רע"א 2603/10 דורמ חברה לעבודות סלילה ופיתוח בע"מ נ. ירדני עבודות ביוב וני

א.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז (השופטים שילה (כתארו אז), נד"ב ואמיר) מיום 18.3.10 בתיק ע"א 2792-10-09 בגדרו נדחה ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום ברחובות (סגנית הנשיא דסקין) מיום 21.7.09 בתיק א' 2492/07 ותיק א' 2493/07.

רקע והליכים

ב.

המשיבה תבעה את המבקשת בשתי תביעות כספיות לתשלום בעבור עבודות בניה שביצעה המשיבה. המבקשת תבעה בתביעות שכנגד, בגין סכומים שכנטען שילמה למשיבה ביתר ובשל נזקים שנגרמו לה. במוקד המחלוקת עמדו עבודות שביצעה המשיבה כקבלן משנה בעבור המבקשת, שהיתה קבלן עיקרי בשלושה פרויקטים של בניה בשנים 1994-1993. בית משפט השלום קבע, כי על המבקשת לשלם סך של 21,453 ₪ בתוספת מע"מ והפרשי ריבית והצמדה מחודש מרס 2005 (ת"א 2493/07) וסכום של 93,428 ₪ בתוספת מע"מ והפרשי ריבית והצמדה מחודש יולי 1995 (ת"א 2492/07), וכן הוצאות ושכר טרחת עורך דין. המבקשת עירערה לבית המשפט המחוזי בנוגע לתוצאה בת"א 2492/07, והמשיבה עירערה בערעור שכנגד, אך חזרה בה בהמלצת בית המשפט. בית המשפט דחה את ערעור המבקשת, מבלי לבקש את תשובת המשיבה. בפסק הדין נאמר, כי הערעור העלה בעיקרו שאלות עובדתיות, בניסיון לחלוק על קביעותיו של המומחה מטעם בית המשפט. עוד צוין, כי פסק דינו של בית משפט השלום הוא יסודי, מפורט ומנומק, ונשקלו בו במדוקדק כל הטענות, באופן ביקורתי וענייני. על כן נאמר, כי לא נפלה טעות בממצאים העובדתיים שקבע בית משפט השלום, כי אלה תומכים במסקנה המשפטית אליה הגיע, וכי אין בו טעות שבחוק. למרות האמור, הוסיף בית המשפט והתייחס לשתי טענות שהועלו בערעור – האחת בדבר טעות בחישוב הסכומים והשניה בדבר הרחבת חזית אסורה בעקבות חוות דעת המומחה, ודחה אותן. כן נפסק לחובת המבקשת שכר טרחת עו"ד.

ג.

בבקשה הנוכחית, חזרו המבקשים על טענתם מן ההליך הקודם בדבר הרחבת חזית אסורה מצד המשיבה, בכך שחוות דעת המומחה התייחסה לעבודות שלא היו בכתבי הטענות, ולמרות זאת פסק בית משפט השלום בהתאם לחוות הדעת. נטען, כי המבקשים התנגדו באופן כללי וכן מפורשות להרחבת חזית, כי לא היתה הסכמה מכללא לכך, וכי הדיון עסק בסעיפי תשלומים ספציפיים, ולא "בחבילה אחת" של תשלומים בפרויקט כקביעת בית המשפט המחוזי. כן נטען בעניין טעות בחישוב, בשאלת נטל הראיה, ובאשר לשיהוי.

הכרעה

ד.

לאחר העיון, אין בידי להיעתר לבקשה. כנודע, בקשת רשות ערעור בגלגול שלישי תישקל מקום בו מתעוררות שאלות ציבוריות או משפטיות חשובות החורגות מעניינם של הצדדים (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123), ובעניינו אין מתעוררות שאלות ממין אלה. פסק דינו של בית משפט השלום הוא, כאמור, מפורט ומנומק, ובית המשפט המחוזי התייחס לטענות בדבר הרחבת חזית וטעות בחישוב הסכומים, ודחה אותן. לא מצאתי כי יש מקום להתערבות בקביעותיו אלה בגלגול נוסף. משלא העלו הצדדים מחאה או הסתייגות בשלב החקירות על חוות דעת המומחה, ניתן היה לראות בכך משום הסכמה מכללא לדיון בתוכן חוות דעתו; ובמיוחד, מקום בו לא צירפו בבית המשפט המחוזי כל אסמכתא למחאה שכזו, שוב אין להלום טענה של הרחבת חזית אסורה. אוסיף לעניין זה, כי ככלל ייטה בית המשפט להיסמך ביסודו של דבר על חוות דעתו של מומחה שמינה, מתוך ההנחה כי למומחה – כמוצהר על ידיו – אין חלק ונחלה בסכסוך, וחובת הנאמנות שלו היא כלפי בית המשפט. על כן על צדדים שחוות דעת מומחה מטעם בית המשפט באה לפניהם להיות ערוכים להתייחסות ממצה, דיונית ומהותית, אליה כולה – שכן הסיכוי טוב שבית המשפט ייטה לאמצה. אכן, שיקול הדעת נותר בידי בית המשפט, בחינת פשיטא (ראו רע"א 633/06 אגבבה קבלן בניין בע"מ נ' אוחיון (לא פורסם), פסקה 6), ואולם נסיון החיים והשכל הישר מלמדים כי החריג – אף שאינו בלתי קיים – ולא דרך המלך הוא דחיית חוות דעתו של מומחה בית המשפט (ראו ע"א 8817/06

עזבון המנוח בשטקר ז"ל נ' בית החולים סורוקה באר שבע (לא פורסם), שם פעל בית המשפט המחוזי בשונה ממומחה שמינה ובית משפט זה הפך את הגלגל). במקרה דנא, כאמור בפסק הדין קמא, בחן בית משפט השלום את הדברים בדקדוק, הניח את חוות דעת המומחה כבסיס אך לא אישר אותה כמקשה אחת. למשל, במקרים שלא היתה קביעה ברורה לגבי זהות מבצע העבודות, לא אושר התשלום בעבורן. סבורני כבית המשפט המחוזי, כי בהידרשות המפורטת לחוות דעת המומחה ניתן היה לראות סוג של הסכמה מכללא למצער. בכך, דומני, שונה תיק זה בעובדותיו (לעניין תיקון כתב התביעה לאחר חוות דעת המומחה לפי תקנה 136 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984) מהאמור בע"א 1772/99 זלוצין נ' דיור לעולה בע"מ, פ"ד נה(4) 203, 204.

ה.

ובאשר לטעות החישוב הנטענת, טענה זו הועלתה רק בערעור, ולוא בשל כך בלבד אין להיענות לה. נוכח כל האמור, אין בידי להיעתר לבקשה.