רע"א 7450-22 רע"א 7450-22

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' סג"נ ד' סלע) בת.א. 6134-05-19 מיום 2.10.2022, שבה נדחתה בקשת המבקשים לפסול מומחה שמונה מטעם בית המשפט או למנות מומחה נוסף.

אציין כי בקשת רשות הערעור דנן הוגשה ביום 7.11.2022, ובהמשך להחלטת הרשמת ק' אזולאי מיום 22.11.2022, הוגשה התחייבות עצמית ביום 23.11.2022. עם זאת, בשל תקלה שנפלה במזכירות בית המשפט, התיק הועבר לטיפולי אך כעת, ומכאן העיכוב במתן החלטה זו.

1.המשיב הגיש תביעה לבית המשפט המחוזי לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1965. בהמשך לכך מונו מספר מומחים בתחומים שונים, ובכללם ד"ר גלילי בתחום כלי דם (להלן גם: המומחה). חוות דעתו של ד"ר גלילי הוגשה ביום 2.11.2020, ובה נאמר כי המשיב סובל מנכות קבועה בשיעור של 40% בגין קרע הוותין (אבי העורקים) החזי והניתוח לתיקונו, ו-10% נוספים בגין "התקן IVC Filter בווריד הנבוב התחתון".

בחוות דעתו, המומחה עמד על כך שאין בתקנות הביטוח הלאומי סעיף הקובע שיעור נכות לאחר תיקון הוותין החזי ולמצב של הפרעה בזרימת הדם לידיים, אך ציין כי ניתן להסתמך על "רוח התקנות המתייחסות להפרעה בזרימת הדם לגפיים התחתונות", וכן להסתייע במכתב האיגוד לכירורגיית דם, שבו קיימת קביעה ברורה של סעיפי נכות בגין הפרעה בזרימת הדם בגפיים העליונות (הגם שמסמך זה טרם אומץ והוטמע בתקנות המל"ל). בדומה, המומחה ציין כי אין בתקנות הביטוח הלאומי סעיף רלוונטי לקביעת שיעור נכות במצב של התקן ה-IVC Filter, ומשכך מצא לקבוע את שיעור הנכות על סמך "רוח התקנות המתייחסות להפרעות במערכת הוורידים בגפיים התחתונות" ועל סמך הצורך בטיפול תרופתי קבוע לכל החיים.

2.ביום 6.7.2022 נחקר ד"ר גלילי על חוות דעתו. בחלוף כחודשיים, ביום 7.9.2022, הגישו המבקשים-הנתבעים בקשה לפסילתו או למינוי מומחה נוסף. לאחר קבלת תגובת המשיב-התובע, דחה בית משפט קמא את הבקשה. זאת, בין היתר לנוכח האמור בתגובת המשיב, ותוך הבהרה כי אין מדובר במקרה חריג שמצדיק את פסילת המומחה או מינוי מומחה נוסף. בית המשפט הוסיף כי אין בהחלטתו זו כדי ללמד על עמדתו לגבי קביעותיו של ד"ר גלילי, בהתחשב במכלול חוות הדעת הרפואיות שבעניינו של המשיב; וכי שיקול הדעת הסופי מצוי בידי בית המשפט, כך שהדברים ייבחנו בשלב מתן פסק הדין.

3.על החלטתו זו של בית המשפט המחוזי הגישו המבקשים את בקשת רשות הערעור שלפניי, בה טענו, בין היתר, כי החלטת בית משפט קמא אינה מנומקת דיה; כי שיעור הנכות שקבע המומחה גבוה בהרבה לעומת שיעור הנכות שנקבע על ידי יתר המומחים בתחומים האחרים; כי המומחה שגה בכך שסבר כי אין רלוונטיות לשאלה איזוהי היד הדומיננטית, הגם שבנייר העמדה שעליו הסתמך ישנה הבחנה שכזו; כי המומחה חרג מסמכותו בכך שהתייחס לנכות התפקודית; וכי לדברי מומחה אחר שמונה על ידי בית המשפט בתחום הרפואה הפנימית, ניתן היה לקבוע שיעור נכות אחר בגין אותה פגיעה.

4.למקרא החלטת בית המשפט המחוזי ובקשת רשות הערעור על נספחיה, לרבות תגובת המשיב שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתגובה לבקשת הפסילה, מסקנתי היא כי דין הבקשה להידחות.

כפי שהובהר בפסיקה פעמים רבות, פסילתו של מומחה רפואי שמונה על ידי בית המשפט תיעשה במקרים חריגים מאוד, וזאת כאשר עלול להיגרם לאחד הצדדים עיוות דין או כאשר פעל המומחה בחוסר תום לב (ראו, מבין רבים, רע"א 8209/22 פלונית נ' המרכז הרפואי ע"ש שיבא, פסקה 7 והאסמכתאות שם (7.12.2022)). במקרה דנן מדובר במומחה מטעם בית המשפט שמונה בהסכמת הצדדים (כפי שעולה מפרוטוקול הדיון בבית משפט קמא מיום 4.2.2020, עת הבהירו באי כוח הצדדים, בתשובה לשאלת בית המשפט, כי אין להם התנגדות למנות את ד"ר גלילי כמומחה בתחום כלי דם). לאחר בחינת טענות המבקשים, לא מצאתי כי עלול להיגרם עיוות דין אם לא ייפסל המומחה או ימונה אחר תחתיו.

5.כאמור, בית המשפט המחוזי הסתפק בהנמקה קצרה תוך הפניה לנימוקים שהובאו בתגובת המשיב. לאחר עיון בנימוקים אלו, לא מצאתי כי נפל פגם במסקנת בית המשפט ולפיה טענות המבקשים, לרבות בכל הנוגע לשיעור הנכות שקבע המומחה; להתייחסותו לנכות התפקודית; להסתייעותו בנייר העמדה של האיגוד לכירורגיית דם; ולעמדתו באשר להבחנה (וליתר דיוק – העדר הבחנה) בין יד דומיננטית לשאינה דומיננטית – מקימות עילה לפסילת המומחה. מכל מקום, כפי שהודגש בפסיקה, קביעותיו של מומחה מטעם בית המשפט אין בהן כדי לכבול את בית המשפט, שהרי "שיקול הדעת נותר בידי בית המשפט, בחינת פשיטא" (רע"א 2603/10 דורמ חברה לעבודות סלילה ופיתוח בע"מ נ' ירדני עבודות ביוב וניקוז בע"מ, פסקה ד (27.5.2010)). בית משפט קמא הבהיר אף הוא את הדברים מפורשות בהחלטתו, עת ציין כי אי פסילת חוות הדעת אין בה כדי ללמד על עמדתו באשר לקביעותיו של ד"ר גלילי, וכי הדברים ייבחנו בהמשך בהתחשב במכלול חוות הדעת הרפואיות שהוגשו, בעת מתן פסק הדין. חזקה אפוא על בית המשפט המחוזי כי יעמיד את טענות המבקשים לנגד עיניו בבואו לקבוע את שיעור נכותו של המשיב (ולמותר להבהיר כי אין באמור כדי להביע כל עמדה לגוף הדברים).

6.אשר על כן, הבקשה נדחית.

משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.