רע"א 7599/01 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ. מדינת ישראל - משרד החקלאות

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (הרכב השופטים י' גרוס, א' קובו ומ' רובינשטיין) מיום 9.8.01 בתיק ע"א 1270/00. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורה של המבקשת על פסק דינו של בית משפט השלום ברמלה (כב' השופט ד' גנות), לפיו נדחתה תביעת השיבוב שהגישה המבקשת נגד המשיבות.

1.המבקשת הגישה תביעת שיבוב כנגד שלוש המשיבות, מדינת ישראל - משרד החקלאות (להלן: משרד החקלאות), רשות ניקוז ירקון (להלן: הרשות) ומועצה מקומית קרית עקרון (להלן: המועצה), בגין אירוע הצפה שהתרחש ביום 1.12.91 או בסמוך לו, ואשר במהלכו - לטענת המבקשת - קרסה תשתית הניקוז ונחל בילו העובר סמוך למחסנים של המבוטחת עלה על גדותיו, כיסה את האזור במים והציף את המחסנים אשר תכולתם בוטחה על ידי המבקשת. בעקבות אירוע ההצפה נאלצה המבקשת לשלם למבוטחת את נזקיה. המבקשת טענה בכתב תביעתה כי בהצפה ניזוקו 191 טון גרעיני חומוס בשווי 89,770$, בהתאם לחוות דעתו של השמאי מטעמה, וכי שילמה למבוטחת תגמולי ביטוח בסכום של 172,398 ש"ח.

2.בית משפט השלום דחה את תביעת המבקשת, בקובעו שהמבקשת לא עמדה בחובתה להוכיח את גובה הנזק. בית המשפט קבע כי חוות דעתו של השמאי מטעם המבקשת הינה בלתי מבוססת וחסרת ערך ראייתי כלשהו, וזאת נוכח העובדה שהשמאי העיד כי הוא לא ראה אישית את המסמכים אשר בהסתמך עליהם קבע את גובה הנזק. , אלא רק שותפו ראה אותם. כן קבע בית המשפט כי נוכח האמור בתצהירו של עד מטעם המבקשת כי המבקשת שילמה למבוטחת סך של 118,000$, אשר היווה תשלום הן עבור הנזקים נשוא התביעה והן עבור נזקי ההצפה אשר אירעו באותו היום במחסני המבוטחת שבסמוך לנחל חדרה, הרי שהמבקשת לא הוכיחה מהו הסכום אותו שילמה למבוטחת בגין הנזק הנטען. בית המשפט הוסיף וציין כי המבקשת נכשלה בהוכחת תאריך אירוע ההצפה ולא הרימה את נטל ההוכחה המוטל עליה בשאלת סיבת ההצפה.

3.בית המשפט המחוזי דחה את ערעורה של המבקשת, בקובעו כי המבקשת כשלה בהרמת נטל ההוכחה המוטל עליה הן לעניין גובה הנזק, הן לעניין שיעור התשלומים ששולמו על ידה, והן לעניין מועד קרות הנזק וגורם ההצפה. בית המשפט קבע כי לא קיימות נסיבות המצדיקות התערבות בממצאים העובדתיים שנקבעו על ידי בית משפט השלום וציין שלא ניתן שלא לתמוה על היעדרותם של עדים רלבנטיים מרשימת עדיה של המבקשת, עדים שהיה בכוחם לשפוך אור על שאלת גובה הנזק.

4.על פסק דינו של בית המשפט המחוזי עותרת המבקשת ליתן לה רשות ערעור. המבקשת טוענת כי הוכיחה את נזקה בעדותו ובחוות דעתו של השמאי מטעמה, וכי לא נפל כל פגם בחוות דעתו של השמאי. כן טוענת המבקשת כי הוכיחה את סיבת ההצפה בחוות דעתו של מומחה לגאומורפולגיה נהרית ונחלית.

לאחר שעיינתי בחומר שבפני, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. הטענות אותן מעלה המבקשת בבקשתה נוגעות לממצאים של מהימנות ועובדה שנקבעו על ידי בית משפט השלום ואשר בית המשפט המחוזי לא מצא לשנות מהם. אין מקום להתערבותה של ערכאה שלישית בממצאים אלה. יתרה מכך, גם לגוף הדברים אני סבור כי אין עילה להתערב בקביעותיהן של הערכאות הקודמות.

הבקשה נדחית. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.