פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
7544/14
לפני:
כבוד השופט צ' זילברטל
המבקשת:
הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ
נ ג ד
המשיב:
פלוני
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי
בחיפה בת"א 26683-01-13
שניתנה ביום 30.9.2014 על ידי כב' השופטת ר' למלשטריך-לטר
בשם המבקשת:
עו"ד מ' עבדי; עו"ד ש' לדשטיינר מגן
החלטה
בקשת רשות ערעור על החלטתו מיום 30.9.2014 של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת
ר' למלשטריך-לטר ) בת"א 26683-01-13, בגדרה נדחתה בקשת המבקשת לפסול את חוות דעתו של מומחה מטעם בית המשפט.
1.
המשיב (יליד 1974) נפצע ביום 1.3.2012 בתאונת דרכים, שהוכרה גם כתאונת עבודה, ואשר בגינה הוגשה תביעתו נגד המבקשת. מדובר במקרה מצער, שבו המשיב, אשר, כאמור, נפצע בתאונת דרכים, הגיע למיון בית החולים רמב"ם ושוחרר עם המלצה למנוחה בלבד עם אנלגטיקה. למחרת היום, נמצא המשיב על-ידי רעייתו כשהוא שקוע בתרדמת.
2.
בית משפט קמא התיר למבקשת להביא ראיות לסתור (בקשת רשות ערעור שהגיש המשיב לבית משפט זה נדחתה ביום 21.1.2014 בגדר רע"א 330/14), ובהמשך לכך מונה מומחה מטעם בית המשפט, פרופ' אבינועם רכס, שיחווה דעה בשאלת הקשר הסיבתי בין תאונת הדרכים לבין מצבו של המשיב (להלן: המומחה ). לבקשת המומחה, מונה גם מומחה עזר בתחום ההדמיה (להלן: פרופ' גומורי ). חוות דעתו של המומחה ניתנה ביום 21.4.2014, בטרם שהוגשה חוות דעתו של פרופ' גומורי. המבקשת הגישה בקשה לפסול את חוות דעתו של המומחה בטענה כי נפלו בה הפגמים הבאים: (א) מחוות הדעת עלה, כי המומחה ניהל, ביוזמתו, מספר שיחות עם רעיית ואם המשיב וקיים חשש שחוות דעתו מבוססת על עובדות וטענות שעלו בשיחה עמן ואשר טרם הוכחו בהליך; (ב) בחוות דעתו ציין המומחה כי הוא התייעץ עם רופאים אחרים אשר לא מונו כמומחים על-ידי בית המשפט; (ג) בחוות הדעת יש התייחסות ל"חוות דעת קדם משפטית" של פרופ' גומורי, אף שזו טרם הוגשה לבית המשפט.
3.
בהחלטתו מיום 30.9.2014 דחה בית משפט קמא את בקשת המבקשת לפסילת חוות דעתו של המומחה. בית המשפט דן בכל אחת מן הטענות שהעלתה המבקשת כלפי חוות הדעת ובסופו של דבר קבע, כי בחוות הדעת לא נפלו פגמים היורדים לשורשם של דברים באופן שיצדיק את פסילת חוות הדעת. בית המשפט קבע, כי "המומחה פעל ממקום של הגינות ותום לב, מתוך כוונה להסתמך על מכלול העובדות, ולכן אין מקום לפסילת חוות דעתו".
כלפי החלטה זו הוגשה הבקשה שלפניי.
4.
בבקשה נטען, בין היתר, כי בניגוד לקביעת בית משפט קמא, במקרה דנא מתקיימים התנאים שבגינם תפסל חוות דעתו של מומחה. בין היתר, נטען כי אף אם המומחה התייעץ עם רופאים אחרים בתום לב, הרי שבכך שנטל לעצמו סמכויות וביסס את חוות דעתו על תשתית שלא הונחה בפני בית המשפט, יש להביא לפסילת חוות דעתו. טענה דומה נטענה ביחס לשיחות שניהל המומחה עם רעיית המשיב ואמו.
דיון והכרעה
5.
לאחר העיון, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות אף בלי שתתבקש תשובה. אינני שולל את האפשרות שהמומחה פעל בצורה 'בלתי שגרתית' בבואו לגבש את חוות דעתו. ייתכן גם, שהצעדים שבהם נקט, ושעליהם מלינה המבקשת, הצדיקו קיום דיון בשאלה אם יש לפסול את חוות דעתו. עם זאת, איני סבור, כי יש מקום ליתן רשות ערעור על החלטה בית משפט קמא בשלב זה, או כי כבר עתה אין מנוס מהמסקנה כי דין חוות הדעת להיפסל. זאת מן הטעם שסבורני, כי בהמשך בירור התובענה, ואגב חקירת המומחה, תהיה בפני בית משפט קמא תמונה מלאה ומדויקת יותר באשר לחוות דעתו של המומחה ולמהלכים בהם נקט עובר לגיבושה. כבר נאמר על-ידי בית משפט זה, בהקשרים דומים, כי אף אם בחוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט נפלו פגמים פרוצדורליים או מהותיים, העת הנכונה לדון במשמעותם של פגמים אלה היא לאחר שיתקבלו תשובות המומחה לשאלות ההבהרה שיופנו אליו ולאחר קיומה של חקירה נגדית (השוו: רע"א 7551/01 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' אבידור (25.11.2001); וראו גם רע"א 1450/13 נגאר נ' גלאל (15.4.2013)). כלומר, בהמשך בירור התובענה, יהיו בידי משפט קמא, והצדדים, נתונים מלאים וטובים יותר, ואם אלה יצדיקו בקשה לעיין מחדש בהחלטה בעניין פסילת חוות דעתו של המומחה, ניתן יהיה לעשות כן ולשקול את הדברים פעם נוספת. לכל אלה מצטרף השיקול כי רק בנסיבות קיצוניות תיפסל חוות דעתו של מומחה מטעם בית המשפט.
סוף דבר. הבקשה נדחית. משלא התבקשה תשובה, לא ייעשה צו להוצאות.
ניתנה היום, א'
בכסלו התשע"ה (23.11.2014).
ש ו פ ט