רע"א 7214-22 רע"א 7214-22

1.בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופט ע' דרויאן-גמליאל) בת"מ 20088-09-19 מיום 15.7.2022, בגדרה נדחתה בקשת המבקשת לחשיפת התיק במערכת "נט המשפט".

2.המשיבה 1 (להלן המשיבה), היא המאשימה בתיק העיקרי, מנהלת בימים אלה הליך פלילי כנגד המשיב 2 – מר עמוס דב סילבר (להלן: מר סילבר וההליך העיקרי בהתאמה). לצד ניהול ההליך העיקרי, מנהלת המשיבה גם הליך מעצר כנגד מר סילבר (להלן: תיק המעצר).

המבקשת, עמותת "ערנות לזכויות האדם אל"מ", היא לטענתה עמותה שמטרתה קידום השקיפות במערכת המשפט. ביום 28.3.2022 הגישה המבקשת בקשה לעיון בהחלטות בתיק המעצר. לטענתה, היא הגישה את הבקשה "בעל כורחה", שכן הגישה לתיק במערכת "נט המשפט" חסומה לציבור הרחב, וזאת בניגוד לקבוע בתקנה 2(ב) לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 (להלן: תקנות העיון), הקובעת כי כל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אסורות לפרסום על פי דין.

בתגובתה לבקשה טענה המשיבה כי תיק המעצר הוא חלק מפרשייה בה ניתן צו המורה על איסור פרסום כל פרט מזהה של עד המדינה שהוא עד תביעה בהליך העיקרי. בהמשך ניתנה אף החלטה המורה על איסור כל פרסום בעניין מצבו הרפואי של עד המדינה. משכך, והואיל ובפרוטוקולים של הדיונים בהליך העיקרי ובתיק המעצר שזורים פרטים כאמור שהם אסורים בפרסום, הרי שהתיק, לרבות פרוטוקולים, כתבי טענות והחלטות, חסום לציבור.

המשיבה הוסיפה כי המבקשת הגישה בקשת עיון דומה גם במסגרת ההליך העיקרי. ביחס לבקשה זו נקבע כי נציגי המשיבה יסרקו את הפרוטוקולים מהדיונים בהליך העיקרי ויערכו רשימה של מראי המקום שהם אסורים בפרסום ושיש להשחירם. לטענת המשיבה, מדובר ביותר מ-6,000 עמודי פרוטוקול. לכן מלאכת הסריקה עשויה לארוך זמן רב.

באשר לבקשת העיון בתיק המעצר ציינה המשיבה כי הואיל והעיון המבוקש הוא בהחלטות בלבד, היא אינה מתנגדת לו, כך שהמבקשת תוכל לעיין בכלל ההחלטות בתיק המעצר, למעט בחלקים מסוימים ומוגדרים. לאור זאת, התיר בית המשפט (השופטת מ' גרינברג) למבקשת ביום 13.4.2022 לעיין בהחלטות בתיק, למעט החלקים שהוגדרו על ידי המשיבה כחסויים.

3.ביום 19.4.2022 הגישה המבקשת את תגובתה להחלטת בית המשפט. היא ביקשה לעיין בכלל החלטות בית המשפט בתיק המעצר, כולל החלטות שניתנו ב"פתקית", וכן בכלל הפרוטוקולים הקיימים בתיק שפרסומם אינו אסור על פי כל דין. לבסוף ציינה המבקשת כי הבקשה הראשונה הוגשה במטרה להשיג על חסימת גישת הציבור לתיק המעצר במערכת "נט המשפט", והיא ביקשה כי בית המשפט יורה על פתיחת הגישה לתיק המעצר לכלל הציבור באמצעות מערכת "נט המשפט" ככל שמדובר במספר התיק, שמות הצדדים ובאי-כוחם, יומן הדיונים וההחלטות שאינן אסורות בפרסום.

בעקבות החלטת בית המשפט, ביום 4.7.2022 הגישה המשיבה 3 – הנהלת בתי המשפט – את תגובתה לבקשת המבקשת. בתגובתה נטען כי ביחס לתיק הנדון חל איסור פרסום, וזאת במטרה להגן על אינטרסים שונים ובהם שמירה על חסיון זהותו של עד המדינה שהוא עד תביעה בהליך העיקרי. לטענת המשיבה 3, פרסום המידע המבוקש עלול, במצטבר עם מידע אחר, להביא לגילויים של פרטים אסורים בפרסום, באופן המצדיק להטיל עליו חיסיון. באשר להודעה המתקבלת כאשר מתבצע חיפוש של התיק במערכת "נט המשפט", השיבה המשיבה 3 כי בעבר, כאשר היה מתבצע חיפוש של תיק אשר פרטיו חסויים, הייתה מתקבלת הודעה לפיה "המשתמש אינו מורשה לצפות בתיק זה". ואולם, לאחר שהנהלת בתי המשפט הבינה כי הודעה זו חושפת את עצם סיווג התיק כחסוי ובכך מאפשרת לנהל מעקב אחר כלל התיקים החסויים, הוחלט שההודעה שתתקבל בעת חיפוש תיק חסוי תהיה "שגיאה במספר תיק".

