רע"א 7542/02 המגן חברה לביטוח בע"מ נ. תשבי רוני

המשיב הגיש לבית-משפט השלום בחדרה תביעה נגד המבקשת לפיצויים בגין נזקים שנגרמו לו עקב תאונת דרכים שארעה ביום 29.10.96. בגדרי הדיון בתביעה מונו מומחים רפואיים מטעם בית-המשפט (להלן: המומחים) אשר בדקו את המשיב והמליצו על דרגת נכות צמיתה בתחום הנירולוגי בשיעור של 10% ודרגת נכות צמיתה בתחום הפסיכיאטרי בשיעור של 20%.

בהליך נפרד ביקש המשיב, כי התאונה תוכר כתאונת עבודה, וביום 4.3.01 קבעה הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי (להלן: הוועדה הרפואית) כי למשיב נכות צמיתה בשיעור של 0%.

לאור קביעה זו, ביקשה המבקשת מבית-משפט השלום להורות, כי נוכח הפער הניכר בין שיעורי הנכות, קביעת הוועדה הרפואית בדבר הנכות הצמיתה של המשיב היא המחייבת, בהיותה מבוססת על בדיקה מאוחרת של המשיב; לחלופין ביקשה, כי יתאפשר לה להציג בפני המומחים שאלות הבהרה על בסיס הממצאים שנקבעו על-ידי הוועדה הרפואית; לחלופי חלופין בקשה המבקשת, כי המשיב יעמוד לבדיקות חוזרות לקביעת נכותו.

בקשה זו נדחתה על-ידי בית-משפט השלום בקובעו, כי לפי סעיף 6א (ב)(3) לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, אין המבקשת רשאית להציג את דו"חות הוועדה הרפואית בפני המומחים.

על החלטה זו הגישה המבקשת לבית-משפט המחוזי בחיפה בקשה למתן רשות ערעור. בית-המשפט המחוזי דחה את הבקשה בקובעו, כי ככלל, אין להציג בפני מומחה שנתמנה מטעם בית-המשפט קביעות של הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי, לרבות בשלב הפניית שאלות הבהרה למומחה. בית-המשפט אף הוסיף, כי המשיב נבדק על-ידי המומחים כשלוש שנים לאחר התאונה, והדעה נותנת, כי בעת הבדיקה מצבו הרפואי של המשיב התגבש באופן סופי.

בשל החלטה זו הגישה המבקשת את הבקשה שבפניי למתן רשות ערעור, בגדרה חזרה על טיעוניה בפני הערכאות הקודמות, והוסיפה, בין היתר, כי לאור הפער המשמעותי בין המלצות המומחים לבין קביעות הוועדה הרפואית, שגה בית-המשפט משלא הורה על בדיקה חוזרת של המשיב.

לא מצאתי כי טענות המבקשת מצדיקות התערבות בהחלטת בית-המשפט המחוזי שכן, כלל הוא, כי אין בית-משפט זה נוהג להתערב בהחלטות ביניים הנוגעות לדרך ניהול המשפט והנתונות לשיקול-דעתה של הערכאה הדיונית.

מעבר לדרוש אוסיף, כי אף לגוף העניין, החלטת בית-המשפט המחוזי, לפיה אין להציג קביעות של הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי, עומדת בקנה אחד עם ההלכות שנקבעו על-ידי בית-משפט זה. ראו רע"א 358/02 פרץ נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (טרם פורסמה; ניתנה ביום 25.3.02). יתרה מזאת, לא עלה בידי המבקשת להצביע על-כך שקביעת בית-המשפט – לפיה אין צורך בבדיקה נוספת של המשיב לאור הזמן שעבר בין קרות התאונה לבין בדיקת המומחים – איננה סבירה וגורמת עיוות-דין.

אשר-על-כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.