רע"א 7582/09 טאואר ויז'ן בע"מ נ. shiju jacob varghese

1.

בפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (כבוד השופטת ר' רונן), בה נדחתה בקשת המבקשים לסילוק על הסף של תביעה שהגישו המשיבים, ככל שהיא מופנית נגד המבקשים 1 ו-4-3, ונעתרה באופן חלקי בלבד בקשתם לחיוב המשיבים בערובה לפי תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

2.

המשיב 1 (להלן - המשיב) הינו אזרח ותושב אנגליה. מכתב התביעה אין זה ברור האם התובעת הנוספת, היא המשיבה 2 ( להלן – המשיבה ) הינה שותפות מוגבלת או חברה (קיימת סתירה בין הכותרת לבין האמור בסעיף 1). לטענת המבקשים, המשיבה הינה שותפות מוגבלת שמקום מושבה באגליה. מכל מקום, לסוגיה זו אין השפעה על ענייננו. המבקשת 2 הינה שותפות מוגבלת ישראלית (להלן - השותפות), אשר המבקשת 1 הינה השותף הכללי בה. ביום 13.11.08 הגישו המשיבים כתב תביעה נגד המבקשים. עניינה העיקרי של התביעה הוא אכיפת התחייבות נטענת להעברת 7% מן הזכויות בשותפות לידי המשיב או לידי מי שהוא יורה עליו. זכויות אלו מוחזקות, לפי הנטען, בנאמנות בידי המבקש 3. בפתח התביעה צוין כי סכומה לצורכי אגרה הוא סך של 2,500,001 ש"ח. המבקשים הגישו בקשה לסילוק על הסף של התביעה, ככל שהיא מופנית נגד המבקשים 1 ו-4-3. כמו כן, ביקשו המבקשים לחייב את המשיבים בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיהם, למקרה בו תידחה התביעה והמשיבים יחויבו בהוצאות. נטען, כי המשיב מתגורר באנגליה וכי גם מקום מושבה של המשיבה במדינה זו. עוד נטען, כי המשיב הוכרז פושט רגל על ידי בית משפט באנגליה. המשיבים טענו כי המשיב קיבל הפטר. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה לסילוק על הסף, בקובעו כי את הטענות שהושמעו בגדרה יש לברר במסגרת הדיון בתביעה עצמה. בית המשפט נעתר לבקשה לקביעת ערובה בחלקה. בית המשפט ציין כי לטענת המשיבים מצבה הכלכלי של המשיבה איתן ומעמדו של המשיב כפושט רגל השתנה. אולם, נקבע כי די בכך שהמשיבים הם תושבי חוץ כדי להצדיק חיוב בערובה. באשר לגובה הערובה קבע בית המשפט, כי בהתחשב בסיכויי התביעה מחד ובקשיי הגבייה מאידך, יש להעמידה על סך של 50,000 ש"ח. בבקשת רשות הערעור שבפניי משיגים המבקשים הן על דחיית בקשתם לסילוק על הסף והן על סכום הערובה, שלשיטתם נמוך הוא מידי.

3.

דין בקשת רשות הערעור להידחות. באשר להשגות בעניין ההחלטה שלא לסלק על הסף את התביעה נגד המבקשים

1 ו-4-3, הרי שלא מצאתי בהן כל ממש. הטענות המועלות על ידי המבקשים לעניין אחריותם של המבקשים 1 ו-4 הינן טענות הנוגעות לשאלות המהותיות שבמחלוקת ומשתייכות במובהק לסוג הטענות שעליהן להתברר בגדר הדיון בתיק עצמו. באשר למבקש 3, ברי כי הוא בעל דין נכון בתביעה. זאת, שכן אחד מהסעדים המבוקשים בתביעה הוא צו עשה שיורה לו להעביר את הזכויות לידי המשיב. כפי שציין בית המשפט המחוזי, המבקש 3 רשאי שלא לנקוט עמדה לגופה של המחלוקת ולהותיר את ההכרעה בה לשיקול דעתו של בית המשפט. דין הבקשה להידחות גם בכל הנוגע לגובה הערובה. בית המשפט המחוזי איזן בין הקשיים בהם עלולים המבקשים להיתקל בבואם לגבות הוצאות, אם ייפסקו לזכותם, ובין זכות הגישה לערכאות של המשיבים, תוך התחשבות בסיכויי התביעה. אף אם הסכום שנקבע הינו נמוך משהו, אין מדובר במקרה בו מוצדקת התערבותה של ערכאת הערעור.

4.

בשולי הבקשה לרשות ערעור טוענים המבקשים, כי יש לסלק על הסף את תביעת המשיבים עקב אי תשלום אגרה או שומת חסר של שווי התביעה. משנתם של המבקשים אינה סדורה. כך, בין היתר, אין המבקשים מבהירים על מה מסתמכת טענתם לשומת חסר של שווי התביעה. זאת ועוד, מן החומר שבפניי עולה כי בפני בית המשפט המחוזי מונחת בקשה של המשיבים לתיקון כתב התביעה. אין זה ברור מהו התיקון המבוקש והאם יש בו כדי להשליך על סוגיית האגרה. בנסיבות אלו, איני רואה מקום להתייחס לטענות המבקשים בעניין האגרה.

5.

הבקשה לרשות ערעור נדחית, בלא שהמשיבים נדרשו להשיב.