פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
7254/18
לפני:
כבוד השופטת י' וילנר
המבקש:
דוד לוי
נ ג ד
המשיבה:
י.ר.א.ב
שירותי נוי בע"מ
בקשת רשות ערעור על
פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופט צ' ויצמן) בע"א
65194-09-17 מיום 4.7.2018
בשם המבקש:
עו"ד
דמנד
דביר
החלטה
1.
בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופט צ' ויצמן ) מיום 4.7.2018 בע"א 65194-09-17, בגדרו נדחה ערעור המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום בכפר סבא (כב' השופט ר' פלג ) מיום 11.7.2017 בת"א 60835-03-15. בית משפט השלום קיבל את תביעת המשיבה נגד המבקש שעילתה תשלום פיצויים בגין נזקי רכוש שנגרמו לה בתאונת דרכים.
רקע והליכים קודמים
2.
ביום 5.6.2012 פגע רכב המשיבה במשאית שעמדה בצד הדרך. לאחר הפגיעה, נהדף רכב המשיבה לאחור, פגע ברכבו של המבקש אשר נסע מאחוריו, וכך נהדף רכב המשיבה חזרה קדימה – אל עבר המשאית שעמדה כאמור בצד הדרך. בעקבות האירוע נהרס רכב המשיבה כליל, ומשכך, ביום 12.4.2015 הגישה המשיבה לבית משפט השלום תביעה כספית נגד המבקש על סך של 155,780 ₪. לטענת המשיבה, המבקש נושא באחריות לנזק שנגרם לה, שכן רכבו נצמד לרכבה מאחור.
בית משפט השלום קיבל את התביעה וקבע, על יסוד הראיות והעדויות אשר הוצגו לפניו, כי המבקש נושא באחריות לנזקים שנגרמו למשיבה כתוצאה מפגיעת רכבו ברכבה של המשיבה. עוד נקבע כי לא ניתן להבחין בין הנזק אשר נגרם לחלקו הקדמי של רכב המשיבה כתוצאה מהפגיעה במשאית שבצד הדרך, לבין הנזק שנגרם בגין הדיפתו בשנית לעבר משאית זו כתוצאה מפגיעתו של רכב המשיב. לפיכך, פסק בית משפט השלום את נזקיה של המשיבה על דרך האומדנא , וחייב את המבקש בתשלום פיצוי חלקי בסך של 77,000 ₪, בצירוף אגרת בית משפט וכן שכר טרחת עורך-דין.
3.
על פסק דינו של בית משפט השלום הגיש המבקש ערעור לבית המשפט המחוזי. בערעור נטען כי שגה בית משפט השלום עת קבע כי רכב המבקש הדף את רכבה של המשיבה לעבר המשאית אשר עמדה בצד הדרך, ולמצער כי לא הוכח שהפגיעה השנייה במשאית הסבה לרכב המשיבה נזק נוסף על הנזק הרב אשר נגרם לו בגין הפגיעה הראשונה.
בית המשפט המחוזי דחה את הערעור, וקבע כי מסקנותיו של בית משפט השלום לגבי התרשלות המבקש, לגבי אחריותו לחלק מן הנזק שנגרם לחלקו הקדמי של רכב המשיבה, ולגבי העדר האפשרות להפריד בין נזקי הפגיעות השונות – מניחות את הדעת, ומבוססות על חומר הראיות, כמו גם על התרשמותו של בית משפט השלום מן העדים. לפיכך, נקבע כי לא נמצאה כל עילה להתערבות ערכאת הערעור בקביעות אלה. כמו כן, קבע בית המשפט המחוזי כי יש לראות במבקש ובנהג רכב המשיבה מעוולים נפרדים אשר גרמו לנזק אחד שאינו ניתן לחלוקה, ומשכך חבים הם ביחד ולחוד. נקבע, אפוא, כי בדין חייב בית משפט השלום את המבקש בתשלום פיצוי למשיבה והעריך את חלקו בנזק בדרך של אומדנא .
על פסק דין זה הוגשה הבקשה דנן.
הבקשה דנן
4.
בבקשה חוזר המבקש על טענותיו בפני בית המשפט המחוזי, ובכלל זה טוען כי לא עלה בידי המשיבה להוכיח כי הנזק שנגרם לחלק הקדמי של רכבה אינו ניתן לחלוקה, ואת שיעורו המדויק של הנזק שהסב לה המבקש.
דיון והכרעה
5.
דין הבקשה להידחות אף מבלי לקבל תשובה.
עיון בבקשה מעלה כי היא
נוגעת לצדדים להליך זה בלבד והיא אינה מעוררת שאלה שראוי לה, לפי טיבה ומהותה, לזכות לבירור משפטי נוסף במסגרת ערעור ב"גלגול שלישי" (ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). כמו כן, דחיית הבקשה לא תגרום עיוות דין ממשי המצדיק מתן רשות ערעור. על כן, משלא מתקיימות במקרה זה אמות המידה שנקבעו בפסיקה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי", דין הבקשה, כאמור, להידחות.
6.
למעלה מן הנדרש, אוסיף כי בית המשפט המחוזי דן בפסק דינו בעיקרי טענות המבקש, ונימק כדבעי את קביעותיו ומסקנותיו, אחת לאחת, ולא ראיתי להתערב בהן. עוד אעיר כי טענותיו של המבקש מתמקדות בקביעות עובדתיות מובהקות של בית משפט השלום ושל בית המשפט המחוזי, אשר ממילא לא בנקל תתערב בהן ערכאת הערעור, אלא במקרים חריגים ולא זהו המקרה שלפנינו (ראו למשל: ע"א 7863/16 גורדו נ' ימין , פסקה 16 (19.7.2018) והאסמכתאות שם; ע"א 8291/16 קופת חולים לאומית נ' פלוני , פסקה 5 (17.10.2018)).
7.
סוף דבר: הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, י"ד בחשון
התשע"ט
(23.10.2018).
ש ו פ ט ת