פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
7185/12
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
המבקשת:
דינה מליחי
נ ג ד
המשיבים:
1. ציון שרעבי
2. אילנה שרעבי
3. דניאל מליחי
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז (כב' השופטת ו' פלאוט) בבר"ע
045881-03-12 מיום 09.07.2012
בשם המבקשת:
עו"ד תומר גלילי
החלטה
1.
המשיב 3 (להלן: התובע ) הוא בן זוגה לשעבר של המבקשת. בשנת 2009, הגיש האחרון לבית המשפט לתביעות קטנות ברחובות תביעה כספית להחזר הלוואה נגד המשיבים 2-1 (להלן:
הנתבעים ). הנתבע הוא אחיה של המבקשת, ובמועד הגשת התביעה היה הוא גיסו של התובע. מפאת מורכבות התביעה, ובשל הספק אם התביעה מצויה כלל בסמכותו העניינית, החליט בית המשפט לתביעות קטנות (כב' השופט ג' ברק ) להעביר את התביעה לבית משפט השלום רחובות מכוח סעיף 60(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט ). ביום 6.10.2010 הגיש התובע כתב תביעה מתוקן לבית משפט השלום ברחובות. בחודש נובמבר 2011, הגישו הנתבעים כתב הגנה מתוקן ושלחו במסגרתו הודעת צד ג' למבקשת.
2.
ביום 22.12.2011 הגישה המבקשת בקשה לדחייה על הסף של ההודעה לצד ג' מחמת חוסר סמכות עניינית, שכן הסמכות לדון בתיק נתונה לבית המשפט לענייני משפחה. בית משפט השלום ברחובות (כב' הרשם הבכיר צ' לרנר ) דחה את הבקשה. צוין כי ממילא עילתה של התובענה האזרחית, או הודעת צד ג', אינה " סכסוך בתוך המשפחה" כהוראת סעיף 1(2) לחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995.
3.
בית המשפט המחוזי (כב' השופטת ו' פלאוט ) דחה בקשת רשות לערער שהגישה המבקשת על החלטת הרשם הבכיר. ראשית, נקבע כי התביעה העיקרית אינה בסמכות בית המשפט לענייני משפחה, שכן הצדדים לה הם גיסים לשעבר (במועד הגשת כתב התביעה המתוקן) ולכן אינם "בני משפחה" כהגדרת החוק. נקבע כי משהתביעה העיקרית היא בסמכות בית משפט השלום, צריכה ההודעה לצד ג' להתברר אף היא בבית משפט השלום. בית המשפט המחוזי הוסיף כי בנסיבות העניין חל גם סעיף 79(ב) לחוק בתי המשפט, שכן התובענה הועברה כבר מבית המשפט לתביעות קטנות לבית משפט השלום, ואין להעבירה עוד. עוד צוין כי טעמי יעילות דיונית מחייבים את בירור התובענה – שהוגשה כבר בשנת 2009 – לגופה, ואין מקום להעבירה. בצד האמור, ציין בית המשפט המחוזי כי נפל פגם בכך שהחלטת בית משפט השלום בבקשה לדחייה על הסף ניתנה על-ידי רשם בכיר. גובה התביעה המתוקנת הועמד על 52,170 ש"ח, אך רשם בכיר מוסמך לדון בתובענה האזרחית שסכומה אינו עולה על 50,000 ש"ח (סעיף 85א(א) לחוק בתי המשפט). עם זאת, מצא בית המשפט המחוזי להשתמש בעיקרון הבטלות היחסית, שהוחל גם כלפי פגמים בסמכות העניינית.
4.
