פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בירושלים
רע"א
7169/98
בפני:
כבוד הנשיא א' ברק
המערערים
:
1.
עלאד בע"מ
2.
ויקטור צמח
נגד
המשיבים
:
1.
ליליאנה רבינוביץ
2.
רחל שלשבסקי
בקשה לעיכוב ביצוע
החלטה
1.בפני בקשה לעיכוב ביצועו של פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופטים י' גולדברג, ש' סירוטה וא' גרוניס) בבר"ע 6481/97, ע"א 850/97 מיום 28.10.97. במסגרת פסק דין זה נדחה ערעורה של המבקשת מס' 1 על פסק דינו של בית משפט השלום בהרצליה (סגן הנשיא השופט צ' גורפינקל) והיא חוייבה בתשלום הוצאות המשיבות 1 ו - 2 (להלן: "המשיבות") בסך כולל של 10,000 ש"ח.
2.בבקשה שבפני מתבקש "עיכוב ביצועו" של פסק הדין האמור וכן עיכוב מימושה של הערבות הבנקאית שהפקידה המבקשת מס' 1 להבטחת הוצאותיהן של המשיבות . הואיל ועניינו של פסק הדין נשוא בקשת רשות הערעור הוא בסרובו של בית המשפט ליתן סעד הצהרתי שנתבקש על-ידי המבקשת מס' 1, הרי "הביצוע" היחיד אליו ניתן להתייחס הוא החיוב בהוצאות ומימוש הערבות הבנקאית לשם כך. לטענת המבקשים, מחייב מאזן הנוחות את עיכוב ביצועם של הליכים אלה. זאת משום שמחד גיסא, מחזיקות כבר המשיבות בערבות שניתנה על ידי המבקשת מס' 1 והוצאותיהן מובטחות ומאידך גיסא, אם תתקבל בקשת רשות הערעור ייתקלו המבקשים בקשיים בהשבת כספם, בין קשיים פרוצדורליים ובין קשיים הנובעים מן העובדה ש"מצבם של המשיבות קשה ביותר, כפי שנמסר למבקשות". עוד טוענים המבקשים, כי מימוש הערבות יסב להם נזק רב, שכו הדבר יחייב פדיון תכנית חסכון בטרם עת, על כל ההוצאות הכרוכות בכך. נוסף על כך טוענים המבקשים, כי טובים סיכוייהם לזכות בקשת רשות הערעור, וגם מטעם זה ראוי לעכב את ביצועו של פסק הדין נשוא בקשת רשות הערעור.
3.לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להידחות. מלכתחילה (ומבלי לחוות דעה לגוף בקשת רשות הערעור), סיכויי המבקשים להצליח בבקשת רשות הערעור אינם מרובים. זאת נוכח גישתו המצמצמת של בית המשפט העליון באשר לשמיעת ערעור שני (וראו: רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3) 123 ). לא זו בלבד, החיוב נשוא הבקשה הוא חיוב כספי שהיקפו אינו רב. אין המדובר בחיוב שמימושו יגרום, על פני הדברים, לנזק בלתי הפיך (דוגמת צו הריסה, צו פינוי וכד', וראו, לעניין זה: י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, בעריכת ש' לוין, 1995), עמ' 859-861). המבקשים לא הביאו בפני כל טענה של ממש באשר למאזן הנוחות ולנזק הפוטנציאלי שייגרם כתוצאה מאי-עיכובו של חיוב המבקשת מס' 1 בתשלום הוצאות. טענותיהם לעניין זה לא נתמכו בתצהיר, וממילא לא הובאו גם פרטים של ממש באשר לזהותו ולמהימנותו של מוסר המידע הנטען אודות המשיבות, או באשר לתכנית החסכון המבטיחה, לפי הנטען, את הערבות הבנקאית שהפקידה המבקשת מס' 1 בבית המשפט המחוזי (בסעיף 21 לבקשת עיכוב הביצוע טוענים המבקשים, כי קיבלו ייעוץ משפטי לפיו אין הם צריכים להגיש תצהיר לתמיכה בבקשתם, מאחר וטענותיהם הם טענות משפטיות. למותר לציין, כי אין ממש בטענה זו, נוכח אופי טענותיהם של המבקשים).
4.משכך הם פני הדברים, עומד בתקפו הכלל הקבוע בתקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-, ולפיו:
"הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים."
הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית איפוא. ממילא בטל גם הצו הארעי שניתן על ידי ב - 15.11.98.
ניתנה היום, ל' חשוון תשנ"ט (19.11.98).
ה
נ ש י א
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
98071690.
A03