רע"א 7337/20 באנקר פוינט סופליי לימיטד נ. חברת נמל אשדוד בע"מ

בקשת רשות ערעור על שתי החלטות בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט ש' פרידלנדר ) מיום 14.9.2020 בת"א 73618-05-19, במסגרתן נקבע כי תרשומת שהוגשה על ידי המשיבה בכתב ידו של בא-כוחה תוך כדי הדיון, בזמן ששני הצדדים נוכחים באולם בית המשפט, יוותרו חסויות וכי פניית המשיבה לרשות התחרות (להלן: הרשות ) מיום 2.4.2019 ותשובת הרשות מיום 10.6.2019 (להלן: ההתכתבות ) ייוותרו גם הן חסויות.

1.

המבקשת זכתה במכרז שפרסמה המשיבה למתן שירותי תדלוק בנמל אשדוד והשתיים התקשרו בהסכם. כעבור זמן מה ביטלה המבקשת את ההסכם והשתיים הגישו תביעות כספיות הדדיות לבית המשפט המחוזי.

2.

בין הצדדים התקיימו הליכים מקדמיים בהתאם להסדר דיוני אליו הגיעו. אולם ביום 21.6.2020 הגישה המבקשת בקשה למחיקת כתבי הטענות וכתב ההגנה שהגישה המשיבה, בטענה כי היא לא קיימה את ההסכם הדיוני, ולחלופין לחיוב המשיבה בביצוע הליכים מקדמיים, וביניהם חשיפת ההתכתבות.

3.

במהלך הדיון שהתקיים ביום 14.9.2020 דן בית המשפט בבקשת המבקשת בעניין קבלת ההתכתבות. במסגרת זו נתבקש בא-כוח המשיבה לרשום בכתב ידו על גבי דף נייר הסבר בראשי פרקים לגבי חששה של המשיבה מפני נזק שעלול להיגרם לה אם ההתכתבות תיחשף לעיני המבקשת (להלן: התרשומת ). לאחר קבלת התרשומת שאל בית המשפט את בא-כוח המבקשת האם הוא יכול לנחש במה עסקה ההתכתבות. לאחר מתן תשובה על ידו, החליט בית המשפט לדחות את הבקשה לחשיפת ההתכתבות, בציינו כי ניחושו של בא-כוח המבקשת היה נכון ולכן פרטים נוספים על אודות תוכנה של ההתכתבות אינם רלוונטיים לסכסוך שבין הצדדים ואין מקום לגלותם. כן הורה בית המשפט כי החומר שהוגש במעטפה חתומה ייוותר בה ויהווה חלק מהתיק אך כזה שאינו חשוף לצדדים, אלא "לשופט ולצוותו" בלבד.

4.

מכאן הבקשה שלפנַי. לשיטת המבקשת, הנטל להוכחת טענת החיסיון הוטל על כתפי המשיבה והיא לא עמדה בנטל זה. על כן, שגה בית המשפט בכך שהותיר את החיסיון על מכונו ולא חייב את המשיבה לגלות את המסמכים. כמו כן, לא היה מקום לאפשר למשיבה להגיש את התרשומת במהלך הדיון ולהוסיפה לחומר החסוי. גם ההחלטה להשאיר את המסמכים החסויים בתיק בית המשפט לעיונו של השופט וצוותו היא החלטה שגויה. על כן, יש לקבל את בקשת רשות הערעור ולהורות על ביטול החיסיון שהוטל על המסמכים או לחלופין להורות על הוצאתם מתיק בית המשפט עוד בטרם יועבר התיק למותב אחר.

5.