המשיבה 3 אף הוסיפה כי אמנם קיים כיום פתרון טכנולוגי המאפשר להטיל חסיון על פרטיו של גורם ספציפי בתיק, במנותק מרמת החיסיון של התיק כולו, אולם פתרון זה אינו חל על מסמכים המוגשים על ידי הצדדים, שגם בהם עשויים להיות שזורים פרטים אודות הגורם החסוי. בהיעדר פתרון מתאים המאפשר לסרוק את כתבי הטענות המוגשים על ידי הצדדים באופן שהפרטים אודות הגורם החסוי יחסו, אין מנוס אלא לחסות את התיק כולו.

המשיבה 3 צירפה לתגובתה את החלטת בית המשפט (כב' סגנית הנשיאה השופטת ל' ברודי) בהליך העיקרי מיום 8.5.2022. בהחלטה זו התייחס בית המשפט לבקשת המבקשת לפתוח את התיק לעיון כלל הציבור, וקבע כי מעיון בנוהל "טיפול בחסיון תיקים" (נוהל 03-17) ביחד עם נוהל "עיון בתיקי בית משפט" (נוהל 03-18) ולאור תקנה 2(ב) לתקנות העיון, עולה כי כאשר תיק מסווג כ"פתוח לציבור" רשאי כל אדם לעיין ברשימת המשפטים שבמזכירות בית המשפט ובהחלטות שפרסומן אינו אסור על פי כל דין. לעומת זאת, כאשר מדובר בתיק חסוי, כל מסמכי התיק יהיו חסויים ופרסומם יימנע. פרטיו של תיק כזה לא יהיו חשופים לציבור ולא ניתן יהיה לקבל מידע על פרטים אלה, לרבות מועדי דיון, החלטות וכו'.

בתיק דנן הוגשו בקשות למתן צו איסור פרסום ולקיום הדיונים בדלתיים סגורות. משהוגשה הבקשה לאיסור פרסום - נחסה התיק על ידי המזכירות, ובהתאם לסעיף 4.5.2 לנוהל טיפול בחסיון תיקים, בעקבות עדכון המזכירות הוטל באופן אוטומטי חסיון על כל התיק ברמת "חסוי לציבור, פתוח לצדדים".

4.ביום 4.7.2022 קבע בית משפט קמא כי יש בהחלטתו של בית המשפט בהליך העיקרי לעניין העיון כדי לייתר או למנוע מתן החלטה נוספת בבקשת העיון בתיק המעצר, אך הורה למבקשת להגיש את עמדתה לעניין זה.

בתגובת המבקשת מיום 13.7.2022, היא טענה כנגד ההחלטה לחסות את התיק כולו. היא ביקשה כי בית המשפט יפעיל על התיק את ברירת המחדל שבסעיף 2(ב) לתקנות העיון, ויורה על פרסום מספר ההליך, שמות הצדדים ובאי-כוחם, יומן הדיונים וכלל ההחלטות שאינן אסורות בפרסום באמצעות מערכת "נט המשפט".

5.ביום 14.7.2022 קבע בית המשפט כי היות וניתנה החלטה בבקשת העיון המקבילה שהוגשה בהליך העיקרי, אין מקום לדון בה פעם נוספת במסגרת התיק הנלווה. עם זאת, בית המשפט קבע כי יסופקו למבקשת הפרטים להם היא זכאית לפי החלטת בית המשפט בהליך העיקרי מיום 8.5.2022.

על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שבפניי.

6.בבקשת רשות הערעור עותרת המבקשת ל"הסרת החיסיון" שהוחל על תיק המעצר המונע את גישת הציבור אליו כמו גם את הידיעה אודות עצם קיומו. המבקשת טוענת כי שגה בית משפט קמא כאשר דחה את בקשתה על הסף לאור החלטת בית המשפט בהליך העיקרי. זאת משום שההחלטה בתיק העיקרי אינה כובלת את שיקול דעתו של השופט בתיק המעצר, ואינה יכולה לפטור אותו מלדון בבקשה לגופה. המבקשת מוסיפה כי העובדה שהנוהל הפנימי של הנהלת בתי המשפט מורה על חסיית התיק כולו כאשר ישנם בו פרטים ספציפיים האסורים בפרסום, אינה יכולה להוות מקור נורמטיבי לפגיעה בזכות החוקתית לפומביות ההליך.

