רע"א 722/13 דוד אלבז נ. הכונס הרשמי ת"א

1.

מונחת לפניי בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופטת ת' אברהמי ) בפש"ר 2297/04, בגדרה נדחתה בקשת המבקש לעיין מחדש בהחלטה קודמת שנתן. בהחלטה הקודמת (להלן: ההחלטה הראשונה) בוטל הליך פשיטת רגל של המבקש.

בהחלטה הראשונה נקבע כי "כאשר החייב אינו מגיש דו"חות מזה שנים, אינו מבצע תשלומים, צובר חובות פיגורים, ולא שועה להתראות, אין הצדקה להעניק לחייב את הגנות הליך פשיטת הרגל ויש להעתר לבקשה לביטול ההליכים". בהחלטה שדחתה את הבקשה לעיון חוזר בהכרעה זו חזר בית המשפט המחוזי על החלטתו הראשונה וציין כי זו מדברת בעד עצמה. בית המשפט חזר על נימוקיו וציין כי נכונותו של החייב כעת לשלם, להגיש דו"חות ולעמוד בחובות ההליך, היא בבחינת מעט מדי ומאוחר מדי. צוין כי ניתנו למבקש הזדמנויות והוא לא השכיל לנצלן. על רקע זה הוגשה הבקשה לפניי.

2.

לאחר שעיינתי בבקשה הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את הבקשה. ראשית דבר – הבקשה שלפניי חסרה בפרטים. המבקש לא תיאר את מלוא העובדות וההשתלשלות הצריכה לעניין וכן לא צירף לבקשתו את ההחלטה הראשונה של בית המשפט המחוזי שאותה ביקש מבית המשפט המחוזי לבטל כמו גם החלטות רלוונטיות נוספות שניתנו בעניינו. לצד זאת, מהתמונה שעולה, ולאחר שעיינתי בהחלטה הראשונה ובהחלטות נוספות בעניין המבקש, לא מצאתי כי יש מקום להתערב בהחלטת בית המשפט שלא לבטל את החלטתו הראשונה. בל נשכח כי ההליך הנידון מתמקד בבקשה לעיון חוזר. אף אם ניתן להגיש בקשה לעיון חוזר הרי בנסיבות העניין אין בבקשה כל הצדקה שתביא לכך שבית משפט המחוזי ישנה את החלטתו הקודמת. אין הוא יושב כערכאת ערעור על עצמו. למעלה מן הצורך יצוין כי המבקש קיבל הזדמנויות שונות למלא אחר חובותיו במסגרת ההליך טרם בית משפט המחוזי החליט את ההחלטה הראשונה וכאמור לא מצאתי בבקשה זו נימוקים שמצדיקים מבחינתו של בית המשפט המחוזי שינוי בתוצאה.

הבקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לדחות את הבקשה לעיון חוזר מטעם המבקש, נדחית בזאת. בהעדר בקשה לתגובה, אין צו להוצאות.