פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
רע"א
358/02 - ה'
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
המבקש
:
אופיר
פרץ
נגד
המשיב
ות
:
1. כלל חברה לביטוח בע"מ
2. אבנר איגוד לביטוחי
נפגעי רכב בע"מ
בקשת
רשות ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 20.12.01 בבר"ע
1350/01, שניתנה על-ידי כבוד השופט ד' ארבל.
בשם המבקש: עו"ד
אבי זהר
בשם המשיבות: עו"ד
אורי ירון
החלטה
המבקש הגיש לבית-משפט השלום ברחובות תביעה לפיצויים לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה1975- (להלן: חוק הפיצויים), בגין נזקי גוף שנגרמו לו בתאונת דרכים.
מומחה רפואי אשר מונה על-ידי בית-משפט השלום, קבע בחוות-דעתו, כי למבקש נותרה נכות לצמיתות בשיעור של 5%. המבקש פנה גם למוסד לביטוח לאומי, אשר קבע כי לא נותרה למבקש נכות רפואית בשל התאונה.
בדיון בפני בית-משפט השלום ביקשו המשיבות לקבוע כי הנכות הרפואית אשר קבע המוסד לביטוח לאומי היא המחייבת, ולא הקביעה של המומחה שמונה על-ידי בית-המשפט. לחילופין, ביקשו המשיבות כי המומחה שמונה יבדוק את התובע בשנית. לחילופי חילופין, ביקשו המשיבות כי יתאפשר להן לשלוח למומחה שאלון הבהרה, הכולל התייחסות לקביעתו של המוסד לביטוח לאומי בעניינו של המבקש.
בית-משפט השלום דחה את שלוש הבקשות של המשיבות, אך קבע כי הן רשאיות להפנות למומחה שאלון הבהרה, שלא יכלול התייחסות לקביעת המוסד לביטוח לאומי.
על החלטה זו הגישו המשיבות בקשת רשות ערעור לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו. בית-המשפט המחוזי דן בבקשה כבערעור, דחה את שתי הבקשות הראשונות, אך קיבל את השלישית וקבע, כי המשיבות רשאיות להפנות למומחה שאלות הבהרה הכוללות התייחסות לקביעת המוסד לביטוח לאומי. לעניין זה ציין בית-המשפט המחוזי כי אין חוות-דעת מטעם מומחה פרטי, כחוות-דעת מטעם המוסד לביטוח לאומי. שהרי האחרונה ניתנה על-פי דין ואיננה חוות-דעת מוזמנת, ועל-כן אין חשש כי יווצר תמריץ לבעלי-דין לנסות לערער את יסודות קביעות מומחים מטעם בית-המשפט על-ידי הזמנת חוות-דעת פרטיות.
מכאן הבקשה למתן רשות הערעור שבפניי.
החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור, וכאילו הוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה.
סעיף 6א לחוק הפיצויים קובע כי עניינים רפואיים יש להוכיח באמצעות מומחה רפואי המתמנה על-ידי בית-המשפט. תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ו1986- קובעות מהם המסמכים שניתן להציג למומחה, כאשר תקנה 8 מוציאה במפורש מגדרם של מסמכים אלה, חוות-דעת רפואיות. בדרך זו מונע ההסדר מבעלי-הדין להציג חוות-דעת של מומחים מטעמם, כאשר תכליתו - צמצום ההוצאות ובזבוז הזמן הכרוכים בכך. ראו לעניין זה דברי ההסבר להצעת חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תיקון מס' 5), תשמ"ד1984-, 193.
בית-משפט זה קבע זה מכבר, כי אין להציג בפני המומחה גם קביעות של ועדות רפואיות של המוסד לביטוח לאומי. ראו רע"א 2985/90 שרעבי נ' קובוס (לא פורסם). עוד נקבע, כי איסור זה משתרע גם על הצגת חוות-הדעת בשלב הפניית שאלות ההבהרה למומחה. ראו רע"א 1422/01 ציון חברה לביטוח בע"מ נ' ג'האן עבד-אל , פ"ד נה(4) 153, בע' 156-155.
אני מקבלת, איפוא, את הערעור, מבטלת את החלטת בית-המשפט המחוזי ומחזירה את החלטת בית-משפט השלום על-כנה.
המשיבות תשאנה בהוצאות המבקש בסך 20,000 ש"ח.
ניתנה היום, י"ב בניסן תשס"ב
(25.3.02)
ש
ו פ ט ת