פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
7592/02
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
המבקש:
מוחמד אבו סאקור
נ ג ד
המשיבה:
קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים
בקשת רשות ערעור על החלטת בית-המשפט
המחוזי בירושלים מיום 7.8.02 בבש"א 2207/02, שניתנה על-ידי כבוד השופטת מ'
מזרחי
בשם המבקש: עו"ד עמוס גבעון; עו"ד
מירב ג'יניאו
החלטה
המבקש, שנפגע בתאונת דרכים, הגיש לבית-המשפט המחוזי בירושלים תביעה לפיצויים כנגד המשיבה. לאחר הגשת סיכומים מטעם המבקש, ביקשה המשיבה למנות מומחה רפואי בתחום הנפרולוגיה לקביעת תוחלת החיים של המבקש. בית-המשפט אישר את הבקשה, בקבעו כי המומחה הרפואי, שמונה בהסכמת הצדדים, לא ידע לכמת את השפעת טיפול הדיאליזה – אליו נדרש המבקש לאור הפגיעה בכליותיו – על תוחלת חייו של המבקש.
מכאן הבקשה שבפניי למתן רשות ערעור, בגידרה טען המבקש, כי שגה בית-המשפט כאשר אישר מינוי מומחה רפואי בשלב מאוחר של הדיון, לאחר שהמבקש הגיש את סיכומיו, וכי לפיכך נוצר חוסר איזון בין הצדדים, שכן המבקש כבר שטח את טענותיו ואת הראיות התומכות בתביעתו. כמו-כן, תקף המבקש לגופו של עניין את החלטת מינוי המומחה הרפואי, בטענה שחוות-דעתו אינה נחוצה.
דין הבקשה להידחות. שכן, הכלל הוא, כי עניינים הנוגעים לדרך ניהול המשפט נתונים לשיקול-דעתה של הערכאה הדיונית. כלל זה מקבל משנה תוקף כאשר החלטת בית-המשפט נתקבלה על-מנת לברר די הצורך את התשתית העובדתית הרלוואנטית, וכשאין בהחלטה כדי לגרום לעיוות דין.
אשר-על-כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.
ניתנה היום, י"ח טבת תשס"ג (23.12.02).
ש
ו פ ט ת