דיון והכרעה

7.לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה מצאתי כי יש לדחותה אף מבלי לבקש את תגובת המשיבים.

8.כאמור, בבקשת העיון שהוגשה על ידי המבקשת לבית משפט קמא עתרה המבקשת למספר סעדים: קבלת רשות לעיין בהחלטות בתיק המעצר ובכלל זה גם בהחלטות שניתנו ב"פתקית", למעט החלטות האסורות בפרסום; קבלת רשות לעיין בכלל הפרוטוקולים בתיק המעצר, למעט החלקים האסורים בפרסום; הסרת איסור הפרסום מתיק בית המשפט וחשיפתו לציבור באמצעות מערכת "נט המשפט".

בהחלטת בית המשפט בהליך העיקרי מיום 8.5.2022 התקבלה הבקשה לעיין בהחלטות המהותיות בתיק, למעט חלקים ספציפיים אסורים בפרסום אשר יושחרו על ידי המשיבה 1; נדחתה הבקשה לחשיפת התיק לציבור באמצעות מערכת "נט המשפט"; וכן נקבע כי מתן רשות לעיין בפרוטוקולים ובהחלטות שניתנו ב"פתקית" תדרוש השקעת משאבים רבה ובלתי סבירה, ולכן גם בקשות אלה נדחו. ביום 15.7.2022 אימץ בית המשפט בתיק המעצר את החלטת בית המשפט בהליך העיקרי לעניין בקשות העיון בתיק זה.

כעת, בבקשת רשות הערעור שלפניי, עותרת המבקשת לסעד אחד בלבד: להורות כי על תיק המעצר תופעל ברירת המחדל של מערכת "נט המשפט" לגישת הציבור לתיקים המסווגים "פתוח לציבור", כך שמספר התיק, שמות הצדדים ובאי כוחם, יומן הדיונים וכלל ההחלטות שאינן אסורות בפרסום יהיו גלויים לכל אדם בכפוף למגבלות הדין.

9.לא מצאתי לנכון להתערב בקביעתו של בית משפט קמא בהליך העיקרי לעניין יישום הנוהל של הנהלת בתי המשפט על התיק דנן. סעיף 4.5.2 לנוהל הטיפול בחיסיון תיקים (נוהל 03-17) (להלן: הנוהל) קובע כי כאשר הוחלט על הטלת איסור פרסום אודות פרטיו של "גורם בתיק", תחסה המזכירות את פרטיו של הגורם, והדבר יטיל, באופן אוטומטי, חסיון על כל התיק ברמת "חסוי לציבור, פתוח לצדדים".

בנוהל לא נכתב מפורשות מי נחשב "גורם". ואולם, בהחלטת בית המשפט בהליך העיקרי מיום 8.5.2022 נקבע כי עד המדינה הוא "גורם" במובן זה שהטלת איסור הפרסום על פרטיו הביאה באופן אוטומטי לחסיית התיק כולו. היות ובבקשה שלפניי לא התבקש להשיג על קביעה זאת, הרי שעד המדינה – שנחשב ל"גורם" בהליך העיקרי – הוא גם "גורם" גם בתיק המעצר.

כך, על זהותו של עד המדינה מטעם התביעה הוטל איסור פרסום. משנוצר צורך לחסות את פרטיו של עד המדינה, הוטל אם כן, בהתאם לנוהל, חסיון על התיק כולו. במובן זה, פעלה הנהלת בתי המשפט בהתאם לנוהל הקבוע. מכאן, שלא מצאתי שנפל פגם בהתנהלות המשיבות 1 ו-3 בנוגע לאופן הפעלת הנוהל.

10.נדמה אפוא כי טענתה של המבקשת מופנית למעשה כנגד הנוהל עצמו, והאופן בו הוא מקפח לכאורה את זכות העיון ואת הזכות לפומביות ההליך. בקשת רשות הערעור דנן אינה האכסניה המתאימה לתקוף את הנוהל. המבקשת יכולה כמובן, ככל שתמצא לנכון ומבלי להביע כל עמדה לעניין תוצאה אפשרית של הליך כזה, לעתור בעתירה מנהלית כנגד הנוהל לבית המשפט המוסמך.

11.זאת ועוד - מתגובת המשיבה 3 מיום 4.7.2022 עולה כי בימים אלה נעשים מאמצים לאתר פתרון אשר יאפשר לנתק את הקשר שבין הטלת חסיון על גורם ספציפי לבין רמת החיסיון של התיק כולו. אפשר שפתרון כזה, כשיימצא – ונראה כי נכון לנסות למצאו – ינטרל את הקושי עליו מצביעה המבקשת.

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, בקשת רשות הערעור נדחית. משלא התבקשה תגובת המשיבים, אינני עושה צו להוצאות.