רע"א 7536/09 פלוני נ. פלוני

1.

המשיב 1 (להלן: המשיב ) שימש כמנהל זמני של עיזבון אביה המנוח של המבקשת. הוא שימש בתפקיד זה במשך מספר שנים, עד שסיים את תפקידו לבקשתו, לפי החלטת בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב (כב' השופטת

ט' סיון ). לאחר סיום תפקידו, הגיש המשיב לבית המשפט למשפחה בקשה לפסיקת שכר טרחה ותוספת הוצאות בגין פעולות שביצע כעורך דין לטובת העיזבון. בית המשפט פסק, כי שכר טרחתו של המשיב יורכב מתשלום של 1% משווי העיזבון (סכום אשר כבר שולם לידיו באוקטובר 2004); סכום של 40,800 ש"ח בגין פעולותיו כעורך דין; וכן סכום נוסף של 15,000 ש"ח בתוספת מע"מ בגין פעולותיו "עקב דרישותיה המוגזמות" של המבקשת (להלן: התשלום הנוסף ). עוד נפסק כי שני התשלומים האחרונים ישולמו למשיב מקופת העיזבון, כאשר התשלום הנוסף ייזקף לחובתה של המבקשת לכשיחולקו הזכויות בכספי העיזבון. כלומר, כי שאר יורשי העיזבון לא יצטרכו לשאת בעלות נוספת זאת.

2.

על החלטה זו ערערה המבקשת לבית המשפט המחוזי בתל אביב, בדרישה לבטל כל חיוב בשכר טרחה שנפסק לטובת המשיב, למעט התשלום ששולם לו באוקטובר 2004. המבקשת טענה כי החלטתו של בית המשפט לחייב אותה באופן אישי בחלק משכר הטרחה אינה חוקית, וכי ממילא, המשיב לא היה זכאי לשכר טרחה כה גבוה. בית המשפט המחוזי (כב' השופטים י' שנלר, ק' ורדי , ו- ר' לבהר-שרון ) קיבל את הערעור באופן חלקי, בקובעו כי התשלום הנוסף לא יכול היה להיפסק לטובת המשיב בשלב זה, שבו טרם הסתיימה מלאכת ניהול העיזבון. זאת, משום שקיימת מגבלה קשיחה על גובה שכר הטרחה למנהל העיזבון בשלב האמור מכוח תקנה 45ד(ב) לתקנות הירושה, התשנ"ח-1998. בית המשפט המחוזי הבהיר, כי הוא אינו מקבל את טענותיה של המבקשת ומכריע בשאלת עצם זכאותו של המשיב לתשלום הנוסף, אלא מתערב אך ורק בשאלת עיתויו של התשלום.

3.

לפסק דין זה מכוונת בקשת רשות הערעור שלפניי, בגדרה חוזרת המבקשת על הטענות שהעלתה בפני בית המשפט המחוזי. בין היתר נטען, כי הטלת הוצאות שכר הטרחה על חלקה של המבקשת בעיזבון אינה חוקית; וכי התשלום בגין עבודתו של המשיב 1 כעו"ד הינו מופרז ובלתי מוצדק.

עיון בבקשה מוביל למסקנה כי היא אינה מעלה כל שאלה כללית החורגת מעניינה הפרטני של המבקשת. משכך, אין בה כדי להצדיק מתן רשות ערעור ודינה להידחות (ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). טענות המבקשת בדבר אי החוקיות של הטלת החיוב באופן אישי על חלקהּ בעיזבון, אינן מצדיקות דיון בגלגול שלישי, הואיל ובית המשפט המחוזי כלל לא נטע מסמרות בעניין זה. גם בשאר טענותיה, הנוגעות לחילוקי הדעות בינה ולבין מנהל העיזבון, אין עילה למתן רשות ערעור לפי אמת המידה האמורה. קודם לחתימת הדברים אני רואה להעיר, כי הבקשה שלפניי נוסחה בלשון בוטה, שאין לה מקום בהליך שיפוטי.

הבקשה נדחית.

משלא נתבקשה תגובה, אין אני עושה צו להוצאות.