מנגד, המשיבה בתשובתה לבקשה טענה כי המבקשת היא זו שהעלתה את האפשרות שבית המשפט המחוזי יעיין במסמכים ויחליט בשאלת הרלוונטיות שלהם למחלוקת בין הצדדים. במצב דברים זה, בו המבקשת הסכימה מראש למתכונת הבדיקה שביצע בית המשפט, היא מנועה ומושתקת מלהעלות כעת טענות כלפי הבדיקה, לאחר שהתברר לה כי מתכונת הבדיקה לא הניבה את התוצאה המיוחלת לה. מכל מקום, נוכח אמת המידה המצומצמת של התערבות ערכאת הערעור בהחלטות שעניינן סדרי דין וגילוי מסמכים, אין מקום ליתן רשות ערעור במקרה דנא. לגופם של דברים, בית המשפט המחוזי עיין במסמכים והתרשם באופן בלתי אמצעי כי הם אינם רלוונטיים לסכסוך שבין הצדדים ואין ממש בטענותיה של המבקשת כי המסמכים עומדים בסתירה לעמדה שהציגה המשיבה במסגרת ההליך. מכל מקום, מדובר בתכתובת פנימית חסויה שאין הצדקה לחשוף את תוכנה. באשר לטענת המבקשת לגבי החלטת בית המשפט המחוזי להותיר את המסמכים החסויים בתיק בית המשפט, ככל שהמבקשת מבקשת שהמסמכים יוצאו מהתיק ויוחזרו למשיבה, אזי היא אינה מתנגדת לכך.

6.

בתגובה לתשובה טענה המבקשת כי המשיבה העלתה טענות חדשות שלא נטענו על ידה בבית המשפט המחוזי בקשר להתכתבות. כך למשל, הטענה כי מדובר ב"תכתובת פנימית" הועלתה לראשונה רק במסגרת התשובה לבקשה. כמו כן, המשיבה לא הצביעה על כל נזק ממשי וקונקרטי שעשוי או צפוי להיגרם לה כתוצאה מחשיפת ההתכתבות.

7.

לאחר עיון במכלול כתבי הטענות, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות. בהתאם להלכה הפסוקה, החלטות דיוניות בדבר אופן ניהול ההליך המשפטי מצויות בגדר שיקול הדעת של הערכאה הדיונית, כאשר התערבות ערכאת הערעור שמורה למקרים חריגים בלבד. הדברים נכונים ביתר שאת ביחס להחלטות בעניין גילוי ועיון במסמכים, בהן לא תתערב ערכאת הערעור אלא במקרים בהם ההחלטה אינה מתקבלת על הדעת או שאינה מביאה בחשבון את כלל הנסיבות הרלוונטיות (ראו: רע"א 298/20 ד"ר שלמה כהן ושות', עורכי דין נ' עו"ד ליעד וטשטיין , פסקה 5 (4.2.2020)). ענייננו אינו נמנה על אותם מקרים חריגים.

8.

נקודת המוצא אמנם היא כי יש לתת עדיפות, ככל הניתן, לזכות הגילוי והעיון, אולם גם היא יכולה לסגת נוכח ערכים ואינטרסים נוגדים. באשר לחיסיון מסמכים, רק במקרים מיוחדים וחריגים יוכר חיסיון על מסמך, וזאת כאשר הדבר מותנה בקיומו של ערך בעל משקל המצדיק גריעה מחובת הגילוי והעיון (ראו: רע"א 4781/12

י.מ. עיני קונדיטוריה בע"מ נ' בנק ישראל בע"מ , פסקה 12 (6.3.2013)). בנסיבות העניין, לא מצאתי כי החלטת בית המשפט להורות על חיסיון התכתבות המשיבה עם הרשות מצדיקה התערבות בה. בית המשפט הגיע למסקנתו, המבוססת על תשובת בא-כוח המבקשת, כי היא מודעת בקווים כלליים ובמידה הנדרשת לצורך ניהול ההליך לתוכן ההתכתבות. עולה אפוא, כי החלטת בית המשפט אינה נחזית על פניה כהחלטה בלתי סבירה ואין מקום להורות על שינויה. עם זאת, נוכח הסכמת המשיבה אני מורה על הוצאת המסמכים מתיק בית המשפט והחזרתם לידיה.

9.

המבקשת תישא בהוצאות המשיבה בסך של 5,000 ש"ח.