פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בירושלים
רע"א
7184/00
בפני:
כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן
המ
בקש
:
יוסי גרשון
נגד
המשיב
ה :
כלל חברה לביטוח בע"מ
בקשת
רשות ערעור על פסק-דינו של בית
המשפט
המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 4.9.00
בע"א
1814/99 שניתן על-ידי כבוד השופטות:
א'
קובו, מ' רובינשטיין וי' שטופמן
החלטה
1.בפנינו בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופטות א' קובו, מ' רובינשטיין וי' שטופמן) שדחה את ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום בתל-אביב-יפו.
2.המבקש נפגע בתאונת דרכים ביום 10.5.93 ועקב כך הגיש תביעה נגד המשיבה לבית משפט השלום בתל-אביב-יפו. בית המשפט מינה מומחה רפואי בתחום הנוירולוגי שהגיש חוות דעתו בחודש דצמבר 1995. בחוות הדעת קבע המומחה כי למבקש לא נגרמה נכות עקב התאונה, כיוון שמתיקו הרפואי עולה כי תלונותיו הופיעו בעבר, לפני התאונה האמורה.
3.במהלך הדיון בבית משפט השלום ביקש המבקש לחקור את המומחה על חוות דעתו. בקשה זו נדחתה, כיוון שכחודש קודם לכן (ביום 19.11.98) ויתר המבקש על חקירת המומחה. בקשה נוספת של המבקש לדחיית הדיון עד לקבלת תוצאות של בדיקות נוירולוגיות שעבר, נדחתה גם היא, מהטעם שמדובר בדיון לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה1975- לפיו מינה בית המשפט מומחה רפואי ואין מקום להיזקק לחוות דעת נוספת מטעם התובע. בית המשפט קיבל את חוות דעתו של המומחה, קבע כי לא נגרמה למבקש נכות עקב התאונה ודחה את תביעתו.
4.בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של המבקש. בית המשפט קבע, כי המבקש לא ביקש לתקוף את חוות הדעת בבית משפט השלום ואף ויתר על זכותו לחקור את המומחה בחקירה נגדית. אמנם, בשלב מאוחר יותר ביקש המבקש לחקור את המומחה על חוות דעתו, אך לאור ויתורו על זכות זו בעבר, נדחתה בקשתו. בית המשפט המחוזי נתן משקל לעובדה שממועד הגשת חוות דעתו של המומחה ועד למתן פסק הדין בבית משפט השלום עברו כ3- שנים בהן לא עשה המבקש דבר כדי לבדוק את העובדות לאשורן ולתקוף את חוות הדעת. לפיכך, גם בקשתו של המבקש להגשת תוצאות בדיקה המוכיחות כי הוא סובל מנזק מוחי ומפגיעה בזיכרון מאז התאונה, נדחתה. גם טענתו של המבקש לפיה השתרבב לתיקו הרפואי ה"דף הגורלי", ובו רישומים על בעיות רפואיות בעבר, מתייחס לאחיו ולא לו, נדחתה משום שהועלתה לראשונה בבית המשפט המחוזי.
על כך הוגשה הבקשה שלפנינו, שדינה להידחות.
5.המבקש חוזר וטוען, כי לתיקו הרפואי השתרבב דף ובו רישומים רפואיים המתייחסים - לדעתו - לאחיו ולא לו וכי דף זה היה הבסיס לחוות דעתו של המומחה. טענה זו, הנראית לכאורה כטענה רצינית, לוקה בפגמים משמעותיים. ראשית, היא לא הועלתה כלל בבית משפט השלום. היא הועלתה לראשונה בערעור בבית המשפט המחוזי. תקופה ארוכה לאחר מתן פסק-הדין בבית משפט השלום. שנית, לא ניתן הסבר סביר לאי השגת המידע, להשתהות הממושכת מאוד בהשגת המידע שלא הושג במהלך המשפט בבית משפט השלום והושג באיחור של שנים ולאחר שהמשפט הסתיים בערכאה הראשונה. שלישית, הדף המהווה חלק מתיקו הרפואי של המערער ומתייחס לכאורה אליו, אינו מכיל את שם החולה אליו מתייחסים הרישומים ואין בו סימן כלשהו המעיד על כך שאיננו מתייחס למבקש. לפיכך, לא ברור כיצד יכול המבקש להוכיח שיש ממש בטענתו. רביעית, הרופאה שרשמה את הרישומים איננה בארץ עוד ולא ניתן לברר מפיה דברים לאשורם מעבר לכתוב במסמך, מה עוד שהדברים נרשמו לפני שנים. חמישית, אין לטענת המבקש כל סימוכין פרט לתצהירו.
5.בקשה נוספת בפי המבקש והיא לאפשר לו להציג בפני המומחה חומר שיכול היה להגיש בערכאה הראשונה. בכך מבקש הוא למעשה לפתוח את המשפט מחדש. זאת ועוד, חומר זה הוא חומר רפואי מטעמו של המבקש, אותו אין החוק מאפשר להגיש כפי המבוקש. יתר על כן, החומר הרפואי החדש אותו מבקש הוא להגיש - אילו ניתן היה להגישו - היה צריך להיות מוגש בעת המשפט ולא במסגרת בקשה להחזיר את הגלגל אחורה.
6.אשר על כן נדחית בזה הבקשה ובנסיבות העניין, ללא צו להוצאות.
ניתנה היום, י"א באדר תשס"א
(6.3.01).
ש
ו פ ט ת
העתק
מתאים למקור
נוסח
זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ
פסקי
הדין של בית המשפט העליון בישראל.
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
00071840.
J02