרמן כדי להשפיע על שיקול דעתו העצמאי, ועל-כן, דחיית הבקשה תגרום למבקשים עיוות דין. לבסוף, נטען כי מדובר בשלב מקדמי, וכן כי אין בהחלפת ד"ר הרמן כדי לפגוע במשיבה.
12.
המשיבה בתשובתה, חוזרת, בעיקרו של דבר, על הטענות שטענה בפני בית המשפט המחוזי, ומדגישה את חשיבות העיון של מומחי בית המשפט אחד בחוות דעתו של האחר, וכי אלו מוחזקים כמי שמפעילים שיקול דעת עצמאי בעריכת חוות דעתם.
דיון והכרעה
13.
לאחר עיון בבקשה ובתשובה לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
14.
אכן, תקנות 8(א)
ו-9(ב)
לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז-1987 (להלן: תקנות המומחים ) אוסרות על הצגת חוות דעת רפואיות למומחה שמונה מטעם בית המשפט בתביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975. ואולם, כידוע, ועמדתי על כך בהרחבה בהחלטה ברע"א 271/20 שומרה חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני , פסקאות 17-15 (12.3.2020) (להלן: עניין שומרה ), הכלל שנקבע בפסיקה הוא כי את התקנות האמורות יש לפרש כך שהן אינן כוללות את האיסור להציג בפני המומחה שמונה מטעם בית המשפט חוות דעת של מומחים אחרים שמונו על-ידי בית המשפט – באותו הליך או בהליך אחר, באותו תחום רפואי או בתחום רפואי אחר (ראו: שם; וכן ראו: רע"א 333/89 שלוח חברה לבטוח בע"מ נ' ידידים , פ"ד מג(4) 375 (1989); רע"א 6401/00
לה נסיונל חברה לביטוח בע"מ נ' סלאח , פ"ד נה (3) 97, 100 (2001) (להלן: עניין לה נסיונל ); אליעזר ריבלין תאונת הדרכים: תחולת החוק, סדרי דין וחישוב הפיצויים 675 (2012) (להלן: ריבלין )).
15.
כפי שציינתי בעניין שומרה , הטעמים התומכים בפרשנות המצמצמת האמורה הם שניים: ראשית , לעומת חוות דעת פרטיות, שאינן תמיד אובייקטיביות, חוות דעת מטעם מומחה שמונה על-ידי בית המשפט היא מסמך אובייקטיבי וניטרלי, ואין חשש אפוא כי עיון בחוות הדעת על ידי המומחה הנוסף תפגע בשיקול דעתו העצמאי ( ריבלין , בעמוד 672).
שנית , מתן האפשרות להציג בפני מומחה מטעם בית המשפט חוות דעת מטעם מומחה אחר שמונה אף הוא מטעם בית המשפט, אינה צפויה לפגוע ביעילות ההליך, שכן לא מדובר בחוות דעת מטעם מי מהצדדים אשר הצגתה עשויה לעודד ולתמרץ בעלי דין לפנות לקבלת חוות דעת פרטיות (ראו: עניין
לה נסיונל , בעמוד 100) .
16.
על רקע האמור, ולאור ההלכה בנדון, לא הייתה מלכתחילה מניעה לאפשר לד"ר הרמן לעיין בחוות דעתו של פרופ' פרס, על כל חלקיה, שכן הנחת המוצא היא, כאמור, כי מדובר במסמך אובייקטיבי וניטראלי, אשר אינו צפוי להשפיע על שיקול דעתו העצמאי של המומחה. עוד חשוב לציין כי בהחלטת המינוי, בה קבע בית המשפט המחוזי כי אין להעביר לעיונו של ד"ר הרמן את החלק בחוות דעתו של פרופ' פרס אשר עסק בהתמכרותה של המשיבה לקנאביס, לא צוין כל טעם מיוחד המצדיק סטייה מן הכלל הרגיל בנדון, ואשר מקים חשש מפני פגיעה בשיקול דעתו העצמאי של ד"ר הרמן. לא זו אף זו, בהחלטה מושא בקשת רשות הערעור דנן, ציין בית המשפט המחוזי כי בעת שנתן את החלטת המינוי הוא לא סבר כי ידיעה על אודות שיעור הנכות עצמו עשויה לפגוע בשיקול דעתו העצמאי של ד"ר הרמן.
17.
הנה כי כן, על אף שיש להצר על העברת המידע האמור
לד"ר הרמן, איני סבורה כי יש בכך כדי להוביל לביטול מינויו.
18.
בהקשר זה יש לשוב ולהדגיש כי פסילת מינויו של מומחה מטעם בית המשפט ומינוי מומחה אחר תחתיו הוא צעד קיצוני, אשר יש לנקוט בו במקרים חריגים בלבד כמו נבצרות או חוסר מעש מצד המומחה שמונה (ראו: תקנה 17(א) לתקנות המומחים), ובמקרים בהם המומחה פעל בחוסר תום לב, כאשר קיים חשש ממשי לגרימת עיוות דין לאחד מן הצדדים להליך, וכן במקרים בהם התגלה פגם מהותי היורד לשורש העניין ולא ניתן להסירו באמצעים פחות קיצוניים (ראו: רע"א 7863/17 פלונית נ' הפול חברה לביטוח בע"מ , פסקה 11 (17.12.2017)) .
19.
כאמור, איני סבורה כי המקרה הנדון בא בגדר המקרים החריגים המצדיקים לפסול את מינויו של ד"ר הרמן. ד"ר הרמן מונה ליתן חוות דעתו בתיק האמור בשל מומחיותו המיוחדת בתחום ההתמכרויות. ההנחה הבסיסית היא, כפי שצוין לעיל, שעמדתו המקצועית של ד"ר הרמן לא תושפע מעצם חשיפתו לחוות הדעת של מומחה אחר בתחום ה ראומטולוגיה שמונה אף הוא על-ידי בית המשפט. משכך, ובשים לב וכל האמור לעיל, לא מצאתי כי יש מקום להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי.
20.
סוף דבר: הבקשה נדחית.
אין צו להוצאות.
ניתנה היום, י"ט בתמוז
התשפ"א (29.6.2021).
ש ו פ ט ת