פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
7333/09
בפני:
כבוד השופט א' גרוניס
המבקשת:
מירה קרנר
נ ג ד
המשיבים:
1. עזבון המנוח יהודה נוה ז"ל
2. צחי נוה
3. גלי נייברג
4. נעמה נוה
5. רונן שמרי
6. אשר בלטה
7. שמעון זהבי
8. עופר אהרוני
9. דני מוסקוביץ
10. מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי בבאר-שבע, בת"א 5300/08, מיום 11.5.09, שניתן על ידי כבוד השופטת ד'
אבניאלי
תאריך הישיבה:
י"ח באייר התש"ע
(2.5.10)
בשם המבקשת:
עו"ד יואב הר עוז
בשם המשיבים 4-1:
עו"ד רביד אברמזון
בשם המשיבים 10-5:
עו"ד חיה זנדברג; עו"ד
מלי אומיד
החלטה
1.
המבקשת הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע תובענה ובה עתרה, בין היתר, לביטולו של פסק דין שניתן על ידי אותו בית משפט. במסגרת התובענה עתרה המבקשת לגילוי של הסדר פשרה שנעשה בין המשיבים 4-1 דכאן לבין המשיבים 10-5.
בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת ד"ר ד' אבניאלי) דחה את הבקשה ביום 11.5.09. המבקשת הגישה בקשה לעיון חוזר וזו נדחתה ביום 25.6.09. המבקשת עתרה לבית משפט זה ביום 13.9.09 בבקשת רשות הערעור דנא, בה היא משיגה על ההחלטה מיום 25.6.09.
2.
דינה של הבקשה להידחות משום שהדרך בה הייתה צריכה המבקשת ללכת הייתה הגשה של בקשת רשות ערעור על ההחלטה מיום 11.5.09. היא לא עשתה כן אלא הגישה בקשת רשות ערעור על ההחלטה בבקשה לעיון חוזר. אפילו אם נראה את בקשת רשות הערעור כאילו הוגשה על ההחלטה מיום 11.5.09, הרי היא הוגשה באיחור. בעל דין אינו יכול לגרום להארכה מלאכותית של המועד להגשתה של בקשת רשות ערעור על ידי כך שיגיש בקשה לעיון חוזר, אלא אולי במקרים חריגים. המקרה דנא אינו נימנה עימם.
3.
אף שדינה של בקשת רשות הערעור הינו דחייה, וכך סברתי עם הנחתה של הבקשה בפניי, ראיתי לנכון לזמן את בעלי הדין לדיון. נראה היה לי כי עשויה להתעורר שאלה בעלת אופי עקרוני, כאשר המדינה מסרבת לחשוף הסכם שעשתה וכאשר לא קיימות סיבות מיוחדות לחיסוי של המסמך, דוגמת פגיעה בביטחון המדינה. במהלך דיון שנערך בפניי הוצג ההסכם הרלוונטי לעיוני, בלא שניתנה לבא כוח המבקשת האפשרות לעיין בו. בעקבות הדיון קבעתי דיון נוסף ונתבקשה להתייצב מנהלת המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה. ואכן נערך בפניי דיון נוסף.
4.
בכל הנוגע לפן העקרוני, דומני שטוב תעשה פרקליטות המדינה אם תוציא הנחייה מתאימה באשר להכללתם של סעיפי חיסוי בהסכמים שהמדינה צד להם. ברור, כי אין המדינה יכולה להתנהג כבעל דין פרטי השוקל, מטבע הדברים, אך את האינטרס האיש-פרטי שלו.
5.
אשר למקרה הקונקרטי: הצעתי לבעלי הדין הצעה מסויימת לפיה ייחשף ההסכם בפני המבקשת, אך למרבה הצער לא הושגה הסכמה בעניין. אני תקווה כי הערכאה הדיונית תשכיל להביא לפתרון המחלוקת ולוּ בנושא חשיפתו של ההסכם.
6.
הבקשה נדחית לאור האמור בפיסקה 2 לעיל. אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ' באייר התש"ע (4.5.10).
ש ו פ ט