רע"א 7325/01 פנונו אברהם נ. עיריית חיפה

1.על יסוד הסכמה בין בעלי הדין הורה בית משפט השלום בחיפה (כבוד השופטת מ' שידלובסקי-אור), בפסק דינו מיום 16.6.87, כי על המבקש לסלק "מכולה/מבנה טרומי (להלן - "מכולה") וכל שאר הבנוי אשר אינו מהווה את המושכר שהוא קיוסק בשטח 5.61 מ"ר - - - האמור חל על גג המושכר בלבד. פס"ד זה לא יוצא לפועל אם תוך 30 יום תוגש בקשה להיתר בניה". המבקש לא פינה את המכולה מגג המושכר וכן לא ביקש היתר בניה. המשיבה פתחה, אפוא, בהליכי הוצאה לפועל נגד המבקש לשם פינוי המכולה. המבקש הגיש בקשה לסגור את תיק ההוצאה לפועל על פי הוראת סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז - 1967 [טענת "פרעתי" - י' ט'], מן הטעם שהמשיבה סיכלה את מתן היתר הבניה. בהחלטתו מיום 15.9.90, הורה ראש ההוצאה לפועל לסגור את התיק. המשיבה ערערה על ההחלטה לפני בית המשפט המחוזי שביטל את החלטת ראש ההוצאה לפועל. בהחלטתו מיום 15.5.90, הורה על המשך הליכים.

אחרי הליכים שונים שאין צריך לפרטם כאן, הגישה המשיבה ביום 16.1.95, בקשה לחדש את הליכי ההוצאה לפועל. המבקש מצדו ביקש לסגור את התיק. לטענתו המכולה אינה נמצאת על גג המושכר וכי פסק דינו של בית משפט השלום אינו מחייב אותו לפנות את המכולה מן המקום שבו היא נמצאת. בהחלטתו מיום 13.9.00, דחה ראש ההוצאה לפועל את בקשתו של המבקש והורה לפנות את המכולה ממקומה. בהחלטתו ציין ראש ההוצאה לפועל כי:

"שני הנימוקים הסותרים אותם העלה המערער אין בהם כדי להושיעו. מתברר כי הנימוק הראשון בדבר שריפת המכולה הינו שקרי בעליל, המכולה לא נשרפה, כי אם, כהודאת החייב עצמו, הוא העבירה מספר מטרים לגג של מקלט ציבורי אשר נמצא בסמוך ואף חלקו צמוד למושכר של החייב - - - בעיני נהיר כי במעשיו ובטענותיו של החייב אין משום תום לב, כי אם מדובר ב'התחכמות' הגובלת בזדון על מנת לגרום לסיכול הפס"ד ולאי ביצועו".

המבקש ערער על ההחלטה לפני בית המשפט המחוזי בחיפה. בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט ס' ג'ובראן), בפסק דינו מיום 16.8.01, דחה את הערעור. המבקש ביקש להרשות לו לערער.

2.העיון בבקשה להרשות ערעור, בפסקי הדין ובהחלטות שנתנו הערכאות הקודמות בענין מראה כי כל טענותיו של המבקש מעוגנות בעובדותיה המיוחדות של הפרשה הנדונה, ואינן מגלות שאלה משפטית או ציבורית בעלת חשיבות המצדיקה דיון בערכאה שלישית (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123).

יתר על כן, דין הבקשה להידחות גם לעיצומה. טענתו העיקרית של המבקש היא כי היה עליו לפנות את המכולה מגג המושכר דווקא וכי יצא ידי חובתו בכך שהעביר את המכולה למבנה אחר. אכן, בפסק דינו של בית משפט השלום נקבע כי "- - - האמור חל על גג המושכר בלבד - - -", אולם טענה זאת אין בה כדי להושיעו. במקום אחר אמרתי כי יש "להתיר את מוסרותיהן של המילים הכתובות ולהגיע לחקר הכוונה האמיתית, שהיתה לנגד עיניהם של המתקשרים" (ע"א 453/80 בן נתן נ' נגבי פ"ד לה(2) 141, 146) כך יש לבחון גם את ההסכמה שעמדה בבסיסו של פסק הדין שנתן בית משפט השלום בחיפה בדבר סילוק המכולה. בפרשה שלפנינו היתה כוונה של בעלי הדין לכך שהמכולה - שהוצבה ללא היתר בניה - תסולק, אלא אם כן יוצא היתר להצבתה. השאלה איננה, אפוא, מקום הצבת המכולה אלא עצם הצבתה. העברת המכולה מגג המושכר למרחק של מטרים ספורים אל גג המקלט הסמוך - שאף הוא בבעלותה של המשיבה - אינה מקיימת את פסק דינו של בית המשפט השלום.

3.הבקשה להרשות ערעור נדחית.

ניתנה יום י' באייר התשס"ב (22.4.02).

ש ו פ ט

_________________

העתק מתאים למקור

01073250. M04

נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

רשם

בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444

בית המשפט פתוח להערות והצעות: pniot@supreme.court.gov.il

לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il