רע"א 7224/01 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ. אהרן כהן

1.המשיב נפגע בתאונת דרכים אשר המבקשים חייבים בפיצוי נזקיה. הפגיעות מהן סבל עקב התאונה היו בעיקרן פגיעות באיזור החזה והגב התחתון. המשיב עתר למינויים של מומחים בתחום הנוירולוגיה, הגסטרואנטריולוגיה, הפרוקטולוגיה (כירורגיה כללית), האורטופדיה, הפסיכיאטריה והשיקום. המבקשים הסכימו למינוי מומחה בתחום האורטופדי, השאירו לשיקול דעתו של בית המשפט את שאלת מינוי של המומחה הגסטרואנטריולוגי והתנגדו למינויים של יתר המומחים. בית המשפט המחוזי (כבוד השופט ג' גלעדי) קיבל את בקשת המשיב והורה על מינויים של מומחים רפואיים בכל התחומים המבוקשים. מכאן בקשת רשות הערעור.

הוחלט לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות והערעור הוגש לפי הרשות שניתנה.

2.כלל הוא, כי כשקיימת ראשית ראיה לקיומה של נכות שנגרמה בעקבות תאונת דרכים, ימנה בית המשפט מומחה רפואי. זאת, משום שאין לנפגע אפשרות אחרת להוכיח את נכותו הרפואית על ידי הבאת מומחים מטעמו (ראו: רע"א 1338/90 שיק נ' מטלון , פ"ד מד(2) 216, 220-219).

עיינתי במסמכים הרפואיים שצורפו לבקשה ולתשובה, והשתכנעתי כי אין מקום להתערב בהחלטתו של בית המשפט קמא באשר למינויים של המומחים בתחומים האורתופדיה, הגסטרואנטריולוגיה, הנוירולוגיה והפרקטולוגיה. ביחס לתחומים רפואיים אלה, הביא המשיב ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות שנגרמה בעקבות התאונה. עם זאת, לא שוכנעתי כי היה מקום למנות בשלב זה מומחים רפואיים בתחום הפסיכיאטריה והשיקום.

הנכות הפסיכיאטרית שהמשיב טוען לה נובעת מהשלכותיה של בעייה בשליטה על הסוגרים בפי הטבעת, שנגרמה למשיב, לטענתו, כתוצאה מן התאונה. בעקבות אי השליטה בסוגרים, נפגעו לטענתו של המשיב תיפקודו היומיומי, חיי הזוגיות שלו ועבודתו ובעקבות כך נגרמו לו גם בעיות נפשיות. המשיב סבל בעברו ממחלת ה- " CHRONES " (מחלה כרונית של המעי) שעשויה להתאפיין לעיתים באי שליטה על הסוגרים ומבעיות גסטרואנטריולוגיות אחרות. בנסיבות אלה, כשביום התאונה התלונן המבקש רק על פגיעות בחזה ובגב התחתון, יש להמתין עד לקבלת חוות הדעת הרפואיות של המומחים הרפואיים שהתמנו ורק אם יתברר שקיים קשר סיבתי בין בעיית הסוגרים לבין התאונה, לבחון את הצורך בחוות דעת רפואית בדבר ההשפעות הפסיכיאטריות של בעייה זו. מכל מקום, אז יוכל בית המשפט לשקול מחדש את הצורך במינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי.

באשר למינוי המומחה השיקומי, איני סבור כי היה מקום למנות בשלב זה, בטרם ניתנו חוות הדעת של המומחים ונקבעה נכותו הרפואית, מומחה שיקומי. מומחים שיקומיים אינם ממונים כעניין שבשיגרה. השאלה האם למנות מומחה שיקומי מתעוררת לרוב רק לאחר שהמומחים האחרים נתנו את חוות דעתם ובית המשפט משתכנע שאין בהן די על מנת ללמד על נכותו השיקומית של הנפגע (ראו: א' ריבלין תאונות דרכים - סדרי דין וחישוב פיצויים ירושלים, תש"ס, מהדורה שלישית, 610-609). יתכנו כמובן מקרים בהם ברור שנגרמה נכות קשה עקב התאונה, וכבר בשלב תחילת הדיון ברור יהיה שנדרשת חוות דעתו של מומחה בתחום השיקום. אך לא כך במקרה שלפנינו. בענייננו, כשחוות הדעת הרפואיות טרם ניתנו, לא היה מקום להזדקק, בשלב זה, לחוות דעתו של מומחה בתחום השיקום.

הערעור מתקבל, במובן זה שמינוי המומחים בתחום הפסיכיאטרי והשיקומי מבוטל. לאחר קבלת חוות הדעת של המומחים האחרים שהתמנו, ובאם תבוא לכך בקשה, ישקול בית המשפט מחדש את שאלת הצורך במינוי מומחים בתחום הפסיכיאטריה והשיקום.

בנסיבות המקרה, אין צו להוצאות.