רע"א 7177/99 אפשטיין מרק נ. אפשטיין אירנה

בפני בקשה לפטור מהפקדת ערבון.

1.המבקש מבקש לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופט י' עדיאל), שדחה את ערעורו על החלטת בית המשפט לענייני משפחה (כבוד השופט ג' שטרסמן) שדחה את בקשתו להפחתת סכום המזונות שבתשלומם הוא חב למשיב, בנו. לשם השלמת התמונה יצויין, כי הבקשה להפחתת סכום המזונות הוגשה כשלושה וחצי חודשים לאחר שבית המשפט לעניני משפחה (כב' השופט ה. גרובס) פסק בעניין זה. בבקשת רשות הערעור טוען המבקש, כי שתי הערכאות האמורות לא נתנו את דעתן די הצורך לשינויים שחלו במצבו התעסוקתי וכי בית המשפט המחוזי לא התיר לו להביא ראיות נוספות בערעור.

2.בבקשה שבפני טוען המבקש, כי מצבו הכלכלי הוא בכי רע. הוא משתכר כ3,000- ש"ח לחודש ומסכום זה הוא משלם מזונות בסך 2,000 ש"ח ומשכנתא בסך כ - 500 ש"ח. הוא סובל מסכרת נעורים ועקב זאת הוא מפוטר תדירות מעבודתו. עוד הוא טוען כי סיכויי בקשת רשות הערעור שהגיש גבוהים, משום שהיא מעוררת את שאלת סמכותו של בית המשפט המחוזי לקבל ראיות נוספות בערעור על פסקי דין והחלטות של בית המשפט לעניני משפחה. עוד טוען המבקש, כי ערכאות אחרות אליהן פנה פטרו אותו מהפקדת ערבון. לבקשה מצורף תצהיר שתוכנו אינו מאמת את האמור בבקשה ותלוש משכורת של המבקש לחודש מאי 1999 (הבקשה הוגשה בנובמבר 1999).

3.המשיב (וליתר דיוק אמו - אשת המבקש) מתנגד לבקשה. לטענתו, אין המבקש מציג בפני בית המשפט את מלוא התמונה באשר להכנסותיו, וערכאות אחרות שנדרשו לעניין העירו על העלמת מידע זו. אם המשיב מוסיפה וטוענת, כי המבקש אינו משלם משכנתא כטענתו - אם המשיב היא הנושאת בתשלום זה, הוא אינו משלם גם סכומי הוצאות בהם חוייב בערכאות שונות, ואינו משלם את תשלומי המזונות בהם חוייב. כיום מגיע חובו לכ- 75,000 ש"ח. המשיב מוסיף וטוען, כי סיכויי בקשת רשות הערעור קלושים, שכן עניינה בערעור שני (ואף שלישי - בהתחשב בעובדה שניינו של ההליך בבבית המשפט לענייני משפחה בשינוי פסק מזונות קיים). תגובתו של המשיב נתמכת בתצהיר אם המשיב.

4.דין הבקשה להידחות. הן עקב סיכוייה הנמוכים של בקשת רשות הערעור - המהווה כאמור בקשה לערעור שני שעניינו בגובה המזונות בהם חוייב המבקש (וראו, לעניין זה: רע"א 103/82, חניון חיפה בע"מ נגד מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3) 123) והן עקב המידע החלקי והחסר שנמסר על ידי המבקש באשר למצבו הכלכלי. כאמור, אין תצהירו של המבקש תומך בבקשתו ואף הבקשה עצמה מנוסחת בכלליות ובעירפול. כך לדוגמא, אין ניתן להבין ממנה היכן עובד המבקש, כמה הוא משתכר, נכון למועד הגשת הבקשה, מהם הנכסים העומדים לרשותו, האם פנה לבני משפחה או ידידים בבקשה לסיוע בהפקדת הערבון. היעדרם של נתונים אלה עומד לרועץ למבקש. שהרי נפסק לא פעם, כי על מי שמבקש פטור מאגרה או מערבון מוטלת החובה להיכבד ולפרט את הכנסותיו ומצב נכסיו (וראו, לדוגמא: ע"א 483/99, דניאל מימון נ' מני סבן , לא פורסם; בש"א 6669/94 מגרפטה נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ , לא פורסם; בש"א 4892/94, שחאדה נ' הפניקס הישראלי , לא פורסם; בש"א 352/94 חברת אמריקן פיילס נ' הוצאת מודיעין , לא פורסם). לפיכך, נוכח סיכוייה הנמוכים של בקשת רשות הערעור, ובהתחשב בעובדה שהמבקש לא פרע עד היום חיובים בהוצאות שהוטלו עליו בהליכים קודמים (וראו: רע"א 8192/98, רם

נ' אררט חברה לביטוח בע"מ , לא פורסם; ע"א 8258/98, אנה בנייב

נ' שליש הניה , לא פורסם) בקשתו לפטור מערבון נדחית.

המבקש יפקיד את הערבון שהושת עליו תוך שלושים יום ממועד מתן החלטה זו.