רע"א 722/13 דוד אלבז נ. הכונס הרשמי ת"א

לפניי בקשה לפטור מהפקדת עירבון. הבקשה הוגשה בגדרי בקשת רשות ערעור על החלטה של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו לדחות את בקשתו של המבקש לעיון חוזר בהחלטה קודמת לבטל את הליכי פשיטת הרגל בעניינו.

עיינתי בבקשה ובתגובה ולא מצאתי ליתן פטור כמבוקש.

אכן, המבקש נקלע להליך פשיטת רגל. עובדה זו יש בה כדי להוות אינדיקציה לתסבוכת כלכלית, והיא מצדיקה בדרך-כלל נקיטת גמישות מסוימת בבקשה לפטור מעירבון בהליך ערעורי (אם כי ראוי לציין שבענייננו אחת הסיבות לביטול הליך פשיטת הרגל היא אי-הגשת דו"חות סדירים). אולם, במקרה זה לא ניתן לקבוע כי המבקש הניח תשתית המצדיקה פטור מעירבון.

כך, המבקש, אשר מיוצג על-ידי עורך-דין, הגיש תחילה בקשה ללא פירוט מספק וללא אסמכתאות. אפשרתי למבקש להשלים את בקשתו, ולאחר תזכורת נוספת אכן הוגש חומר משלים. אלא שמן התצהיר המשלים עלה, למשל, כי המבקש עובד "כעורך וידאו עצמאי", וכי שכרו נטו מגיע לכ- 8,000 ₪ עד 10,000 ₪ לחודש. קשה להבין כיצד נתון זה כלל לא נכלל בתצהיר המקורי, ועצם העובדה כי המבקש בחר מלכתחילה להציג תמונה כה חלקית – חרף הכללים הידועים בכגון דא – מעיבה על הבקשה.

זאת ועוד, בבקשה המקורית הוסבר שאביו של המבקש שילם את האגרה, ובתצהיר המשלים הוסיף המבקש כי האב מממן גם את עורך-הדין. עיון בבקשת רשות הערעור עצמה אף מלמד כי ברצונו של המבקש להציע הסדר נושים "באמצעות בני משפחתו". בנסיבות אלה אין לומר, כלל ועיקר, כי הוכח שהמבקש אינו יכול להסתייע בסביבה הקרובה לשם גיוס כספי העירבון, ויודגש כי טענתו של המבקש בעניין זה אינה נתמכת במסמך כלשהו (ראו גם בש"א 6411/11

שני נ' עו"ד חבר, נאמן לנכסי החייב

(3.10.2011); בש"א 9998/09

ונדר נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (17.12.2009)).

לאור האמור, אין מקום לפטור מהפקדת עירבון, וזאת אף בלי להיזקק לשאלת סיכויי ההליך (עם זאת אציין כי המשֹוכה הניצבת לפני המבקש נראית לכאורה גבוהה, זאת בשים לב לנימוקי בית המשפט קמא ולכך שמדובר בבקשת רשות ערעור על דחיית בקשה לעיון חוזר).

עם זאת, בשים לב למהותו של ההליך ולמעמדו של המשיב, יופחת העירבון לסכום מתון של 5,000 ₪. סכום זה יופקד תוך 21 ימים מעת המצאת החלטה זו, שאם לא כן יירשם ההליך לדחייה.