רע"א 8595/07 אהוד הר נוף נ. הפול חברה לביטוח בע"מ

במסגרת תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, מינה בית המשפט מומחה רפואי בתחום האורטופדיה. המומחה הגיש את חוות-דעתו ובה העריך את שיעור נכותו של המבקש בשיעור של 10%. כעבור זמן-מה נבדק המבקש על-ידי ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי (ענף נפגעי עבודה), וזו קבעה, לאחר שעיינה גם בחוות-הדעת של המומחה הרפואי, כי מצבו השתפר וכי לא נותרה לו נכות צמיתה. בית משפט השלום התיר לשגר למומחה הרפואי את ממצאי הועדה הרפואית, על-מנת שהלה יחליט אם יש מקום לקיים בדיקה חוזרת. על כך השיג המבקש בפני בית המשפט המחוזי, אולם בקשתו נדחתה. בית המשפט המחוזי, כמו בית משפט השלום, ציין כי הכלל העקרוני הוא שאין להעביר למומחה הרפואי את ממצאי הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי. עם זאת, נקבע כי במקרים מיוחדים ניתן לסטות מן הכלל האמור, הכל לפי שיקול הדעת של בית המשפט. המקרה הנוכחי – כך נפסק – הינו בגדר המקרים המיוחדים הללו, שכן משקבעה הועדה הרפואית במפורש שחל שיפור מהותי במצבו של המבקש, קם הצורך בכך שהמומחה הרפואי ישקול קיום בדיקה חוזרת (ואכן, בינתיים, שקל המומחה בדבר ומצא כי יש מקום לקיים בדיקה חוזרת).

כנגד החלטת בית המשפט המחוזי מופנית בקשת רשות הערעור שבפני. החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה. דין הערעור להתקבל. האיסור על המצאת חוות-דעת למומחה הרפואי הוא איסור מן הדין (תקנה 8 לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז-1986). איסור זה חל על קביעותיהן של ועדות רפואיות של המוסד לביטוח לאומי, והוא נמשך והולך גם בשלבים שבאים לאחר הגשת חוות-הדעת של המומחה (ראו רע"א 1422/01 ציון חברה לביטוח בע"מ נ' ג'האן עבד-אל

רחמן , פ"ד נה(4) 153; רע"א 358/02 פרץ נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם; ניתן ב- 25.3.2002). אין מניעה, במקרים מתאימים, להורות על בדיקה חוזרת של התובע בידי המומחה הרפואי מטעם בית המשפט, אולם אין לכלול בתהליך זה המצאה למומחה של ממצאי המוסד לביטוח לאומי.

הדיון יוחזר לבית משפט השלום, על-מנת שייתן הוראות מתאימות בהתאם לאמור בפסק-דין זה. המשיבה תשא בהוצאות המבקש וכן בשכר טירחת עורך-דין בסכום של 15,000 ש"ח.