פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
330/14
לפני:
כבוד השופט צ' זילברטל
המבקשים:
1. פלוני
2. פלונית
3. פלוני
4. פלונית
נ ג ד
המשיבה:
הפניקס חברה לביטוח בע"מ
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי
בחיפה בת"א 26683-01-13
שניתנה ביום 31.12.2013 על-ידי כב' השופטת ר' למלשטריך-לטר
בשם המבקשים:
עו"ד מ' כהן
חלטה
1.
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי מיום 31.12.2013 (ת"א 26683-01-13, כב' השופטת
ר' למלשטריך-לטר
) בגדרה התקבלה בקשת המשיבה והותר לה להביא ראיות לסתור את קביעת הוועדה
הרפואית של המוסד לביטוח לאומי (להלן:
הוועדה הרפואית
) אשר קבעה
למבקש 1 נכות בשיעור 100 אחוזים בעקבות תאונת דרכים.
בית המשפט קבע כי בפני הוועדה הרפואית לא עמדו כל הנתונים
העובדתיים הרלוונטיים לתאונה ולתוצאותיה, ובעיקר הנתון בדבר פער הזמנים בין
התרחשותה של התאונה, ביום 1.3.2012, אשר סמוך לאחריה מצבו של המבקש 1 היה, לכאורה,
תקין, ובין מצבו ביום 2.3.2012 בשעות אחר הצהריים, אז הוא נמצא במיטתו ללא הכרה,
הועבר לבית החולים ואובחנה אצלו פגיעה מוחית קשה. כך גם נקבע כי לא הוצג בפני
הוועדה מסמך מחדר המיון בבית חולים כרמל אליו הגיע המבקש 1 בסמוך לאחר קרות התאונה
(ביום 1.3.2012), אשר הורה על שחרורו ללא ממצא חריג כלשהו.
נוכח האמור, קבע בית המשפט
כי הוועדה לא הייתה מודעת לקיומו של מרווח זמנים זה ולפיכך היא כלל לא
התייחסה לשאלת הקשר הסיבתי בין תאונת הדרכים לנזקו של המבקש 1, והניחה כמובן מאליו
שהוא קיים. על כן נקבע, כי מקרה זה נמנה על אותם המקרים החריגים בהם תינתן רשות
להביא ראיות לסתור לפי סעיף 6ב לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים,
התשל"ה-1975.
2.
המבקשים משיגים על החלטה
זו.לשיטתם במקרה זה לא היה מקום ליתן היתר להבאת ראיות לסתור. לטענתם, בשונה מקביעת בית המשפט, הרי שהתשתית העובדתית הכוללת הקשורה במצבו של המבקש 1 עמדה בפני הוועדה הרפואית. בעניין זה נטען, כי בפני הוועדה עמד סיכום האשפוז של המבקש 1 בבית החולים רמב"ם בו תוארה השתלשלות הדברים במלואה – הן באשר למועד התרחשות התאונה והן באשר לממצאי הבדיקות בבית חולים כרמל.
3.
לאחר העיון בבקשה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיבה. התערבות ערכאת ערעור בהחלטתה של הערכאה הדיונית בבקשה להביא ראיות לסתור תעשה במקרים חריגים ובנסיבות יוצאות דופן ( רע"א 11325/05
מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' גוליבנסקי (27.2.2006); ראו גם החלטתי מיום 15.1.2014 ברע"א
8337/13
היקרי נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ (הפול )).
אין המקרה שבפנינו נמנה על אותם החריגים. בית המשפט שמע את טענות הצדדים בעניין זה, עיין בפרוטוקול הוועדה ובמסמכים שהוצגו לעיונה, וקבע כי הוועדה הרפואית לא הייתה מודעת למרווח הזמנים בין התאונה לבין מועד השינוי במצבו של התובע וכי לא הוצגו בפניה מכלול הנתונים העובדתיים. אין מקום להתערב בקביעה עובדתית זו. כבר נפסק כי במצב דברים בו לא הונחו בפני הוועדה הרפואית עובדות רלוונטיות וחשובות הקשורות במצבו של הנפגע, יכול הדבר להצדיק היתר להבאת ראיות לסתור את קביעת הוועדה הרפואית (רע"א 6073/10
גבאי נ' אילייב פסקה 5 (3.11.2010)). בנסיבות אלו איני מוצא עילה להתערב בהחלטת בית המשפט.
נוכח האמור, הבקשה נדחית וממילא נדחית אף הבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה עמה. משלא התבקשה תשובה לא ייעשה צו להוצאות.
ניתנה היום, כ' בשבט התשע"ד (21.1.2014).
ש ו פ ט