רע"א 1422/01 ציון חברה לביטוח בע"מ נ. ג'האן עבד-אל רחמן

1.המשיבה נפגעה בתאונת דרכים אשר הוכרה כתאונת עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי ( להלן: המל"ל ). במסגרת הדיון בתביעתה לפיצויים אשר התנהל בבית משפט השלום בירושלים, מינה בית המשפט מספר מומחים על מנת שיחוו דעתם בעניינה של המשיבה, בהם גם ד"ר זילברמן, אורולוג. בשלב שאלות ההבהרה הגיעה לידי בא כוח המבקשת חוות דעת אורולוגית, אשר ניתנה למל"ל על ידי מומחה אחר, ד"ר מרזל, וזאת במהלך הבדיקות שעברה המשיבה במסגרת המל"ל לצורך קביעת נכותה.

2.בא כוח המבקשת פנה בשאלות הבהרה לד"ר זילברמן ( להלן: המומחה ), במסגרתן צרף את חוות הדעת של ד"ר מרזל ( להלן: חוות הדעת ). בקשתו אל המומחה היתה, שיתייחס לחוות הדעת, בה נקבע שאין קשר סיבתי בין התאונה למצב האורולוגי, ויחווה דעתו אם היא מקובלת עליו. בא כוח המשיבה פנה לד"ר זילברמן בבקשה לא לענות למכתבו של בא כוח המבקשת ככל שהוא מתייחס לחוות הדעת. לנוכח התנגדות של המשיבה, פנתה המבקשת לבית המשפט המחוזי בבקשה להורות למומחה להשיב לשאלות הנוגעות לחוות הדעת. בית המשפט קמא דחה את הבקשה בהסתמך על תקנה 8 לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז1986- ( להלן: התקנות ). על החלטת בית המשפט המחוזי פונה המבקשת בבקשה זו לרשות ערעור.

3.המחלוקת בין בעלי הדין היא, בשאלה אם יש להתיר למבקשת להמציא לעיונו של המומחה את חוות הדעת על מנת שיחווה דעתו ביחס לאמור בה. על פי סעיפים 8(א) ו9-(ב) לתקנות, אין להמציא למומחה רפואי אשר התמנה על ידי בית המשפט חוות דעת רפואיות. טוענת המבקשת, שאיסור זה חל רק על השלב שקודם למתן חוות הדעת על ידי המומחה. לאחר שניתנה חוות דעת על ידי המומחה, שוב לא קיים חשש שהמומחה יהיה מושפע מחוות דעת של אחרים לצורך קביעת עמדתו. בשלב זה מותר להציג לו שאלות - אם שאלות הבהרה ואם שאלות במסגרת חקירה נגדית - תוך ניסיון להביא לשינוי בחוות דעתו. במסגרת זו, כמו בכל חקירה נגדית, ניתן לעמתו עם דעות הנוגדות את שלו, לרבות חוות דעת של מומחים הסותרות את חוות דעתו ביחס לתובע הנדון. מה גם, שחוות דעת אותה בקשו להציג למומחה אינה של רופא מומחה מטעם מי מהצדדים, אלא מומחה אשר נתמנה על ידי המוסד לביטוח לאומי.

4.לדעתי, צדק בית המשפט המחוזי בהחלטתו. על פי ההסדר בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה1985-, עניינים שברפואה יש להוכיח על ידי מומחה רפואי המתמנה על ידי בית המשפט, מבלי שבעלי הדין יוכלו להציג לו חוות דעת משלהם כדי לשכנעו בצדקת עמדתם. יש בכך לחסוך בזמן ובמשאבים, ולאפשר למומחה הרפואי לפעול על פי שיקול דעתו וללא השפעת גורמים מבחוץ (רע"א 5638/95

מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' שמור , פ"ד מט(4) 865, 874; וכן רע"א 6401/00 לה-נסיונל חברה לביטוח בע"מ נ' עומר סאלח , תק-עליון 01(1) 670). וכבר נקבע שגם קביעות של ועדות רפואיות של המוסד לביטוח לאומי אין להציג בפני המומחה הרפואי (רע"א 2985/90 שרעבי נ' קובוס ומגדל חברה לביטוח בע"מ , צלטנר, חבות לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, הפסיקה והדין, בעמוד 712(א)). האם האיסור קיים רק עד שלב מתן חוות דעת על ידי המומחה הרפואי, או שהוא משתרע גם על שלב שאלות ההבהרה המופנות אל המומחה וכן שלב חקירתו הנגדית? מוקבלת עלי בעניין זה עמדתו של א' ריבלין בספרו "תאונת הדרכים, סדרי דין וחישוב פיצויים", מהדורה חדשה מעודכנת, תש"ס1999-, בפיסקה 646. עמדתו היא, שחל איסור על הצגת חוות הדעת גם בשלב שאלות ההבהרה והחקירה הנגדית. וכך הוא אומר שם:

"אלא שאין להסיק מן ההבחנה הזו לענייננו. מקום בו מבקש בעל דין להציג, בפני המומחה שנתמנה, חוות דעת של מומחה מטעמו, הפסלות נובעת לאו דווקא בשל החשש של פגיעה בשיקול דעתו של המומחה הממונה (אף כי גם חשש זה אין לבטל ולו גם בשלב החקירה הנגדית). הפסלות נובעת גם מן הפגיעה בתכלית העומדת מאחורי עצם שלילת הפנייה למומחה רפואי מטעמו.

מתן היתר להצגת חוות דעת שהוזמנה על יד צד במשפט במהלך החקירה הנגדית של המומחה הממונה, תמריץ בעלי דין לפנות ולבקש חוות דעת 'פרטיות', תביא לבזבוז משאבים מיותר, ותכניס בדלת האחורית, אל תוך מסגרת ההתדיינות בבית המשפט, את חוות הדעת שמטעמם".

ובהתייחסו למקרה המוזכר על ידו, בו הועברה במסגרת שאלות הבהרה למומחה הרפואי חוות דעת של מומחה אחר, מוסיף המחבר המלומד:

"בצדק קבע שם בית המשפט, כי לא זו היתה תכליתו של ההסדר שנקבע בסעיף 6א לחוק, ופסק כי בשלב החקירה הנגדית, וממילא גם בשלב משלוח שאלות ההבהרה למומחה, לא ניתן להציג בפניו חוות דעת רפואיות מטעם. באותה מידה אין להציג בפניו את חוות דעתם של רופאי המוסד לביטוח לאומי, אך אין בכך כדי לשלול מבעל דין החוקר מומחה, בבית המשפט, בחקירה נגדית, את האפשרות להציג בפני הנחקר תזה מסויימת העולה מתוך תיעוד חיצוני".

על פי האמור בציטוט הנ"ל, ניתן להציג למומחה הרפואי תזות או גישות של אסכולות רפואיות הסותרות את אלה שלו, במטרה לקעקע את קביעותיו. מותר לנסות ולערער את מסקנותיו בהסתמך על ספרות רפואית ודעות רופאים לגבי נושאים השנויים במחלוקת בין בעלי הדין. אך זאת בהבחנה מהצגת חוות דעת המתייחסת לתובע אשר בפני בית המשפט. העלאת מחלוקות רפואיות והצגת עמדות רפואיות הסותרות את המומחה מותרת. על פי התייחסות המומחה אליהן, ידע בית המשפט עד כמה ניתן לסמוך על חוות דעתו ואם נתן הסברים הולמים לעמדות השונות מאלה שלו. כל זאת במסגרת שאלות הבהרה או חקירה נגדית, לפי המקרה. בכך ניתנים לבעל הדין המבקש לתקוף את עמדת המומחה כלים מתאימים לעשות כן. אך הצגת עמדות שונות וחקירה עליהן הינו דבר אחד, ואילו הגשת חוות דעת של מומחה ביחס לתובע הנדון היא דבר שונה, כפי שהובהר בקטע המצוטט לעיל.

על סמך האמור לעיל, נדחית הבקשה. המבקשת תשא בהוצאות המשיבה בסך 20,000 ש"ח.