מכאן הבקשה שלפניי. המבקשת טוענת כי בית המשפט המחוזי שגה בקובעו כי סעיף 79(ב) לחוק בתי המשפט חל בנסיבות העניין, שכן תחולתו מוגבלת למצב שבו הועבר עניין לפי סעיף 79(א) לחוק – כלומר, מחמת חוסר סמכות עניינית או מקומית. בענייננו, העברת התיק מבית המשפט לתביעות קטנות לבית משפט השלום הייתה מכוח סעיף 60(ב) לחוק בתי המשפט, ולכן אין תחולה לכלל הקבוע בסעיף 79(ב) לחוק. עוד נטען כי במועד הגשת התביעה המקורית, טרם נפסקה ההלכה שנקבעה בבע"מ 164/11 פלונית נ' פלוני (לא פורסם, 29.4.2012), ולפיה גיס לשעבר אינו בגדר "בן משפחה" כהגדרתו בסעיף 1(2) לחוק בית משפט לעניני משפחה . עוד נטען כי לא היה מקום להחיל בנסיבות העניין את דוקטרינת הבטלות היחסית ביחס להחלטת הרשם הבכיר שניתנה לכאורה בחוסר סמכות. על כן, מבוקש להורות כי הסמכות העניינית לדון בתובענה הכללית, ולמצער – בהודעת צד ג' שהוגשה נגדה – נתונה לבית משפט לענייני משפחה.
5.
דין הבקשה להידחות. המבקשת צודקת בטענתה כי אין בנסיבות העניין תחולה לסעיף 79(ב) לחוק בת י המשפט. סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט קובע כי "מצא בית משפט שאין הוא יכול לדון בענין שלפניו מחמת שאינו בסמכותו המקומית או הענינית, והוא בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר, רשאי הוא להעבירו לבית המשפט או לבית הדין האחר, והלה ידון בו כאילו הובא לפניו מלכתחילה, ורשאי הוא לדון בו מן השלב שאליו הגיע בית המשפט הקודם". סעיף 79(ב) לחוק מוסיף וקובע כי " בית המשפט או בית הדין שאליו הועבר ענין כאמור, לא יעבירנו עוד". סעיף 79(ב) לחוק חל אפוא רק מקום שבו בית משפט מוצא כי העניין אינו בסמכותו ומורה להעבירו לערכאה אחרת, ו"משלא נתקיימו הוראות סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט, לא יחולו ממילא גם הוראות סעיף 79(ב)" (בג"ץ 1522/97 היברו יוניון קולג' מכון למדעי היהדות נ' הוועדה המחוזית לתכנון ובניה , פסקה 4 (לא פורסם, 23.9.1998)). בענייננו הועבר הדיון בתובענה לבית משפט השלום ברחובות לפי סעיף 60(ב) לחוק בתי המשפט, ולא מחמת חוסר סמכות.
6.
עם זאת, אין בכך כדי להביא לשינוי התוצאה שאליה הגיע בית המשפט המחוזי, וממילא אין בכך כדי להצדיק מתן רשות ערעור על רקע אמות המידה שנקבעו בהלכה הפסוקה לעניין "גלגול שלישי" (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982); רע"א 4193/11 כראדי נ' נרקיס (לא פורסם, 14.6.2011)). הבקשה שלפנינו אינה מעלה כל שאלה משפטית החורגת מעניינם של הצדדים למחלוקת. למעלה מן הצורך יצוין כי כבר במועד הגשת התביעה המתוקנת לבית משפט השלום, היו התובע והנתבעים גיסים לשעבר. לכן, בנקודת הזמן הנוכחית התובענה העיקרית אינה בסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה, ואין מקום להעבירהּ אליו (ראו ההלכה שנפסקה בבע"מ 164/1 1 לעיל). הגשת הודעת צד ג' מצד הנתבעים כלפי המבקשת, אין בה כדי לשנות מתוצאה זו.
7.
לא מצאתי עילה למתן רשות ערעור ביחס לטענות המבקשת המכוונות להחלטת הרשם הבכיר שניתנה לכאורה בחוסר סמכות. בית המשפט המחוזי בחן את הפגם שנפל בהחלטת הרשם הבכיר, ולאחר שקבע כי ההחלטה לגופה היא נכונה והתובענה (התלויה ועומדת מזה שלוש שנים מבלי שנערך בה דיון ענייני) מונחת כיום בפני הערכאה המוסמכת לדון בה – החיל את דוקטרינת הבטלות היחסית. שאלת יישומה של הדוקטרינה – הידועה והמוכרת בנסיבות העניין, אין בה משום עילה למתן רשות ערעור על פי אמות המידה המקובלות.
הבקשה נדחית אפוא. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ד בטבת התשע"ג (6.1.2013).
ש ו פ ט