רע"א 7249-23 רע"א 7249-23

ושוב נדרשים אנו לעסוק בפרטי פרטים של החלטות דיונית בקשר להליך החלפת כתבי בי-דין במסגרת בקשה לאישור תובענה כייצוגית, משל לפיהן יוכרע גורל ההליך לשבט או לחסד.

1.וזהו, בתמצית, העניין שהובא לפתחנו הפעם הזו: המבקשים (הן בבקשת האישור והן בבקשת רשות הערעור) הגישו בקשה לאישור תובענה כייצוגית (ולימים, אף הוגשה בקשת אישור מתוקנת), שעניינה משלוח דברי פרסומות על ידי המשיבה בניגוד להוראות חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (להלן: חוק הספאם), וכן הציגו מספר מקרים להוכחת טענתם (להלן ולעיל: בקשת האישור). המשיבה השיבה לבקשת האישור, וטענה כי בכל המקרים שהוצגו נהגה כדין, מאחר שהתקבל אישור למשלוח הפרסומת בהתאם לחוק הספאם (להלן: התשובה לבקשת האישור). המבקשים הגישו תגובה לתשובה לבקשת האישור (להלן: תגובת המבקשים או התגובה), אליה צירפו, בין השאר, דוגמאות נוספות המוכיחות לשיטתם את הפרת חוק הספאם על ידי המשיבה. בדיון קדם-המשפט שהתקיים ביום 5.1.2023 לפני כב' השופט רמי חיימוביץ, טענה המשיבה כי מדובר בראיות חדשות, ובית המשפט קבע, בהחלטה שניתנה בתום הדיון, כי "מאחר ובתגובה הועלו טענות חדשות, ניתנת למשיבה אפשרות להשיב תוך 45 ימים". לאחר ארכה קצרה, הגישה המשיבה ביום 26.2.2023 את תשובתה המשלימה (להלן: התשובה המשלימה), ובעקבות זאת הוגשה ביום 15.3.2023 בקשה מטעם המבקשים למחיקת התשובה המשלימה, ולמצער למחיקת סעיפים ממנה, ולחלופין, להתיר למבקשים להגיב לה. לאחר שהוגשה התייחסות המשיבה, בקשה זו נקבעה לדיון, אשר התקיים ביום 5.7.2023 (בהתאם להסדר דיוני בין הצדדים), ובמסגרתו נשמעו טיעוני הצדדים. בתום הדיון נתן השופט רמי חיימוביץ את ההחלטה הבאה, המובאת להלן במלואה (תוך ביצוע התאמות לשם המסמכים לנוחות הקורא):

לא שוכנעתי כי [התשובה המשלימה] שהתאפשרה בדיון הקודם חורגת באופן מהותי מכוונתי בעת שהתרתי אותה. [התשובה המשלימה] מתייחסת לשורש המחלוקת שבין הצדדים וכפי שהבהרתי גם בדיון הקודם וגם היום, עיקר המחלוקת בתיק זה היא אם ניתנה הסכמה ואם לא ניתנה הסכמה האם הודעות הדוא"ל שנשלחו נשלחו משום שהמשיבה מפרה את הדין או משום שהמבקשים פועלים באופן יזום כדי להכשיל את המערכת. על מנת שבית המשפט יוכל לבחון את מלוא הטענות ולהחליט בבקשת האישור, המידע שצורף הוא מידע נדרש ולכן הבקשה למחיקת [התשובה המשלימה] נדחית.

אינני מוצא גם מקום להורות על מחיקת סעיפים כלשהם.

2.המבקשים לא השלימו עם ההחלטה, ובחרו להגיש את בקשת רשות הערעור שלפניי. בבקשה זו הם מבקשים כי בית משפט זה יורה על מחיקת חלק מהסעיפים בתשובה המשלימה (סעיפים 65-61), וכן כלל צילומי המסך שצירפה המשיבה לתשובה המשלימה, ולחילופין מבקשים להתיר להם להגיש תגובה משלימה מטעמם. לשיטתם, ההחלטה שלא להורות על מחיקת הסעיפים האמורים לא נומקה כראוי, ואילו הבקשה למחיקת צילומי המסך וכן הבקשה החלופית נדחו ללא כל הנמקה.

3.דין בקשת רשות הערעור להידחות. ככל שהדברים נוגעים להנמקה, הרי שהיא מצויה, גם אם בתמצות ראוי, בהחלטה גופה. בית המשפט קמא הבהיר במפורש כי לא שוכנע שהתשובה המשלימה חרגה באופן מהותי מגדר ההיתר שניתן להגשתה, ובכך די על מנת להסביר מדוע לא ראה מקום למחוק אותה – כולה או חלקה. ככל שהדברים נוגעים לבקשה החלופית, הרי שפשיטא כי לאחר שבעקבות הוספת הראיות החדשות בתגובת המבקשים ניתן היתר למשיבה להגשת תשובה משלימה, אין מקום לאפשר למבקשים הגשת תגובה משלימה מטעמם – וזאת להוציא מקרים חריגים שבחריגים. להליך החלפת כתבי בי-דין חייב שיהיה סוף, ואין כל הכרח שהמילה האחרונה תהיה של המבקשים דווקא. בית המשפט קמא סבר מן הסתם, אומנם מבלי שכתב זאת, כי ענייננו אינו נכנס לגדר החריגים שבחריגים המצדיקים מתן רשות שכזו; את שהחסיר אמלא בכך שאבהיר כי כך גם לשיטתי.

4.לא אוכל לסיים מבלי להעיר הערה בענייני מינוח. תקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010 (להלן: התקנות) נוקטות במינוח זהה ביחס לכל המסמכים המוגשים כמענים לאחר בקשת האישור – "תשובה". כך, יש לנו "תשובה" המוגשת מטעם המשיב (תקנה 2(ג) לתקנות) ו-"תשובה" המוגשת מטעם המבקשים (תקנה 2(ד) לתקנות). בהתאם אנו מוצאים בתקנה 2(ז) לתקנות התייחסות ל-"תשובה לבקשה" ול-"תשובת המבקש" – והחשש לבלבול רב. מצב הדברים מחמיר כשהליך החלפת כתבי בי-דין מסתבך. כך, למשל, המבקשים התייחסו בבקשה שהגישו לבית המשפט קמא לבקשתם שנדחתה כ"[בקשה ל]מחיקת תשובת המשיבה לתשובה לתשובה לבקשת האישור מטעם המבקשים", ובבקשת רשות הערעור שלפניי ערכו מקצה שיפורים, וכינו אותה "בקשת המבקשים למחיקת סעיפים וראיות מתשובה לתשובה לתשובה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית" – ואין טעות לא בציטוט ולא במקור.

5.בניגוד לדלותו הלשונית של מחוקק המשנה, אציע כי למען יצירת בידול ראוי בין המסמכים ומגישיהם, נוסיף לנקוט ביחס למענים מטעם המשיב במינוח "תשובה", כפי שקבע מחוקק המשנה (וכפי שעולה מכך שהצד המגיש אותם מכונה "משיב"); ואולם ביחס למענים מטעם המבקש ננקוט במינוח "תגובה" (ובהמשך לכך, "תשובה משלימה" ביחס למסמך השלמה המוגש מטעם המשיב, ו"תגובה משלימה" ביחס למסמך השלמה המוגש מטעם המבקש). כך נהגתי בהחלטה זו, וכך אציע כי בתי המשפט והצדדים ינהגו מעתה ואילך.

6.סוף דבר – דין בקשת רשות הערעור דנן להידחות. מאחר שלא התבקשה תשובה, ומטעם זה בלבד, אינני עושה צו להוצאות.