רע"א 7491/01 ענת הראל נ. קצין התגמולים

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט י' יעקובי-שווילי) מיום 12.7.01 בע"ש 564/01, אשר דחה את ערעורה של המבקשת על החלטת הועדה הרפואית העליונה לפי חוק הנכים תגמולים ושיקום (נוסח משולב), תשי"ט 1959-.

1.מחלת הקרוהן, ממנה סובלת המבקשת מאז 1987, הוכרה על ידי המשיב כהחמרה עקב השירות הצבאי, ובגינה נקבעו למבקשת 70% אחוזי נכות לצמיתות. המבקשת פנתה אל המשיב בבקשה להעמידה בפני ועדה רפואית לצורך קביעת נכות מוסבת בגין פגימות נוספות מהן היא סובלת ובהן: אוסטיופורוזיס, שברים בצלעות, בעיות שיניים קשות, פיסטולה בשלפוחית השתן, כאבי גב, כאבי עצמות ופרקים, צליעה ו"נעילת אצבעות" הידים. הועדות הרפואיות דחו את בקשת המבקשת לקבוע לה נכויות מוסבות בגין הפגימות הנוספות, בקובען כל סיבוכי המחלה כלולים בדרגת הנכות שקיבלה המבקשת בגין מחלת הקרוהן. הועדה הרפואית העליונה, אשר בפניה ערערה המבקשת, קבעה למבקשת בהחלטתה מיום 6.12.00, 100% נכות זמנית בגין מחלה הקרוהן. הועדה דחתה את בקשת המבקשת להכיר בנכויות בתחום האורולוגי, הריאומטי ובגין שינים, פה ולסת כנכויות מוסבות מהנכות המוכרת, בקובעה כי תופעות אלה הן חלק ממחלת הקרוהן.

2.בית המשפט המחוזי דחה את ערעורה של המבקשת על החלטת הועדה הרפואית העליונה, בקובעו כי אין הצדקה להתערבותו בהחלטת הועדה בעניין הזמניות של אחוזי הנכות, החלטה אשר נומקה על ידי הועדה הרפואית בשיקולים רפואיים. כן קבע בית המשפט כי דחיית בקשת המבקשת לקביעת אחוזי נכות נפרדים לכל פגימה נומקה היטב על ידי הועדה הרפואית, אשר קבעה כי כל הפגימות הן חלק מביטויי המחלה עצמה, שבגינה ניתנים למבקשת אחוזי הנכות.

3.על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מלינה המבקשת היום. המבקשת טוענת כי בית המשפט המחוזי התעלם מטענתה המבקשת כי מפריט 13(2) לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגת נכות), תש"ל1969-, עולה כי הקריטריונים לקביעת חומרת מחלת הקרוהן אינם מתכוונים לכלול בתוכם קיומן של מחלות מוסבות ממחלות הקרוהן, כגון: אוסטיופורוזיס, פיסטולה בשלפוחית השתן, דלקת פרקים ובעיות שינים, פה ולסת, ולכן יש ליתן בגינן דרגת נכות נפרדת ועצמאית. כן טוענת המבקשת, כי הפגימות הנוספות מהן היא סובלת לא תיעלמנה אף אם תחלים ממחלת הקרוהן, ועל כן יש לקבוע בגינן נכויות נפרדות.

5.לאחר שבחנתי את החומר שבפני, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. טענות המבקשת אינן מעלות סוגיה משפטית בעלת חשיבות כללית המצדיקה דיון נוסף בבית משפט זה, לכל הפחות בשלב זה - בו טרם נקבעו למבקשת אחוזי נכות לצמיתות. מחומר הראיות שבפני עולה כי הטעם לקביעת אחוזי הנכות זמניים על ידי הועדה הרפואית העליונה נעוץ בעובדה שהמבקשת עתידה לעבור בהמלצת הועדה טיפול יסודי אשר יתכן שיביא לשיפור במחלת הקרוהן, לרבות בסימפטומים הנוספים מהם סובלת המבקשת בעקבות המחלה. בעוד כשנה עתידה הועדה להתכנס בשנית כדי לבדוק אם חל שיפור במצבה של המבקשת והאם קיימת הצדקה לקבוע למבקשת אחוזי נכות נפרדים בשל הפגימות הנוספות מהן היא סובלת. מכאן שטעמיה של החלטת הועדה הרפואית מקורם בשיקולים רפואיים ועניינים, ובנסיבות אלה איני מקום להתערב בהם. כיוון שהשאלה אם קיימת הוצגה לקבוע למבקשת נכות נוספת ונפרדת בגין הפגיעות הנוספות לא הוכרחה סופית - ממילא תעמוד לה זכות להשיג על הקביעות הסופיות, אם תראה צורך בכך, בבוא העת.

הבקשה נדחית, אפוא. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.