רע"א 7551/01 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ. אבידור טלי

1.המשיבה נפגעה בתאונת דרכים אשר המבקשים חייבים בפיצוי בגין נזקיה. בראשית ההליכים בתביעת המשיבה לתשלום פיצויים, מונה מטעמו של בית המשפט מומחה רפואי אורתופדי, פרופ' שטיין, שהגיש את חוות דעתו לפיה נותרה למשיבה נכות צמיתה בשיעור של 5%. המשיבה סברה כי בחוות דעתו של פרופ' שטיין נפלו פגמים פרוצדורלים ועל כן פנתה אליו בשאלות הבהרה שנענו לשביעות רצונה. באשר לחוות הדעת לגופה, סברה המשיבה כי היא לוקה בפגמים מהותיים ועל כן ביקשה את פסילתו של המומחה או לחילופין כי ימונה מומחה נוסף בתחום רפואי זה. הבקשה האחרונה נענתה על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה, והוחלט על מינוי מומחה רפואי נוסף בתחום האורתופדיה. על החלטה זו מבקשים המבקשים לערער.

הוחלט לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והערעור הוגש על פי הרשות שניתנה.

2.בדרך כלל לא ימהר בית המשפט למנות מומחה רפואי נוסף. המקרה הרגיל למינוי מומחה נוסף הוא כשמתעוררים ספקות מהותיים בחות הדעת של המומחה הראשון, עד שבית המשפט חש שאינו יכול להתבסס עליה לבדה בנושא הרפואי בו היא דנה.

בענייננו, בית המשפט המחוזי התייחס בהחלטתו לאפשרות שיקבל תחילה תשובות לשאלות הבהרה והמומחה יחקר בחקירה נגדית, שאז אולי ניתן יהיה לחסוך את הצורך במינוי הנוסף. בסופו של דבר, הגיע למסקנה שהפגמים בחוות הדעת הנם כה מהותיים עד שאין מנוס ממינוי של מומחה הנוסף.

במסגרת פגמים אלה, הבהיר השופט כי המומחה נמנע מלפרט בחוות דעתו את הבדיקות הקליניות שערך או את תוצאותיהן, וכתוצאה מכך לא יתאפשר לבית המשפט להעריך את מידת ההגבלה בתנועה שנגרמה למשיבה ולאמוד אותה על פי התקנות. בנוסף ציין השופט, כי בעוד שהמומחה קבע שנשארו אצל המשיבה צלקות באמה ובקרסול הוא לא התייחס כלל אל אותן הצלקות במסקנותיו, לא פירט את טיבן ולא התייחס לאחוז הנכות שהן גרמו למשיבה (אם בכלל). כמו כן, לא הסביר המומחה מדוע בחר לקבוע כי נותרה למשיבה פגיעה קלה בלבד בעצב האולונארי הימני, בניגוד לתלונותיה שפורטו בפניו. עוד הוטרד השופט קמא מקביעתו של המומחה לפיה המבקשת החלימה מן הפגיעות שנגרמו לה ונותרה לה נכות בשיעור של 5% בלבד. זאת, בעוד שועדה רפואית מחוזית מטעם משרד הבריאות שבדקה את המשיבה, קבעה כי נותרו לה מספר צלקות, ביניהן כאלה אשר מקיומן התעלם המומחה, והעריכה את שיעור נכותה ב43%-.

3.הנני סבור, שהפגמים האמורים, עליהם מצביע בית המשפט, עשויים למצוא את פתרונם בתשובה לשאלות הבהרה שתופנינה אל המומחה ובמהלך חקירה נגדית שלו. נראה לי, שרק לאחר שיתקבלו תשובות לשאלות ההבהרה ולאחר קיומה של חקירה נגדית, ניתן יהיה לשפוט אם יש הצדקה למינוי מומחה רפואי נוסף בשל הפגמים הנ"ל שמציין בית המשפט.

4.בית המשפט המחוזי גם הביע את דאגתו לכך שאמונה של המשיבה באמינות קביעותיו של המומחה מטעם בית המשפט יפגע. לכך יש להשיב, שבמקרים רבים נפגעים בתאונות דרכים אינם משוכנעים בכך שחוות דעתו של המומחה שמונה מטעמו של בית המשפט משקפת נאמנה את פגיעותיהם האמיתיות. ואולם, ההחלטה בדבר מינוי מומחה נוסף אינה יכולה להיות מבוססת על תחושותיו הסוביקטיביות של הנפגע וחוסר האמון שלו בחוות הדעת הרפואית. לו זה היה המצב, מינויו של מומחה רפואי נוסף היה הופך לעניין שבשיגרה.

5.סיכומם של דברים, לאחר עיון בחוות דעתו של המומחה ובטיעון בעלי הדין על נספחיהם ובהסתמך על האמור לעיל, הנני סבור שלא היה מקום למנות, בשלב זה, מומחה רפואי נוסף. הערעור מתקבל, וההחלטה נשוא הערעור מתבטלת. לאחר חקירתו הנגדית של פרופסור שטיין, המומחה הרפואי, בפני בית המשפט, יוכל בית המשפט המחוזי לשקול את עמדתו בדבר מינוי מומחה רפואי נוסף מחדש.

המשיבה תשא בהוצאות המבקשים בסך 5,000 ש"ח, והיא תהיה רשאית לשלם סכום זה, בתוספת הפרשי הצמדה מחושבים מהיום, במועד שעד מתן פסק הדין שיינתן בתביעתה נגד המבקשים.