רע"א 7513/19 הרשות הפלשתינית נ. אירנה נורץ ואח'

1.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' סגן הנשיא מ' דרורי ) בת"א 2538/00 מיום 8.7.2019, בגדרה נקבע כי הרשות הפלסטינית – היא המבקשת, אחראית לנזקיהם של משיבים שונים (להלן: התובעים ) בגין מעשי טרור, וזאת במסגרת 17 תביעות נזיקיות.

2.

בבקשתה טענה המבקשת כי יש ליתן רשות ערעור על ההחלטה האמורה כבר בשלב זה, שכן דחיית הערעור עד לבירור היקף הנזק תפגע ביעילות הדיונית ותביא לניהול הליכים משפטיים מיותרים. עוד נטען להשלכות רוחב של ההחלטה מושא הבקשה דנן, וכן כי אם בסופו של דבר תחויב המבקשת בתשלום פיצויים לתובעים וביצועו של פסק הדין שיינתן נגדה לא יעוכב, אזי גבייתם של הפיצויים האמורים תפגע בתפקודה התקין של המבקשת.

3.

בהחלטה מיום 31.12.2019 הוריתי למשיבים להגיב לבקשת המבקשת לדון בהשגותיה נגד החלטת בית המשפט המחוזי בטרם מתן פסק דין סופי. בתגובה טוענים התובעים כי אין מקום ליתן רשות ערעור על החלטתו האמורה של בית המשפט המחוזי, וכן כי דחיית בירורם של הנזקים אשר הסבה להם המבקשת, תסב לתובעים נזק ועינוי דין. המדינה טוענת אף היא כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור.

4.

דין הבקשה להידחות, וזאת מבלי להביע עמדה לגופן של הטענות המועלות בה ביחס לאחריותה הנזיקית של המבקשת.

סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 קובע כי רשות ערעור על החלטת ביניים של הערכאה הדיונית תינתן במקרים בהם " שוכנע בית המשפט כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה". על רקע זה, נקבע כי ככלל, השגות על החלטה הקובעת חבות בנזיקין תידונה במסגרת ערעור על פסק הדין שיינתן לאחר הכרעה בסוגיית הנזק (ראו: רע"א 9041/14 הרשות הפלסטינית נ' פלוני , פסקה 2 (24.3.2015); רע"א 6557/19 שחר ושות', חברה עבודות עפר בניה כבישים ופתוח בע"מ נ' הרשות הפלסטינאית , פסקה 7 (31.10.2019)). אף בענייננו, לא מצאתי טעם מבורר לבחון את טענות המבקשת באשר לאחריותה לנזקי התובעים, בטרם הכריע בית המשפט קמא בשאלת הנזק. אוסיף כי המבקשת טוענת אמנם שדחיית הבקשה דנן תביא לניהולם של הליכים מיותרים, להשקעת משאבים, ולפגיעה ביעילות הדיונית, ואולם, טענות מעין אלה נכונות אף באשר לכל הליך נזיקי, ולא מצאתי כי יש במקרה דנן ייחודיות המצדיקה מתן רשות ערעור בשלב זה כאמור. די בכך כדי לדחות את בקשת רשות הערעור שלפניי.

אשר לטענת המבקשת כי ככול שתידחה בקשת רשות הערעור בשלב זה, והיא תחויב בסופו של ההליך בתשלום פיצויים למשיבים, אזי תפגע גביית הפיצויים בתפקודה התקין – אעיר כי מובן מאליו שהמבקשת רשאית, במידת הצורך, להגיש בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, והדברים ברורים.

5.

אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.

המבקשת תישא בהוצאות המשיבים בסך כולל של 3,000 ש"ח (2,000 ש"ח לתובעים ו-1,000 ש"ח למדינה).